עלמיק ביקשה מתנה ליום-הולדתה אלבום תמונות של עצמה. "אני רוצה להסתכל על תמונות שלי שהייתי קטנה". היא אמרה לי, כמה ימים אחרי יום הולדתה השישי.
"זה הרבה עבודה" עניתי לה, מתחילה להילחץ מהצפוי לי. "זה יקח לי זמן". – "לא נורא, יש עוד המון זמן, תכיני לי ליומולדת הבא!"
"גם תמר תרצה" אמרתי לה. "היא נורא תקנא". – "לא אכפת לי שתכיני גם לה" היא ענתה לי.
והרי כל האלבומים שלנו נשארו בארץ.
ואני כמעט לא מדפיסה תמונות, מלבד לקיר תמונות שלנו, או כדי לשלוח ארצה כמתנות לחגים.
זה היה לפני כמעט שנה, ולקראת הקיץ, כשהתקרב יום-הולדתה ה-7 של עלמה, לא נותרה לי ברירה. הבטחות צריכים לקיים.
גם אם אני קצת אובססיבית.
גם אם אני לא מסתפקת בתמונות שכבר בחרתי לאורך השנים לבלוג אלא מתעקשת לעבור תמונה-תמונה על 7 שנים, עשרות אלפים של תמונות, מאות תיקיות.
גם אם אני עושה עבודה כפולה כי החלטתי לעשות אלבום גם לתמר.
גם אם זה ביום האחרון למבצע באתר שאני מזמינה ממנו (Blurb), והנה כבר ארבע לפנות בוקר. אם כבר יש לי ילדות גדולות שישנות בלילה, אני יכולה להקריב לילה אחד, למרות שלמחרת יום לימודים רגיל…
אבל יצא מהמם. 190 תמונות (כי לא הצלחתי לצמצם יותר) לכל אחת (שיהיה הוגן), עיצוב מינימליסטי (אי אפשר גם להשקיע בעיצוב), של זכרונות ורגעים ראשוניים ומשמעותיים ויפים בחיים שלהן.
עלמה קיבלה את האלבום ביום-ההולדת שלה, כששהינו עם סבא וסבתא דליה ורוני באי החביב עלינו גבריולה בחופשה קייצית, אחרי משחק של "חפשי את המטמון". ההתרגשות היתה גדולה.
שתיהן מאוד התרגשו והתלהבו. מאוד מאוד. במשך עשר דקות.
מאז לי (ולסבים, הזמנתי מיד שלושה עותקים מכל אלבום) יש אלבום תמונות מרגש מזכרונות, אירועים ראשוניים, משמעותיים, וסתם יפים שלהן.
וזה בסדר, אני יודעת שיום יבוא וגם הן יחזרו לעלעל בהם ויהנו מההשקעה.
יום אחד, כשהסליים בבית יגמר וכל הגומי-לומס יהפכו לצמידים צבעוניים.
אז.
וככה הם נראים:




המתנה שבסיום "חפשי את המטמון" ביום היומולדת: אלבום אישי לעלמה, ואלבום אישי לתמר:


והנה עוד טעימה מהתמונות שבאלבומים (טעימה ממש, אמרתי שיש 190 תמונות לכל אחת…)







