מזל טוב לרם!

לפני כשבועיים רם חגג יומולדת עגול. מה זה עגול?! עגול עגול, הכי עגול שהיה לו בעשר שנים האחרונות (:

אז מלבד המתנות, הארוחות, טיול בדאון-טאון ותרומת דם סמלית,

הבננות ואני הכנו לו ברכה

מה שנקרא – קצת הומור עצמי עוד לא הרג אף אחד

גם לא אותי

אז קבלו אותנו!

זה לקח חצי יום, הרבה רעיונות יצירתיים של הבנות, קצת ריבים, הרבה צחוקים, והפסקת ביסלי וענבים אחת נוסח: "עכשיו במטבח יש ביסלי וענבים, תעשו לי טובה בואו נעשה הפסקה כי אחרת לא נעמוד בזה".

עד כדי כך היינו רציניות.

קרדיט לעריכה הנהדרת מחומר גלם קורע מצחוק אך רחוק ממושלם: נטע גולדמן המלכה!

והנה עוד קצת למי שלא הספיק לו:
וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי
הבננות בעניינים
וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי
הפעם כולנו גנבות

וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי

וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקיוידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי

איפה איפה איפה העוגה

ימי ההולדת ב"גן הורדים" הם תופעה שאין שניה לה.

שבוע לפני המועד המתוכנן (שנקבע חודשים מראש, יש ארבעים וחמישה ילדים בגן והביקוש גדול) ההורים מקבלים דף הנחיות ובו מפורטים הדברים שצריך לדאוג להביא לגן בתאריך מסיבת יום ההולדת: בוחרים ארוחת בוקר מתפריט רעיונות קיים (יש חמש אופציות מקובלות: פיצה, בורקס, ממתקים, ג'חנון או קורנפלקס וחלב. אנחנו תמיד בוחרים בקורנפלקס מטעמי שאיפה לבריאות יחסית). צריך להביא שתיה ממותקת, כלים חד פעמיים, מתנה לגן (ספר אהוב עם הקדשה מבחינתינו) זר לראש, עוגת יום-הולדת, וארבעים וחמש הפתעות זהות לחלק לילדים. עד כאן – האחריות שלנו.

יום ההולדת מתחיל בשעה 9:00, בחדר הגדול. ההורים מתבקשים להגיע עם הילד והאורחים הנוספים (סבים וסבתות, דודים, אחים, מי שרוצים) בשעה היעודה ומכאן מתחיל הפלא: אני זוכרת את יום ההולדת הראשון של עלמה בגן, בגיל שנתיים. עד אז אין ממש הזדמנויות להורים להיות בתוך הגן בשעת פעילות, ואני זוכרת שהיינו מהופנטים. טקס יום-ההולדת, שארך כשעה, היה מאורגן ומסודר לפי סדר שנדמה שהכל ידעו. הילדים היו מרותקים (למרות שראו אותו כבר ארבעים וחמש פעם, או אולי בגלל זה), הצוות עבד בשיתוף פעולה. כל אחד ידע את מקומו.

עלמיק – ילדת יום ההולדת קיבלה בשמחה רבה את תשומת הלב וידעה בדיוק את התפקיד שלה. היא היתה גאה לשבת על כיסא המלכות שלה, עם שרביט, כתר וגלימה. היא החליפה תחפושות במרץ. היא הכירה את כל השירים והתפקידים השונים – להוביל את התהלוכה, להעיר את הילדים בשרביט, לסדר את הפרחים לצלילי שיר אחר. היה גם ריקוד עם אמא, ריקוד עם אבא, ריקוד עם סבא, ריקוד עם הסבתות. כל אורח קיבל ריקוד של כבוד.

את העוגה היא הובילה מול כל הילדים על שולחן, ובהינתן האות כיבתה את הנרות.

בגיל שלוש, כבר הכרנו יותר את הגן, וגם את עלמיק. ידענו שהיא כל כך נהנית מתשומת הלב הזאת ושמחנו איתה. גם תמרול היתה אורחת במסיבה, קטנטונת בת שמונה חודשים בקושי, והיתה מרותקת כמו כולנו.

