שבת אחת אצל ההורים מצאתי פתאום את קופסת הברביות שלי.
סגורה, מאובקת, מכילה זכרונות טובים מגולמים בשמלות, נעליים, אביזרים וכמה ברביות כרותות איברים.
לא היו לי מיליון ברביות. רוב הברביות היו ירושה מאחותי שירשה אותן גם. את רוב הבגדים סבתא שלי היתה קונה לי בחופשה השנתית שלה בשוויץ.
הרבה לפני שכל מושג ה"ברבי" הוקצה מחמת מיאוס פמיניסטי, היינו נפגשות אני וחברתי פ. ומשחקות בברבי רופאה, ברבי עורכת דין וברבי עיתונאית (לפ. היו כמה סטים של ברביות מגניבות שעובדות במקצועות שונים שקיבלה מחו"ל למיטב זכרוני).
קן היה ירושה מברביות הסבנטיז שאחותי הביאה כשהמשפחה שלי חזרה מרילוקיישן לארצות הברית. היה לו בגד-ים וגלשן. (אבל לאן נעלם הראש שלו?!)
הייתי מהילדות ששיחקו בברביות עד גיל ממש מאוחר. בניתי בית ברביות בתוך מדפי המתכת שהיו לי בחדר. אספתי אביזרים קטנים בשבילן ותפרתי להן בגדים מגרביים ישנים שלי. את הברביות הממש ישנות ונכות העזתי אפילו לספר.
אז בשבת, כשמצאתי את קופסת הברביות עלמיק מיד התלהבה מכל עניין ה-להלביש/להפשיט/לסרק ואני נזכרתי כמה שזה כיף. לא יודעת מה אני חושבת על זה מבחינה תרבותית-חינוכית.
לי זה זיכרון ילדות מתוק. וגם מזכרת אופנתית לבגדי שנות ה-70 (של אחותי שין) וה-80(שלי).
MyTrueColors גלית לוינסקי 
זה מעולה! זוכרת כמה רגעים מכוננים עם חברה ואוסף ברביות. הצילום של אוסף הבגדים והאיברים נהדר!
אהבתיאהבתי
תודה! את הצילום אחותי עזרה לי להכין, וזה היה בהחלט משעשע: שתי בחורות (נשים?) בוגרות יושבות ומסדרות בגדי ברביות, מגהצות, נאבקות בחולצה שלא עולה על קן…
אהבתיאהבתי
קיבלתי ברבי בת. והכי אהבתי אותה בעולם. ילדה מתעמלת בבגד גוף סגול ורוד שיער ב-ל-ו-נ-ד-י-נ-י-ח-ל-ק! אהבתי אותה אהבת נפש. ואני מלאה ומתולתלת הייתי מאושרת.
אהבתיLiked by 1 person
כן השיער השיער….שמת לב בצילום שירשתי משין ברבי כהת עור? היא לא ממש ברבי, אבל כמה פוליטיקלי קורקט!
אהבתיאהבתי
לא היתה לי מעולם ברבי. אבל קיבלתי מתנה מגרמניה- כדורגל "טנגו" של אדידס לפני המונדיאל במקסיקו 86. או כמו שנקרא אז: "טנגו-אדידס-חוקי". יהיה פוסט גם על זה לטובת העוקבים המאותגרים מגדרית של הבלוג?
אהבתיאהבתי
לא, לא יהיה.
כשאתה תכתוב בלוג תשתף אותנו בזכרונות הילדות המגדריים שלך..
בנתיים כדאי שתגבש דעה לגבי גידול הבנות שלי כנשים עצמאיות, דעתניות, עם ביטחון עצמי ודימוי גוף חיובי – דבר שלטענת פמניסטיות רבות לא עולה בקנה אחד עם משחק בבובה ספציפית הנקראת "ברבי".
ואשמח לשמוע את דעתך בעניין!
אני יודעת שמשחק בבובות (כמו גם בלגו, פליימוביל ומשחקים אחרים) מפתח את הדמיון. השאלה אם בסופו של דבר הבנות שלנו יחשבו ששיער בלונדיני וגוף חטוב ישרת אותן יותר משימוש בשכל שלהן. זאת השאלה שאני שואלת את עצמי.
אהבתיאהבתי
אני מסכים עם הבעייתיות הפמיניסטית של ברבי, אבל אני חושב שלקחו את זה קצת רחוק מדי. יכולתי, כמו רוב הבנים שאני מכיר, לשחק במכוניות או בהאבקות (כמו שראיתי עם סבא שלי בערוץ לבנון במוצאי שבת) או לראות כדורגל, ולהצליח להתמודד עם האכזבה מכך שאני לא כדורגלן/נהג פורמולה 1/קארי ואן-אריק. אני בעד להציע להן מכוניות, וקוביות, ומשחקי בניה, ולבנות שלנו כמו שאת יודעת יש ערכת כלי עבודה והן "עוזרות לאבא בתיקונים". אבל אני חושב שזו זכותן לבחור ושזה בסדר גמור לשחק בבובות או בשמלות כלה אם זה מה שבא להן, ועדיין אני סומך עלינו ועליהן מספיק שהן תדענה להיות נשים חכמות שמשתמשות קודם כל בשכל שלהן. הן כבר מראות סימנים שהן יודעות לעשות את זה מצוין
אהבתיאהבתי