- שלכת.
מכל עבר, העצים משילים כמויות עצומות של עלים. כל עץ שני נצבע בצבעי השלכת היפהפיים. זהוב, צהוב, כתום, חום, ואדום כמעט זוהר, ממלאים את העין. עלמה אמרה לי השבוע: "אמא, את כל הזמן אומרת – תראו את העץ הזה! תראו כמה העלים יפים, תראו איזו שלכת! – די כבר". נמאס לה לשמוע אותי מתפעלת. מה לעשות, אני לא יכולה להפסיק.רחוב, רגיל, לידינו יש פה פשוט רחובות שנראים ככה - הימים מתקצרים.
כשאחר הצהריים מתחיל להחשיך כה מוקדם, כשקמים בחושך מוחלט בשבע בבוקר ומתארגנים באפלולית לצאת לבית הספר… זה סימן שהסתיו הגיע, ושהחורף מתקרב. עוד מעט יחליפו את השעון ובכלל אבדנו באפילה.דגלאס פארק. הפארק האהוב בו עלמה משחקת כדורגל - דלעות.
השנה לא הלכנו לקטיף דלעות. במקום זה, עלמה התחפשה לדלעת וצעדנו לכנסייה הסינית שנמצאת בבלוק שלנו. היה שם אירוע האלווין קטן, כמה דוכנים, פופקורן בחינם, דוכן יד שניה חינמי, בלונים, איפור פנים, והשיא – בגינה הקטנה שמאחורי הכנסייה פיזרו דלעות לאיסוף.
גינת הדלעות המפוזרות העלתה שוב את הויכוח הותיק ביני לבין רם – האם הדלעות צומחות ככה בשדה או שמפזרים אותן לכבוד ה- Pumpkin Patch?. אולי הן צומחות בשדה הבוץ, אבל האם לכבוד האירוע מפזרים שם עוד כמה מאות דלעות?
בכל מקרה כל העיר בסימן דלעות כבר למעלה מחודש. מוכרים, קונים, מגלפים, מקשטים. יש מליון סוגי דלעות בסופר, יש משקה דלעת, עוגת דלעת, פאי דלעת, מרק דלעת, ופרסומות לכל אלה למי שפספס.בשנה שעברה השקענו יותר ונסענו ל-Pumpkin Patch אמיתי שתי דלעות בשנה שעברה, אחד הימים לפני האלווין - תוכניות לחורף
כמו קנדים אמיתיים (או כמו עצמנו האמת, אנחנו ייקים – זה שלא בדם אז בלב – ואוהבים לתכנן קדימה) זה הזמן לתכנן את חופשת החורף. כבר סוף אוקטובר! אי אפשר לדחות יותר! חייבים לדעת מה נעשה בעוד
חודשיים. תכלס, גם על חופשת האביב אנחנו כבר מדברים.תמרול באור קסמים - מתקרר בחוץ.
הטמפרטורות יורדות, מעונן, ויורד המון המון (המון) גשם. בארץ כבר היינו אומרים שזה חורף – 15 מעלות וגשם, אבל פה אנחנו יודעים – החורף עוד לפנינו. החלפתי לבננות את הארון ל"ארון חורף" כבר לפני כמה שבועות. בבית עדיין הן לובשות את שמלות הקיץ שלהן, אבל בחוץ – איך לומר – כבר צריך מעיל. ועם כמה שהשלכת יפהפיה, וכשהשמש מציצה מבעד לעננים הכבדים ומלטפת את העצים אני מתמוגגת – החורף כבר מעבר לפינה, והוא קודר ועגמומי. - יבש.
יבש יבש יבש. הכל. האוויר, השיער, העור בכפות הידיים. רק הגשם רטוב. - האלווין.
ביום האחרון של אוקטובר נחגג החג. השנה חוץ מלקשט את הבית יומיים קודם, ו"לקטוף" דלעת אחת בגינה (מסעיף 3) לא ממש התכוננו. בבית-הספר היהודי מדגישים שזה לא חג יהודי ולא חוגגים אותו. יום לפני האלווין גילפנו דלעות, חתכתי בדים לתחפושת ואכלנו עוגיות מקושטות בציפוי סוכר כתום.
