חתונות מהעולם

חתונות מהעולם
אלה התמונות המקוריות אגב, משנת 2001

פעם, לפני שנים רבות, (הרבה לפני שנכנסתי לעולם צילום האירועים) בביקור הראשון שלי את אחותי בקנדה, נסענו לבקר באוטווה הקפואה (הידעתם?! Ottawa היא בירת קנדה). מכוסים במיטב המעילים, צעיפים, כובעים, וכפפות, אני ונגה אחייניתי (שהיתה  אז בת שנתיים בערך) הבטנו בעיניים כלות בבניין העירייה ממנו יצא זוג שהרגע נישא, עם כל השושבינות, כדי להצטלם בחוץ. כולנו התבוננו במחזה, מהופנטים. אני ונגה הסתכלנו בהשתאות, מי משמלת הכלה היפה (בגזרת כתפיות מבד סטן מבריק) ומי מהטירוף של העמידה בטמפרטורה של מינוס כמה מעלות, בינואר, בשמלת כלה (בגזרת כתפיות מבד סטן מבריק).

אחר כך סיימתי את לימודי הצילום ב"בצלאל" והתחלתי לצלם אירועים (חתונות בעיקר) עם אלי מעייני. במהלך השנים צילמתי כ-800 חתונות (+-), ואני עדיין מתרגשת מהחופות, עדיין מתבוננת בעיניים כלות בשמלות. לשמחתי לא הפכתי לצינית, ואני יכולה עדיין להינות עם הזוג, ולהתרגש איתם.חתונות מהעולם

מדי פעם, כשמצלמים זוג לפני חתונתם ("בצילומי -חוץ") נפגשים עם זוגות נוספים. אני תמיד חשבתי ש"הזוג שלנו" מוצלח יותר, אבל אין ספק שזה מצחיק / מטופש לראות את הטרפת באיזורי-הצילומים המפורסמים (לא רק "נווה צדק", "הנמל" ו"התחנה". הרבה מהם ידועים רק לצלמים ובכל זאת יש תור לצילום ליד עץ מסויים, או חירב'ה עם גרפיטי שמצטלם טוב…). זאת פשוט סיטואציה מצחיקה…

חתונות
מלבישים כלה. ברור שמעיין (השמאלית) היא הכלה שלי!
חתונות
נו מי "הזוג שלנו"?

גם היום, כשאני מטיילת בחו"ל ורואה חתן וכלה מצטלמים אני עוצרת משתאה. מצד אחד זה בדיוק כמו בארץ. מצד שני מגולמת בהצצה קצרצרה בסיטואציה הזו תרבות שלמה של ארץ אחרת. מעניין "איך זה אצלם" עובר לי בראש.

חתונות מהעולם
חתונה שראיתי בסידני אוסטרליה
חתונות מהעולם
חתונה שראיתי בסידני אוסטרליה
חתונה בפריז צרפת
צילומי חתונה שנתקלנו בהם בפריז צרפת
חתונות מהעולם
צילומי חתונה שראיתי באיטליה
חתונות מהעולם
חתונה שראיתי באיטליה. הזוג חומק פנימה מכניסה נפרדת. כ-30 מוזמנים סה"כ! איזו הקלה

וכיוון שכולם במשפחתי יודעים שאני חובבת חתונות, אם בגלל המקצוע שלי, ואם סתם מתוך סקרנות, מדי כמה חודשים בן משפחה מתחשב חושב עלי ושולח עבורי תמונת חתונה ממקום טיוליו בחו"ל. טוב שיש לי עוד כמה צלמים במשפחה ששולפים את המצלמה ברגע הנכון.

חתונות מהעולם
תמונה שאבא שלי צילם בליטא 
חתונות מהעולם
תמונות שרן גולדמן צילם ביפן
חתונות מהעולם
תמונות שרן גולדמן צילם ביפן
חתונות מהעולם
תמונות שרן גולדמן צילם ביפן
צילומי זוג בהוואי
צילומי זוג בהוואי, שוב בזכות משפחת גודלמן

בתקופה האחרונה תמר מאוד בעניין של "להיות כלה". יש לה קשת-הינומה שהיא מסתובבת איתה בבית, היא קוראת לעצמה "כלה" ודורשת מאיתנו לשתף עם זה פעולה ("לדוגמא: "תמר, בואי לאכול" – "אני לא תמר, אני כלה!"). לכן, אי אפשר לתאר את ההתרגשות כשראינו זוג-חתן-כלה-אמיתי מצטלם בפארק בסתיו. הבנות רצו אל הזוג כדי לראות מקרוב את התופעה. הן אמנם התביישו להתקרב ממש, אבל עמדו מהופנטות והסתכלו.צילומי זוג בסטנלי פארק צילומי זוג בסטנלי פארק

ואולי בעוד כמה שנים, עד שתמר תחליט אם היא רוצה להתחתן או לא, כל התופעה הזו כבר תפוג מהעולם…

או שלא.

