איך זה ש-90% מהטיולים עם הילדים בארץ נגמרים בסוף ב"טיול עם מים"?!
אולי בגלל שכל כך חם פה.
אולי בגלל שמים זו תמיד אטרקציה. "זה לא סתם טיול! יש גם זמן לשחק במים!" (ככה כל טיול קצרצר הופך ליום שלם).
אולי בגלל שכשהיינו ילדים כשרצו לפתות אותנו לטייל היו אומרים ש"בסוף המסלול יש מים!" גם אם היה מדובר באיזה גב מעופש ומלא חרקים. "ישששש! יש מים! אפשר לפחות לטבול את הרגליים."
אולי בגלל שגדלנו בתחושה שאין בארץ מים. ישראלים אוהבים להסתכל על מים. (ואוהבים להסתכל על מים בחו"ל ולקלל. "שיתנו לנו רבע מהמים שלהם! יש להם פה מים כמו זבל!")
ואני בכלל שונאת לטבול במים קפואים. גם בשיא החום (פולניה). אז הם טובלים ואני מצלמת.
התמונות צולמו ב: בחודשים האלה: (למי שמתעניין במזג האוויר)
שמורת נחל עין השופט, פברואר 2014 / בריכת הנופרים – מקורות הירקון, אפריל 2015 / שמורת תל דן, יולי 2015 / רמת הנדיב, ספטמבר 2015
Looks beautiful
ran
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
התשובה לשאלה שפותחת את הפוסט היא שקודם מצאו את המים ורק אחר כך בנו מסלול טיול סביבם…
התמונות עושות חשק לשכשוך מרענן.
אהבתיאהבתי
לגמרי התשובה….
אהבתיאהבתי
פוסט מרענן!
אהבתיאהבתי
תודה (:
אהבתיאהבתי