יש לנו חלון גדול בסלון, ועל סף החלון, יש מן מדרגה כזו – ספסל.
כמה פשוט וחכם, להרחיב ככה את סף החלון. כך החלון הוא לא רק בשביל להציץ החוצה, אלא מקום ישיבה, ומשחק וגם מנוחה, וכל זאת תוך התבוננות נוחה פנימה והחוצה בו זמנית.
זה המקום האהוב עלי בבית.
וגם על הבנות.
זה מקום מצויין לצפיה ברחוב, במיוחד אם קורה שם משהו מעניין.
יש לנו חלון בסלון.
החלון הכי גדול בבית.
הוא פונה לכיוון דרום. בימים של שמש היא נכנסת בעד הזכוכית ומחממת את כל הבית.
דרכו אפשר לראות את הרחוב.
דרכו אפשר לראות את הגינה הקטנה שלנו, ואת הנדנדה על העץ.
דרכו אפשר להביט בעצים.
דרך החלון בסלון אני רואה את עונות השנה המתחלפות. את השלג הראשון. את עץ הדובדבן פורח בוורוד. את השלכת. את הגינה הפורחת בצבעים עליזים.
הבנות קיבלו טושים מיוחדים לזכוכית, ולאורך השנים מעטרות את חיינו.
לאחרונה עלמה התחילה לכתוב לכל הרחוב את קורותינו על החלון. רק הפוך.
שפת החלון רחבה, מעין ספסל ארוך. כשרק עברנו לבית הכחול פחדתי שהבנות יפלו למטה. אבל אי אפשר היה למנוע מהן לטפס. הצבנו שם שרפרף, שיהיה להן קל לטפס ולרדת. והחלון תמיד סגור כשהן שם.
המושב על שפת החלון זה המקום הכי יפה בבית.
ואני, מתברר, אוהבת להיות בתוך הבית.
הספסל הזה, המדרגה של שפת החלון היא מקום מצויין למשחקים, לעציצים שלי, ליצירות האמנות של הבנות.
וגם לחנוכיה בחנוכה כמובן.
בכל פעם שאני עוברת ורואה את הבנות משחקות של על שפת החלון אני עוצרת להסתכל על היופי הזה. השמש שמאירה אותן. האור האחורי בשיער.
צריך לאמץ את רעיון הספסל לכל בית שנגור בו. הספסל שבפתח החלון.




















התמונות שלך נפלאות. הבנות אפילו יותר. תודה על השיתוף
אהבתיאהבתי
תודה רבה רבה. כל-כך כיף לשמוע
אהבתיאהבתי
פשוט נפלא!
אהבתיאהבתי
לגמרי בסיס לספר. או לפחות אלבום ייעודי.
אהבתיאהבתי
איזה חלון וספסל לו נפלא. מבינה לגמרי למה זה מקום כל כך אהוב וחשוב בבית. נראה מענג במיוחד לצייר על משטח שקוף וניצב שכזה, הן מנסות לפעמים לעקוב אחרי הקווים של העצים או הבתים שהן רואות? ולצייר אותם? והרעיון של לכתוב על החלון מה קורה לכם מבריק.
אהבתיאהבתי
האמת שזה רעיון מעולה, מעניין אם הן ניסו לצייר את הרחוב. אני לא. אבדוק איתן
אהבתיאהבתי