אצלנו עכשיו הכנתי לבנותי בנות השלוש את אלבום השנה הראשונה שלהן, והן כבר חיכו לו מאוד. הן היו מסתכלות באלבומים של האחיות הגדולות. הגדולה בת עשר כבר עיצבה כמעט לבד אלבום שלה מהשנתיים האחרונות ועכשיו המרכזית רוצה אלבום כזה גם. אצלנו הן מאוד אוהבות להסתכל באלבומים.
שלך יצאו מקסימים! שמת לב שהצלחת לעשות את כל התמונות ריבוע? מעניין מה זה אומר. היו לנו הרבה דיונים על זה בשיעורי צילום, מה היחס שלנו לחיתוך הקומפוזיציה המקורית.
אהבתיאהבתי
איזה כיף שהגדולה עיצבה לעצמה לבד! חלום. לגבי החיתוך: השארתי פה ושם תמונות אורך או רוחב, כשלא עמדתי בחיתוך שלהן לריבוע. אני מאוד אוהבת פורמט ריבועי לאלבום, אז מזל שהרוב הסתדרו לי ככה יפה…
אהבתיאהבתי
פעם ראשונה שאני מגיבה. זאת מתנה כ"כ מדהימה שהייתי חייבת..
אוהבת את התמונות שבחרת [כמה שעות??] את הכמות הגדולה של התמונות – תחושה של חיים שלמים מאוגדים יחד, אוהבת את הפורמט של האלבום וההדפסה האיכותית.
והכי – אוהבת את זה שהילדות שלך מחוברות לתמונות ולצילום וחולקות איתך את האהבה הזאת.
לבקש אלבום כמתנה ליומולדת זה וואו בעיני 🙂
אהבתיאהבתי
זה באמת יצא מדהים, ועם כמה שהשקעתי בחיפוש התמונות וסינון ובחירה וסידור… עדיין קופץ לי מדי פעם בראש "את התמונה הזאת שמתי? אוי חבל שלא…". זה אין סופי. אבל התוצאה – כייפית במיוחד.
אהבתיאהבתי
ותודה שאת מגיבה! זה משמח אותי, כל תגובה משמחת מחדש!
אהבתיאהבתי
יופי, זו המילה הראשונה שקפצה לי לראש. וגם המחשבה כמה זה נגיש היום (לא פחות עבודה, אמנם), ואיך דברים השתנו מפעם, כשהילדים שלי היו קטנים. וגם. יש לי שתי נכדות פחות או יותר בגילאים של הבנות שלך (6.5 ו 5), והרבה דברים מהדהדים לי, כמו היכולת הזו של עלמה לומר בדיוק מה היא רוצה, ואפילו התלתלים של תמרול. כיף שאת משתפת ככה.
אהבתיאהבתי
כיף לי שאת קוראת!
אהבתיאהבתי
מדהייייייים גלי! יא מדהימה אחת ❤️
אהבתיאהבתי
האמת שהם מהממים. את צריכה לראות!
אהבתיאהבתי
זה מקסים. אהבתי במיוחד את המשחק חפש את המטמון. אני מכינה לבנותיי אלבום כל שנה ביום ההולדת. זו נהיתה מסורת כך שגם אם אני ממש רוצה לחמוק מזה אין לי ברירה… הן מצפות לזה. זו עבודה קשה אך משתלמת. הן מאד אוהבות לעלעל בהן ולהראות אותם ולהיזכר דרכם באירועים. זה גם 'מכריח' אותי לתעד ולצלם, שיהיו חומרים, גם ביום יום ולא רק באירועים חריגים.
ואיזה כיף לך שהאיכות החו"לית נגישה לך!!
אהבתיאהבתי
וואו כל שנה!!! זה מדהים! הלוואי והיתה לי המשמעת לעשות את זה כל שנה…
אהבתיאהבתי
מקסים! מרגש! בנות מתוקות מאד מאד! תמונות מהממות ומרתקות. תודה על השיתוף
אהבתיאהבתי
תודה שאת קוראת!
אהבתיאהבתי
דפדוף באלבומים המשפחתיים שלנו זה משהו שגם הילדים שלי (וכנראה כל הילדים שזכו בכך) מאוד אוהבים לעשות. האלבומים של blurb נראים לי איכותיים במיוחד, תמיד רציתי לעשות דרכם אלבום. וגם הפורמט המרובע ממש ממש מתוק. אהבתי גם את הטריק שלך עם הגומיה להחזקת הדפים…
אהבתיאהבתי
את מתכוונת אהבת את זה שבסוף התעצלתי למחוק אותה בפוטושופ? אלבום בגודל כזה עם כזו כמות דפים – ממש לא מחזיק את עצמו פתוח לבד…
אהבתיאהבתי