כמעט שירים ושערים

אצלינו נגמרה עונת הכדורגל (לפני שלושה חודשים, אבל הזמן רץ והפוסטים נדחקים).

השנה עלמה השתתפה בחוג כדורגל בליגת הספורט של ונקובר – Vancouver Athletic Football Club.

הליגה פועלת בכל רחבי ונקובר, וגם בערים השכנות. לכל שכונה יש קבוצה, הקבוצות לפי גילאים, ורובן בחלוקה לפי מין – בנים/בנות בנפרד.

עלמה היתה שייכת לקבוצה של איזור דגלאס-פארק, 12 בנות מתחת לגיל 8.

שם הקבוצה: Shooting Stars

מגרש הבית: דגלאס פארק.

מאמנים: קווין, סוזנה ופול (ההורים של פייג', סופיה ואייבי בהתאמה)

מדי הקבוצה: צבע סגול, בהשאלה מהליגה. נעלי פקקים ומגני קרסוליים באחריות אישית.

אימון: בכל יום רביעי בין 18:00-19:00, במגרש עד נובמבר, באולם ספורט מנובמבר. משחקים: בכל יום שבת, במגרש הבית או במגרשים אחרים.

סתיו, כדורגל בנות גלית לוינסקי
המגרש הביתי: שבת סתווית בדגלאס – פארק

כבר כתבתי כאן בעבר, על החשיבות של ספורט קבוצתי לבנות – עליה למדתי בעקבות פוסט של רונית כפיר, וגם על החיבה המשפחתית שלנו לצפייה במשחקי ספורט – כדורגל, כדורסל, הוקי. לכן, (וגם בגלל אילוצים טכניים), יצא שכמעט לכל אימון ומשחק הגענו כולנו. לפעמים רק ההורה המסיע, בדרך כלל גם תמר הצטרפה, ורוב הפעמים הגענו שלושתינו – לעודד את העלמה והקבוצה שלה.

כמו כל-כך הרבה דברים פה בקנדה, גם מאחורי אימון הקבוצות והאירגון של הליגה עומדים הורים מתנדבים. המאמנים של הקבוצה – הורים, את הציוד בסוף המשחק – כולם עומדים ואוספים. את הכיבוד לבנות הקבוצה למשחקים ההורים מביאים לפי תור, לכולן: פרי למחצית, חטיף אנרגיה לסיום. כבר בהרשמה לליגה הייתי צריכה לרשום למה כל אחד מאיתנו מתנדב, או שאנחנו מוותרים ומשלמים תוספת מחיר כבר בהרשמה. אני ורם התנדבנו לעזור ביום הצילומים של הקבוצות (שהיה פרוייקט ראוי בפני עצמו. הערצתי את הצלם על הבירוקרטיה המטורפת של לצלם עשרות קבוצות בזו אחרי זו, עשר דקות לכל קבוצה, במשך 8 שעות).

כדורגל בנות גלית לוינסקי
אימון
כדורגל בנות גלית לוינסקי
עלמה (מימין) וגבי

הבנות למדו את חוקי המשחק באימונים ותוך כדי משחק. מאוד מעודדים את המאמץ, המאמנים מפרגנים לכל ניסיון הבקעה ולכל מסירה. ההורים שעומדים מהצד צועקים קריאות עידוד, ומוחאים כפיים לכל התקדמות במשחק. באחד המשחקים היה אבא אחד מהקבוצה היריבה, שכל הזמן התקרב ונתן הוראות לשחקניות. ההתנהגות האגרסיבית הזו התקבלה ברוח מאוד לא טובה. ברור שכולם רוצים לנצח, אבל המטרה האמיתית היא לשחק.

ספירת הניקוד תמיד היתה במילמולים אצלינו. גם כי בדרך כלל לא ניצחנו, וגם כי המאמן שלח להורים הרצאת טד מעניינת (במקום שיחת הכנה) על איך לעודד ילדים לשחק, ולא לגרום להם להיות מודעים רק לניצחון או הפסד: Changing the game in youth sports. (הרצאה מומלצת מאוד!)

אז בתחילת העונה, רוב הילדות עוד לא ממש ידעו לשחק. וכמו שג'ון או'סליבן אומר בהרצאה הנ"ל: משחק כדורגל של ילדות בגיל הזה נראה כך – יש גוש גדול של ילדות (משתי הקבוצות) שרץ מצד אחד של המגרש לצד השני. מדי פעם מישהי מנסה לבעוט לכיוון השער, לפעמים לשער הנכון, לעיתים הנגדי. ויש הרבה צחקוקים וקפיצות וריקודים תוך כדי. לקראת סיום העונה כבר היה ניתן לראות ממש מהלכים טובים, של העברת הכדור מאחת לשניה, והתפרסות (מסויימת) של השחקניות במגרש.

כדורגל בנות גלית לוינסקי

כדוגרל בנות צילום גלית לוינסקי

בכל שבת נסענו למגרש הביתי או למגרש (עם נוף מהמם) אחר ברחבי ונקובר, לשחק כנגד קבוצה אחרת באותו גיל (Under 8). בנות הקבוצה שיחקו נגד קבוצות שונות בליגה, כולן קבוצות עם שמות "מעצימים": Racing Cheetahs, Rainbow Lightning, Warriors, Thunderbolts, Blue Flames וכו'. השופט היה נער או נערה בת 12 בחולצה צהובה. ההורים מסמנים בעזרת דגלים את גבולות המגרש.

