כתבתי כאן מזמן על רחצה בים לכבוד פתיחת עונת הרחצה. אבל ים? בריכה? יוני-יולי-אוגוסט זאת עונת הגיגיות הרשמית בישראל. או לפחות בסביבה הקרובה לי.
כי ללכת לים או לבריכה מצריך הכנה מוקדמת, ציוד, אוכל, מצופים, חיתולי-ים, גלגל-ים, מגבות, לונגי, צעצועי-מים, צעצועים לחול, כסף לארטיק, מציל או לפחות עזרה בלשמור על שתי בננות שובבות, לסחוב הכל הלוך-חזור, לרוץ לעשות פיפי עם אחת בזמן שהשניה מנסה שיטות חדשות לריצה על סף הבריכה, להספיק להתקפל בזמן כדי שלא ירדמו באוטו, לשטוף את החול, לסחוב את כל הציוד בחזרה לאוטו… לעומת בריכה בגיגית שזה מה שזה: גיגית, מים, ילדה שמחה.
בימי הקיץ הקשים אצלינו במרפסת
בחצר או על הדק אצל סבא וסבתא
כשנפגשים עם חברים
צריך למלא גיגית או שתיים במים פושרים
קצת צעצועי-מים
והכי חושב: אוכל! (שלוקים/ בננה/ ענבים/ אבטיח/ ואפילו ארוחת ערב שלמה עובד)
וזהו. הצלחנו להעביר אחר הצהריים נוסף של חום בלתי סביר…

נ.ב היו לי תמונות גיגית נוספות נ ה ד ר ו ת שלא השתמשתי בהן כדי לא לחשוף עירום ילדים ברשת. בהמשך לדיון בנושא…
מקסים. מזדהה לגמרי עם הקטע על הים.
אהבתיאהבתי
איזה מתוקות. כמה פשוט, ככה מוצלח.
כדי לייעל את העניין, תני להן לעשות גם כביסה בגיגית על הדרך…
אהבתיאהבתי