שלג אחרון לעונה

בשנה שעברה, לכבודינו הישראלים, היה "החורף הקשה ביותר בשלושים שנה האחרונות בוונקובר". או משהו  כזה. כולם דיברו על כמויות השלג שלא נמס, שהם לא זוכרים את העיר קפואה ככה במשך שבועות שלמים, על המחדל של העירייה שלא פינתה את הרחובות משלג בזמן ועכשיו הכל קפא, וכו' וכו'. ירד שלג, הרבה, ולמרות שכולם האמינו שהוא ימס תוך יום (כמו בדרך כלל) הוא פשוט קפא ונשאר קפוא במשך כחודש וחצי. כולנו החלקנו על המדרכות הקפואות, נסענו לאט בכבישים הקפואים, פינינו את השלג והקרח מהמדרכות ממול הבית ופיזרנו מלח (כשסוף סוף היה בסופר. כמעט חודש היה מחסור במלח-כביש ובאתי שלג).

השנה לעומת זאת… היה חורף מאוד גשום. קצת שלג בדצמבר, שנמס לו ונעלם כעבור כמה ימים, ו"חודש ינואר הכי גשום בשמונים שנה האחרונות" או משהו כזה. כל הזמן צריך שיאים במזג-האוויר פה, מסתבר.

ואני, שזכרתי היטב את טראומת החודש-וחצי-קרח-על-הכביש-סיוט-לנהוג משנה שעברה שמחתי קצת, בלב. נכון, השלג חוויה מהממת, בעיקר כשהוא יורד מהשמיים לאיטו. זו באמת תופעת טבע מדהימה לישראלית-מדברית שכמוני. אבל אחר-כך כשהוא מצטבר וצריך לפנות, ולפזר, ובעיקר לנהוג בו… זה מעייף.

ואז, לפני יומיים, כמו שחזו בתחזית, בדיוק בתשע בבוקר התחיל לרדת שלג, ולא הפסיק עד הבוקר למחרת. 30 ס"מ שלג, בפחות מיממה. לשמחתי רם לקח את הבנות לבית הספר, וכשהתחילו להגיע המיילים על סגירת בית-הספר מוקדם, התברר שגם כמה מטופלים של רם ביטלו והוא יספיק לקחת את הבנות בחזרה מבית-הספר. והמשמעות היא שירד ממני עול הנהיגה, ונשאר רק סופשבוע של לובן טהור, רך, וכייפי.

כיף של להסתכל בחלון ולהקשיב לשלג שיורד בדממה.

 

כיף של ללכת ברחוב ולהתענג על היופי

שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי

 

כיף של להסתכל בגינה שלנו, שכבר מזמן לא פורחת, נראית כמו תפאורה מהאגדות

שלג גלית לוינסקי
סיבובים במזחלת בגינה. זוכרים את הגינה שלנו בקיץ? אין זכר

שלג גלית לוינסקי

שלג גלית לוינסקי
זו המדרכה ממול הבית. השכנים במעלה הרחוב כבר פינו את המדרכה שלהם
שלג גלית לוינסקי
Snow angel

שלג גלית לוינסקי

שלג גלית לוינסקי
עוד עונה על הנדנדה

 

כיף של ללכת לפארק ולהחליק במזחלת

שלג גלית לוינסקי
כולם באו לפארק. זה היה מקסים
שלג גלית לוינסקי
גולשות בכיף
שלג גלית לוינסקי
תמרול גולשת וטועמת שלג. ניצול מירבי של הזמן
שלג גלית לוינסקי
תמרול צועדת בצעדים של רם כדי לא לשקוע בשלג

 

כיף של שמש אמיתית שיוצאת ומחממת, והכל לבן ומסנוור

שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי

כיף של להצטרף לשכנים שלנו שבנו איגלו בחצר הבית. הם סיפרו שזה מה שהם עשו כילדים, היא בגרמניה והוא בקוויבק. סיפרנו להם שאנחנו, בילדותינו בישראל היינו בונים ארמונות מסועפים בחול של חופי תל-אביב.

שלג גלית לוינסקי
בשלב הבנייה
שלג גלית לוינסקי
האיגלו בסיום הבנייה הכיל בקלות שלושה ילדים ומבוגר

שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי שלג גלית לוינסקי

כיף של להיות בבית, לאפות לחם, להכין אזני-המן.

כיף להיות ביחד.

 

ככה זה היה נראה בשנה שעברה!

4 מחשבות על “שלג אחרון לעונה

  1. וואו, האיגלו הזה פשוט אדיר. זה הזכיר לי שכילדה בקיבוץ היינו בונים מחילות, מנהרות ומערות בתוך ערימת גרגירי הכותנה שנאספו באחד ממחסני המזון לפרות. זה היה סופר כיף, במיוחד לקפוץ מגבוה גבוה ולנחות על ערימת כותנה רכה.

    אהבתי

אין כמו תגובות לשמח לבב בלוגרית, יאללה, תחלקו איתי (:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s