כדורגל בנות גלית לוינסקי

תמיד משחקים בחוץ. נכון, עונת הכדורגל היא דווקא בסתיו ובחורף, אבל ספורט זה ספורט, ואם צריך, תמיד אפשר ללבוש עוד שכבה מתחת למדים. באחד המשחקים בפברואר היה כל-כך קר שעלמה ושאר הבנות שיחקו עם מעיל מתחת למדים ואני ותמר קפאנו בפאתי המגרש. נתתי לעלמה את הכפפות שלי כי היא היתה השוערת באותה מחצית וכמעט לא זזה, ואני החזקתי את האצבעות שלא ינשרו לי בנתיים.

כדורגל בנות גלית לוינסקי
באותו היום היה קרררר…. משהו כמו 2 מעלות במקרה הטוב
כדורגל בנות גלית לוינסקי
שוערת קפואה אך גאה

הבנות עולות למגרש בתורות, ארבע בכל פעם ושוערת אחת בכל מחצית. אף אחת לא אוהבת להיות שוערת אז התפקיד הזה עובר בסבב בין הבנות. המאמנים מחליפים שחקניות בכל כמה דקות, וחברותיהן לקבוצה שמחכות על הספסל -מעודדות בגרונות ניחרים: "Go Purple! Go Purple!" עד ששוב מגיע תורן לעלות למגרש לשחק.

כדורגל בנות גלית לוינסקי

תכלס' מה שהכי חשוב זה שעלמה נהנתה. היא לאט לאט הפסיקה לפחד מהכדור (ומגוש הילדות סביבו) והשתתפה במאמצים לכוון לשער. הקפדנו לא לתת לה עצות ו"ללמד אותה", הרי זו היא שמשחקת שם בחוג, ואנחנו רק אלה שצופים מהצד.

כדורגל בנות גלית לוינסקי
מגרש עם נוף מהמם, אבל קררר
כדורגל בנות גלית לוינסקי
אירוע סיום הליגה – כן, יש שאריות שלג על המגרש
כדורגל בנות גלית לוינסקי
גוש של בנות רצות
כדוגרל בנות צילום גלית לוינסקי
המלכה האם
כדוגרל בנות צילום גלית לוינסקי
היה לנו קר מכדי לעודד
כדוגרל בנות צילום גלית לוינסקי
עלמה בתפקיד השוערת – Goalie
כדוגרל בנות צילום גלית לוינסקי
העלמה בפעולה
כדוגרל בנות צילום גלית לוינסקי
אז מה אם הן משתי קבוצות יריבות? הן חברות מבית-הספר
כדוגרל בנות צילום גלית לוינסקי
ההורים מעודדים
כדורגל בנות גלית לוינסקי
גם תמר מעודדת
כדוגרל בנות צילום גלית לוינסקי
אחד המגרשים היפים שהיינו בהם. טראוט לייק
מדליה כדורגל גלית לוינסקי
אחרי המשחק האחרון כל המשתתפים מקבלים מדליה ותעודה
כדורגל בנות גלית לוינסקי
גוש בנות רצות אחרי הכדור
כדורגל בנות גלית לוינסקי
כל משחק נגמר ב"כיפים" בין הקבוצות וטור של בנות אומרות אחת לשניה: Good game! Good game!
soccer Galit Lewinski
כל משחק נגמר ב"כיפים" בין הקבוצות וטור של בנות אומרות אחת לשניה: Good game! Good game!

כדוגרל בנות צילום גלית לוינסקי

לספטמבר הבא כבר רשומות לנו שתי שחקניות בליגה: עלמה (לקבוצה Under 9) ותמר (לקבוצת Under 6).

לפוסטים אחרים בנושא: כדורגל בנות – על צפיה במשחק כדורגל של גלי, מ-כ-ב-י על צפייה במשחק כדורסל, הוקי קרח – על צפייה בהוקי קרח, והפוסט הבלתי נשכח של רונית כפיר: גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר, על חשיבות ספורט לנערות.

7 מחשבות על “כמעט שירים ושערים

  1. היי וחג שמח! פוסט נהדר. בנות חמודות מאד והיה כיף לחוות יחד איתכם, באמצעות הצילומים, את המשחק ואת החוויה עצמה. הייתי רוצה שברוח טובה יתקיים כל דבר בחיים. בתום ובחיוב. חג שבועות שמח 💮🌼👏🍃

    אהבתי

  2. נהניתי, ואפילו הלכתי ללינק וקראתי את הפוסט המשובח של רונית אופיר על ספורט קבוצתי לבנות. ובעיקר אני מעריכה את המסירות המשפחתית בתמיכה בתחביב הזה. אני יודעת שזה מאוד צפון אמריקאי, אבל לישראלים שנוהגים לעשות דברים אחרים בסופש, נניח לטייל במסגרת משפחתית, זה אחרת.

    אהבתי

  3. תודה יקירתי על ההפניות והפרגון. זה פוסט שאני מאד אוהבת ושמחה להפנות אליו תמיד.
    הצילומים, כרגיל, מדהימים, ואכן שאריות השלג על הדשא עשו לי קצת טרן אופ…
    הייתי מתה לראות מה כתוב שם בתעודה של עלמה
    ואני חייבת להודות שכבר קצת מתבאסת, שלא יהיה קל למצוא תחליף לפעילות הזאת, על כל הרצינות והארגון שלה, בישראל. הלוואי שיכולתי לקוות שספורט נשים, נערות וילדות ייראה כך אצלינו, אבל זה לא המצב (לפחות לא כאן).
    מה שבטוח הוא, שמה שהן מקבלות מהספורט הזה יישאר איתן להרבה זמן.

    אהבתי

אין כמו תגובות לשמח לבב בלוגרית, יאללה, תחלקו איתי (:

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s