תמרול כלה
תמרול כלה

יום נישואין

לפני שמונה שנים התחתנו. בהתחלה בשישי בבוקר עם רב וקומץ קטן של משפחה וחברים בגינה של ההורים של רם, ושבוע אחר כך, ביום שישי במסיבה וחתונה אזרחית ב"חגיגה בכפר".

זה היה ביום שישי בצהריים, מיד לאחר יום כיפור. אוקטובר, חגים, אווירה טובה. יום שמש מקסים.

ידעתי שזה יהיה ב"חגיגה בכפר" עוד הרבה לפני שרם הציע לי נישואין. צילמתי שם חתונות ואירועים שהיו קטנים ומקסימים בצורה יוצאת דופן. ידעתי גם מי יהיה הדיג'יי (איתמר גבע), הצלם (אלי מעייני כמובן) ואפילו ראיתי את השמלה שלי בעיתון (מדדתי עוד שמלות אבל חזרתי לזו ששבתה את עיני. אז עוד אפרת ליכטנשטט עיצבה שמלות וזכיתי להתחתן בשתיים של "ליכטנשטט"). בכל זאת – צלמת אירועים. אספתי לי במשך השנים רשימת "רק לא" כל כך ארוכה שלא הייתי צריכה להתלבט מה "כן".

חתונה קטנה, שישי בצהריים, "חגיגה בכפר", אסתי זקהיים חיתנה אותנו, ושבעה מבני משפחתינו וחברינו בירכו אותנו ב"שבע הברכות". האוכל היה מעולה (איך לא, "חגיגה בכפר". שנים נהנתי לעבוד שם ולא ויתרתי אף פעם על הפסקת אוכל), המוזיקה – הרבה אייטיז, והאווירה – כמו חתונה בחצר של ההורים (אם להורים שלי היתה חצר. גדולה. בכפר הס נגיד). בקיצור היה ממש כיף.

חגיגה בכפר חגיגה בכפר

לפני שנתיים בערך שמעתי שהמקום נסגר. במשך שנים ריחף מעליו צו סגירה, כמו על גני אירועים רבים באיזור השרון. הצו נדחה ונדחה, ולבסוף המקום באמת נסגר.

לא יכולתי להתאפק ובאתי לראות אותו אחרי כמה חודשים. אי אפשר להאמין. נכון, זה רק מקום, עסק, אבל בכל זאת, מוזר. הסתובבתי בין ה"טאבון" ל"תנור העישון" ול"קליפטיקו" (?), בין הרחבה הקטנה של הריקודים והדשא עליו עמדו השולחנות וסידורי הפרחים העדינים שרונית שזרה בעצמה.

סתם. מוזר.

חגיגה בכפר חגיגה בכפר חגיגה בכפר חגיגה בכפר חגיגה בכפר חגיגה בכפר חגיגה בכפר

כשתמר חולה ואמא צריכה לקפוץ לסטודיו

מה לעשות כשתמר חולה ואמא הבטיחה לקפוץ לעזור לחבר צלם לכוון תאורה בסטודיו שלו?

בסטודיו

אז נוסעים לסטודיו

בסטודיו

ומקימים פלאשים

בסטודיו

ומכוונים

בסטודיו

ומודדים אור

בסטודיו

ובנתיים משחקים בטאבלט / בצק / חרוזים / ברבי שהבאנו מהבית, ובמשחקים שמצאנו שם

בסטודיו

וקצת מטפסים על הקירות, אבל בגלל שתמרול הזאת כזאת מתוקוש גם את זה היא עושה בחן

בסטודיו

ועל הדרך זוכים בסשן צילומים קצרצר שלי עם המתוקוש המחלימה, מהאחד והיחיד אלי מעייני