אין כמו הים בארץ.
ואין כמו המשפחה, והמשפחתיות, והארוחות שישי – ארוחות שבת, בייביסיטר של סבאסבתא, ביקורים ספונטניים של חברים, ההורים קופצים, "בואו נשאר כבר לכל השבת אצל ההורים", האוכל של אמא שלי, האוכל של אמא של רם, החגים ביחד, מרחק פסיעה מחברים, חלב מהשכנים, שכנים שהם חברים, שכנים שהם בייביסיטר, החברים מהגן, נפגשים בגינה אחה"צ, קובעים בוואטסאפ עם חברים מהגן, ארוחות ערב ספונטניות עם חברים, רושמים במכולת, מרחק יריקה מכל חנות שצריך, קניות סופר באינטרנט, "אמא תתקני לי את החולצה", "מתי תבואו? לא נפגשנו משבת ועלמיק כבר מתגעגעת"….
השבוע קיבלנו את ההזמנה הרשמית. רם התקבל ל- Fellowship (תת התמחות) בונקובר. תאריך תחילת עבודה: 1/7/16. תאריך מעבר שלנו: יוני-יולי 2016. תאריך תחילת התרגשות: תכף.
תאריך תחילת לחץ: ע כ ש י ו !
אז איך הים בונקובר?
אהההה!!!! איזה מרגש! את ואחותך מתאחדות???
אהבתיאהבתי
פיינלי!
אהבתיאהבתי
אתם מתרגשים, אנחנו מתחילים כבר להתגעגע…
נשלח ממכשיר הסמסונג שלי
אהבתיאהבתי
מקווה שתמשיכי לכתוב ולצלם גם בונקובר.אני כל כך אוהבת לקרוא את בלוג שלך
אהבתיאהבתי
תודה חגית!
אהבתיאהבתי
מאוד נהניתי לקרוא בבלוג שלך! עברנו למזרח קנדה לפני קצת יותר משנה ואין לי ספק שתהנו מהחיים הנהדרים כאן ובטח שבונקובר שבה אפילו לא מרגישים ממש את החורף. בהצלחה!
אהבתיאהבתי
תודה!!!
אהבתיאהבתי