"בואי ניסע לסדנת צילום באיטליה" אמרתי לחברתי רוטב בוקר אחד, לפני כמעט ארבעה שבועות. "אוכל. צילום. איטליה." לא הייתי צריכה להגיד יותר. "תני לי לחשוב על זה רגע". היא ענתה. פחות מחמש דקות אחר כך קיבלתי הודעה בוואטסאפ: "יאללה!". היה כתוב בה. וככה התחילה ההרפתקה שלנו באגם קומו, איטליה.

אני עוקבת אחרי אפרת לוזנוב והבלוג המהמם שלה  My Lovely Mess בערך מאז שנכנסתי לעולם הבלוגים (זמן קצר אך איכותי). כשאפרת ושרון – הלוא היא שרון גור מהבלוג המשגע Pasta Every Day  – החליטו לחבור לסדנת צילום-אוכל-איטליה משותפת בוילה המשופצת של שרון ופייטרו בקוליקו איטליה… לא היתה ברירה אלא לנסוע.

זאת אומרת… לא הייתי חושבת על זה בכלל אלמלא נועה חברתי (שהלהיבה אותי ואז פרשה פתאום בתואנות של הנקה), אבל מרגע שההתלהבות ניצתה, כבר הייתי חייבת לנסוע. להספיק עוד איטליה אחת לפני ונקובר. לעשות משהו בשביל עצמי. להפרד כמו שצריך מרוטב. לבלות זמן איכות ביחד. פשוט – לנסוע לשם.

היה קצת קשה להחליט לבלוע את האגו ולהגיע (בכל זאת, אני מכירה את אפרת מהמחלקה לצילום ב"בצלאל", היא למדה שנתיים מעלי), אבל פשוט החלטתי שאגו זה מיותר, ושאין מה להילחם. הוא פשוט לא עולה איתי למטוס. אני באה להנות ויהי מה!

וכך היה. שלושה ימים מרגשים, מעניינים, מסעירים, מלמדים, ומאוד מאוד מאוד טעימים. הגענו שמונה בנות שבאו ללמוד ולחוות ולהנות. שמונה נשים בגילאים שונים, מרקעים שונים, חלקן צלמות חובבות, קרמיקאית, אחת כבר עשתה סדנת צילום של אפרת בבולגריה, אחת קנתה את המצלמה הראשונה שלה שבוע לפניכן, רוטב שלמדה איתי צילום בבצלאל ומצלמת מדהים אך שונאת "משימות צילומיות", ואני. צלמת. היה לי קצת מוזר להסביר להן (ולעצמי) למה באתי. אבל כל כך טוב שבאתי.כשהגענו לבית ברחוב וילאטקו בעיירה קוליקו, על אגם קומו, חיכו לנו אפרת ושרון בחיוכים ובזרועות פתוחות. מיד הוזמנו להרים כוסית לכבוד הסדנה ונכנסנו לבית. הבית עוצר נשימה. הוא גדול, מלא חדרים שונים, בשלבים שונים של שיפוץ. כולו בהיר, מזמין, מסקרן. החדרים מרוהטים בעדינות ובטעם משובח, הכל נקי נקי – גם באמת נקי ומסודר, וגם נקי בעיניים. החדרים מאובזרים במינימליזם מוקפד, אך לא מתנשא ו"מעוצב" אלא ביתי ומזמין. ממש כמו בעלי הבית: שרון ופייטרו בעלי הטעם הטוב, שמיד נותנים הרגשה נעימה ומשפחתית, ומזמינים להכנס אל ביתם.שרון ופייטרו אירחו אותנו במשך שלושת הימים הללו ברוחב לב ונדיבות, ועבדו ללא לאות כדי להאכיל אותנו בכל הטוב של הארץ הזו, ולפנק אותנו בכל טוב ליבם. מלבד שלוש ארוחות ביום המשלבות בשרים משובחים, גבינות נהדרות, וירקות העונה – הם בישלו ואפו ורקחו עבורינו את המעדנים הנפלאים ביותר שיכולנו לחלום עליהם. כל ארוחה לוותה ביין טוב, מני מנות, תבשילים, ומאפים וכמובן – קינוח מעשה ידיה של שרון. לא הפסקנו להתמוגג…

