שש שנים
תמרול אחת
שלושים ושלושה קילו (על שלושתינו)
הרבה שערות לבנות
כמה קמטים
Nikon D700 / Nikon D850
וגדר


וגם אלף שנות אור
(אבל את זה ממש קשה לראות).
שש שנים
תמרול אחת
שלושים ושלושה קילו (על שלושתינו)
הרבה שערות לבנות
כמה קמטים
Nikon D700 / Nikon D850
וגדר
וגם אלף שנות אור
(אבל את זה ממש קשה לראות).
"בואי ניסע לסדנת צילום באיטליה" אמרתי לחברתי רוטב בוקר אחד, לפני כמעט ארבעה שבועות. "אוכל. צילום. איטליה." לא הייתי צריכה להגיד יותר. "תני לי לחשוב על זה רגע". היא ענתה. פחות מחמש דקות אחר כך קיבלתי הודעה בוואטסאפ: "יאללה!". היה כתוב בה. וככה התחילה ההרפתקה שלנו באגם קומו, איטליה.
אני עוקבת אחרי אפרת לוזנוב והבלוג המהמם שלה My Lovely Mess בערך מאז שנכנסתי לעולם הבלוגים (זמן קצר אך איכותי). כשאפרת ושרון – הלוא היא שרון גור מהבלוג המשגע Pasta Every Day – החליטו לחבור לסדנת צילום-אוכל-איטליה משותפת בוילה המשופצת של שרון ופייטרו בקוליקו איטליה… לא היתה ברירה אלא לנסוע.
זאת אומרת… לא הייתי חושבת על זה בכלל אלמלא נועה חברתי (שהלהיבה אותי ואז פרשה פתאום בתואנות של הנקה), אבל מרגע שההתלהבות ניצתה, כבר הייתי חייבת לנסוע. להספיק עוד איטליה אחת לפני ונקובר. לעשות משהו בשביל עצמי. להפרד כמו שצריך מרוטב. לבלות זמן איכות ביחד. פשוט – לנסוע לשם.
היה קצת קשה להחליט לבלוע את האגו ולהגיע (בכל זאת, אני מכירה את אפרת מהמחלקה לצילום ב"בצלאל", היא למדה שנתיים מעלי), אבל פשוט החלטתי שאגו זה מיותר, ושאין מה להילחם. הוא פשוט לא עולה איתי למטוס. אני באה להנות ויהי מה!