תחביב ידוע של ילדים קטנים הוא למדוד כל מני נעליים.
"ידוע"? לפחות אצלנו במשפחה זה הולך חזק.
זה מתחיל בללקק סוליות נעליים כתינוקות בשלב הזחילה. שתי הבנות שלי עשו את זה. אי אפשר היה להשאיר כפכף תועה זרוק על הרצפה כי ברגע של שקט חשוד כבר הייתי מוצאת את הבננה טועמת סוליה להנאתה.
אחר כך פשוט נהנים למדוד כל מה שמוצאים.
גם אם צריך לבקש עזרה בשביל זה.
גם אם צריך להשתמש בעזרים טכניים.
הבננות אוהבות לנסות כל נעל פנויה – גם אם היא גדולה ממש. (ביני לבין רם יש 10 מידות בדיוק)
וגם אם היא רק קצת גדולה… של אחות גדולה.
והכי הכי הכי, הן אוהבות את הנעליים שלהן, של עצמן.
יש מי שיאמר שזו אשמתי.
אני חושבת שזה פשוט גנטי.
וזה קורה גם במשפחות אחרות… אני זוכרת אפילו את עצמי, מאוד מזמן, מדשדשת בכפכפים של אמי ושל אחותי הגדולה. וגם את הילד שלנו צילמנו פעם, בגופיה ובמכנסיים קצרים, בנעלי-המילואים של אבא שלו שהגיעו עד מעל לברכיו 🙂
אהבתיאהבתי
זה מקסים!
אהבתיאהבתי
סבתא שלי נהגה לומר (במבטא הונגרי): נעליים לא קונים על רגל אחד.
אהבתיאהבתי
צודקת (:
אהבתיאהבתי
מצחיק. מצחיק. מצחיק.
בתמונה שלך ושל שרון שתיכן ממש דומות לעלמיק רק בשנים שונות…
אהבתיאהבתי
באמת?! אני כל כך לא רואה את זה…
אהבתיאהבתי
Very nice,
Would love a copy of the first 3 pictures ……. where did you find them ?
Ran
אהבתיאהבתי
בטח! אשלח לך למייל. כל האלבומים של הילדות שלנו אצל ההורים שלי….
אהבתיאהבתי