ובין אוכל ונוף ואיטליה – למדנו. אפרת הכינה לנו מערך שיעורים מגוון ומעניין, מלווה בדוגמאות חיות ובדוגמאות של תמונות מהממות מהבלוג שלה עצמה. אפרת, באמביציה שאי אפשר שלא להעריץ, ובכישרון רב ובסבלנות – פשוט מלמדת צילום. וגם אותי – שאני לא צריכה "ללמוד" צילום, היא סחפה בהתלהבות האינסופית שלה. מלבד היותה מורה מצויינת שמסבירה בסבלנות גם מושגי יסוד וגם קומפוזיציות מורכבות, היא משקיעה ומדגימה ולא חוסכת בטיפים. בשלושת הימים האלה היא חלקה איתנו את סודות הצילום שלה, את סדר העבודה שלה, ענתה לכל שאלה ופירטה דברים גדולים כקטנים.אפרת ושרון מילאו לנו את שלושת הימים בשלל הפתעות ופינוקים. לפני כל ארוחה נשלפו המצלמות וכולנו התחלנו להקליק. כל קינוח הפך להזדמנות לחגיגת צילומים. אפרת לימדה על קומפוזיציה, וצמצם, וסטיילינג, וצילום אוכל, וצילום פורטרט בתאורות שונות, ועומק שדה, ועיבוד תמונה. צילמנו בבית, וגם בחוץ, וליד האגם. וכיוון שכולן היו כל כך נחמדות, פשוט פטפטנו וצילמנו כל הזמן… עשר נשים שהגיעו מכל העולם כדי להנות ולצלם. מה צריך יותר?שרון הזמינה את השכנה שלה, שהכינה עבורינו רביולי בסדנת בישול קצרה ומתועדת היטב. כולנו היינו מהופנטות לידיים המיומנות שלשו ורידדו והכינו לנו מעדנים. חמותה האיטלקיה של שרון אירחה אותנו בגינה שלה ל"מסיבת תה", ואפרת הדגימה לנו כל מני סוגי צילומים. שף איטלקי צעיר (ולא ערום) בישל לנו ריזוטו אספרגוס מדהים, בזמן שאנחנו נכנסנו ויצאנו מהמטבח, מצלמות ומריחות. חמותה של שרון הזמינה אותנו לארוחה נהדרת בבית שלה. ומאיה המתוקה (התינוקת של שרון ופייטרו) באה לבקר כמה פעמים בכל יום (ולתת לנו הזדמנות לצלם גם אותה, כמובן).

עשר נשים ישראליות, שחיות בישראל, בולגריה, איטליה וגאנה (ותכף קנדה) מצלמות, מפטפטות, אוכלות טוב, אורגות על ענף (אפרת לימדה אותנו אלא מי), וכל זה בבית מקסים על שפת אגם קומו.

אז תודה לכן איילת, אנסטסיה, דסי, הדר, גליה וסיגי הקרמיקאית המוכשרת, על חברה נעימה, מעשירה ומפרגנת. תודה אפרת על ההתלהבות, האירגון, המאמץ, התמיכה, הרעיונות, הלימוד…. תודה על הסדנה הזאת. תודה שרון על האירוח, האווירה הנעימה, רוחב הלב ועל מי שאת: חייכנית, רגועה, מרגיעה. ותודה רוטב (רותם מזרחי) על הכל. איזה כיף שבאת איתי! זה לא היה אותו הדבר בלעדייך (האמת שזה לא היה בכלל…)

תודה על שלושה ימים שהקפיצו לי את הדופק ומילאו לי את הראש ואת הלב, מעכשיו ועד בכלל.

לבלוג של אפרת לוזנוב my Lovely Mess לבלוג של שרון גור Pasta Every Day