ב"ליל כל הקדושים" עצמו כבר נכנסנו לאווירה בהתרגשות רבה. ה"אווירה" כוללת התארגנות מוקדמת (מקלחת ואוכל כי חוזרים מאוחר), התחפשות (החלטנו מזמן על התחפושת המשפחתית של רוח רפאים. לפני כמה ימים תמר – כמה צפוי – החליטה שהיא רוצה להתחפש לפרפר כדי שיראו לה את האיפור. שוין, העיקר כולנו מעופפים) צילום התחפושת, הכנת שלט Please take only one ליד קערת הממתקים שנשאיר מחוץ לדלת כשנלך לעשות Trick or Treat בשכונה. ההכנות הסתיימו יצאנו "לקרוע" את השכונה ולהבהיל את השכניםהתכנית של עלמה לתחפושות - אני לא מפסיקה לצלם.
איזה כיף שיצא לי לצלם כמה פעמים בחודש האחרון (לצלם לאחרים – עבודה) כי זכיתי לצאת שוב ושוב לצלם ביופי הזה. אבל גם בלי עבודה אני גוררת את הבננות בכל הזדמנות שמשית לצלם קצת את הסתיו. "נלך לקווין אליזבת' פארק? אבל מה נעשה שם?!" נשאלתי בפעם הראשונה. "אתן תשחקו ואני אצלם" עניתי. בפעם השלישית הן כבר הפסיקו להאמין לי, אבל המשיכו לבוא. נכון, אני מצלמת גם אותן, אבל גם הן נהנות לשחק בנתיים. לצערי המסקנה שלי היא שלמרות כל שנות הניסיון ולמרות המצלמה המעולה החדשה שלי – בתמונות הסתיו הזה לא יוצא יפה כמו במציאות. הצבעים, האווירה – רק עוברים באופן חלקי. לכן אני לא מפסיקה לצלם, אבל בעיקר לא מפסיקה להתפעל. עוצרת, מתבוננת ומנסה לתייק את זה באיזה מקום בראש שלא יעלם לי, שאזכור.
קצת כדורגל בשמש הסתווית וזהו. נראה שעוד משב-רוח אחד והעלים האחרונים ינשרו מהעצים. עד האביב.
איזה ציור חמוד של עלמה! והתמונה שלכם בתחפושת מעולה!
אהבתיאהבתי
תודה! הצחקתי אותי
אהבתיאהבתי
ואוו!!! כמה יופי וקסם. התמונה שלכם בתחפושת באמת חמודה אש. 🙂
אהבתיאהבתי
זה קטע הסתיו הזה הא?! את מכירה מניו יורק, אני באתי לבקר פה איזה 10 פעמים ואף פעם לא בסתיו. חוץ מהגשם – פשוט מהמם
אהבתיאהבתי
מבינה אותך, גם אני לא הייתי יכולה להפסיק להתפעל ולצלם. הציור של עלמה אדיר והצילום המשפחתי הורס. הפרפרית המעופפת מוסיפה המון.
אהבתיאהבתי
תמיד היא מוסיפה המון. צריך פשוט (אני צריכה פשוט) לשחרר אותה לדמיון שלה. קניתי לה קשקושים צבעוניים לשיער הפרפרית, גומיות, היא הכינה לה כובע, בסוף פשוט החליטה שעלמה תאפר אותה (ואמרה לה איך) והכל ורוד. יודעת בדיוק מה היא רוצה.
אהבתיאהבתי
הצבעים האלה הורסים. בכלל העונתיות המודגשת כל כך, כל עונה והייחוד שלה, והסתיו בקנדה הוא לא רק יומיים בין סוכות לגשם הראשון. ואז מה אם האלווין לא חג יהודי? הוא כיף, ומי מסרב לכיף?
אהבתיאהבתי
בדיוק כך. כולם כל-כך משתפים עם זה פעולה…. אתמול הפחידו אותנו לאללה באחד הבתים. תמר אמרה "הלב שלי דפק נורא חזק, והוא אמר לי לצאת מהבית הזה!…" אנשים מבוגרים משקיעים, מתחפשים, מקשטים את הבית, ופותחים כל הערב את הדלת לעשרות ילדים לחלק ממתקים. טירוף
אהבתיאהבתי
תענוג לקרוא אותך ולהרגיש את החוויה שלכם. תמשיכו להנות מצה שאפשר ולנצור רגעי אפלה ועגמומיות שלא יחזרו בישראל🙃
אהבתיאהבתי
מאוד מאוד נהנים, ואני מנסה לזכור הכל. דווקא האפלה והעגמומיות פחות…. יש ימים שכל כך חסרה השמש
אהבתיאהבתי
מאוד מאוד נהנים, ואני מנסה לזכור הכל. דווקא האפלה והעגמומיות פחות…. יש ימים שכל כך חסרה השמש
אהבתיאהבתי