It's biking season / זה זמן האופן

הנה שוב הגיע הזמן בשנה לקייטנת אופניים.

לא שזה חובה, אבל עלמה רצתה כבר "To go on the road" – לרכוב על הכביש, ותמר רצתה כמו עלמה (והאמת שמאז שתמר למדה בקלות רבה לרכוב היא לא ממש רצתה להמשיך עם העניין הזה, בעיקר כי פחדה להתחיל ולעצור).

שוב הבננות הלכו לחמישה ימי קייטנת אופניים במחיר מוגזם לחלוטין.

שוב ביליתי את הימים שלפני הקייטנה בדאגות וחרטות,

ושוב הן הפתיעו אותי לטובה.

תמר נהנתה, וכמו שאפשר לסמוך עליה – עשתה רק, אבל רק מה שהיא רצתה, ומתי שהיא רצתה. בסוף היום הראשון לקייטנה תמר אמרה לי: "החלטתי שאני רוכבת היום רק אחרי לאנצ'!", והמדריכה שלה ניסחה זאת כך: "היא לא רצתה לרכוב כל היום, אמרה שהיא מפחדת. ניסיתי בכל הדרכים האפשריות, הבטחתי מדבקות, לימדתי אותה. בסוף פתאום הפנתי את הראש וראיתי שהיא רוכבת בטור שלנו". הגיון תמרולי.

ועלמיק – רכבה כל יום לשני פארקים רחוקים, חצתה כבישים ראשיים… אלוהים, יותר טוב לא לדעת. חזרה בכל יום מאובקת ותשושה ממאמץ, אבל בוגרת בעוד כמה שנים.

ונקובר ואופניים, אי אפשר להפריד בינהם.

קייטנת אופניים גלית לוינסקי
ה"פרייד" – מצעד בסוף היום האחרון לקייטנה בו הילדים מציגים את יכולותיהם לקול עידודם של ההורים והמדריכים. תמר באופניים הקטנים ביותר בקבוצה
קייטנת אופניים גלית לוינסקי
תמרול מדגימה רכיבה עם יד אחת על הקסדה ב"פרייד"
קייטנת אופניים גלית לוינסקי
תמרול מדגימה "שולדר צ'ק" – בדיקה מעבר לכתף

קייטנת אופניים גלית לוינסקי

גאווה צרופה

קייטנת אופניים גלית לוינסקי
רוכבות הביתה אחרי הקייטנה. ימים ארוכים ומעייפים ומלאי חוויות.
קייטנת אופניים גלית לוינסקי
תמרול זוממת עקיפה
קייטנת אופניים גלית לוינסקי
רוכבות הביתה
קייטנת אופניים גלית לוינסקי
שתי ילדות גאות

אגב, לרכב או לרכוב? בדקתי אצל האקדמיה ללשון עברית ואז חזרתי ותיקנתי את כל הפוסט. שתדעו: לרכוב!

וכאן הפוסט משנה שעברה על העיר והאופניים, שתבינו את השגעון וההגיון שמאחוריו.

2 מחשבות על “It's biking season / זה זמן האופן

  1. גם אצלנו סוף סוף נועם הסכים ללמוד בגיל 6. אחרי ניסיון אחד לפני שנה הוא הכריז שהוא "יודע לרכוב" ולא צריך יותר ללמוד ולהתאמן. אבל את יום כיפור בחר להעביר אצל סבתא ולא רצה להצטרף לרכיבה המשפחתית. הוא כה עקשן שממש קשה לשכנע אותו שהוא בעצם לא יודע לרכוב.הוא משוכנע שהוא יודע הכל וזה מאוד הולם את הגיל שלו. גם כשלמד שחיה הקיץ הוא הגיע למורה בגישת "אני יודע לשחות, מה יש לך ללמד אותי?" ואני מיד יישרתי אותו ואמרתי לו שאם זו הגישה אין מצב שאני משלמת 900 ש"ח על קורס שחיה. בסוף מה שעבד עליו זה שאמרתי לו שהוא יודע לשחות בשיטה שלו, אבל למורה יש שיטה אחרת וזה מה שהוא ילמד אצלו. ועם הרכיבה פשוט עזבנו את זה לשנה, ועכשיו פתאום בקיץ הוא החליט שהוא רוצה ומוכן ללמוד.

    אהבתי

אין כמו תגובות לשמח לבב בלוגרית, יאללה, תחלקו איתי (:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s