גם הפעם כל אחד מאיתנו קיבל הזדמנות לרקוד עם עלמיק, גם הפעם היא השתוללה ונהנתה מכל רגע. התרגשתי עד דמעות לראות את הילדה הזאת, בת שלוש בלבד, כמה היא יודעת להנות! זאת תכונה מאוד חיובית. לדעת להנות כשיש לך הזדמנות. לא להתאכזב, פשוט לשמוח!

בגיל ארבע עלמיק כבר היתה בין ה"בוגרים" של קבוצת הבוגרים. הם נשארו קבוצה של כ-8 ילדים שיכלו לעבור לגן טרום-טרום-חובה ונשארו לשנה נוספת בגן הפרטי. רצינו לתת לה את השנה הזאת, שבה תהיה גדולה ומובילה. כילידת אוגוסט היא חגגה יום הולדת בימים האחרונים של הקייטנה.

הפעם כולנו התרגשנו. גם בנות הצוות. נזכרנו בעלמיק הזאת, שהיתה בגן שנתיים וחצי, מילדונת שרק התחילה לצעוד, כמעט תינוקת בעלת קול צרוד, לילדה גדולה (אחת הגבוהות בגן), חכמה, מקשיבה, ושעדיין יודעת להנות.

הגננות החליטו לתת לעלמיק להוביל את המסיבה. הן לא הכתיבו את התוכנית, אלא בכל פעם שאלו אותה איזה שיר היא רוצה שישירו, איזה ריקוד שירקדו. היא בחרה לשיר עם החברים את "ילד של אבא" והם עמדו ושרו לנו בגרונות ניחרים.

יומולדת 4 בגן הורדים

היא ממש ניהלה את המסיבה, והשמחה לא שככה לרגע. בסוף שוב שרנו "איפה איפה איפה העוגה?" ושוב הרימו אותה על כיסא עם פעם אחת לשנה הבאה (את זה היא פחות אוהבת).

אחרי שנתיים וחצי ב"גן הורדים" עלמיק עברה לגן עירייה. גן מצויין בעיני, רק שאת ימי ההולדת חוגגים כמה ילדים ביחד. של עלמה יהיה בתחילת יוני. כך נקבע.

אתמול חגגנו לתמר יומולדת שנתיים ב"גן הורדים". היא התחילה את שנת הלימודים בחשש. בהתחלה שמחה "ללכת לגן של עלמה", הרגישה שהיא באיזו הרפתקה. אחרי שבוע התחילה לבכות ולא לרצות להפרד ממני. "נפל האסימון" כמו שורדה הגננת אומרת. לקח לה הרבה זמן להפתח, ולהתחיל לדבר. ידעתי שעד שהיא לא מדברת היא לא "מרגישה בבית". ככה היא – כשהיא חוששת היא שותקת. אפילו שעות. ביום שורדה הגננת סיפרה לי שהיא התחילה לשיר להם, הבנתי שזהו, היא מצאה את מקומה.

תמרול קמה על צד שמאל בבוקר, לא הרגישה טוב ואפילו הקיאה. החלטנו לדחות את המסיבה. אבל אחרי שהודענו לגן, לסבא ולסבתא, ולעלמיק (שהתחילה מיד לבכות שהיא לא רוצה לדחות) תמר ביקשה לאכול עוגה. ואז חזר לה המצברוח. החלטנו "ללכת על זה" ולקוות לטוב.  אז באנו שוב, מצויידים בכל טוב, בעוגה, חישוקים לפרס לילדים, קורנפלקס, וכלים. הפעם עלמיק באה על תקן האחות הגדולה שבאה לשמוח בשמחת אחותה.

תמרולי היא לא עלמה. "מים שקטים חודרים עמוק" אומרת תקווה המטפלת שלה. "בשקט בשקט, היא משיגה בדיוק את מה שהיא רוצה" היא אומרת על תמרול. תמרול נכנסה לאט לחדר. איחרנו, בגלל כל הדרמה של הבוקר, וכל הילדים כבר ישבו מחכים. תמרול התיישבה על כיסא הכבוד, והתחילה להנות ביומולדת.

היא הבינה היטב שהכל סביבה, ושכל השמחה הזאת לכבודה. נהנתה לרכוב על סוס עם אבא ועלמה. לרקוד איתי ועם סבא וסבתא, כל אחד בתורו. אבל בעיקר בעיקר, הלכה לה כל רגע לחדר השני להחליף אביזרים. וכשהחליטה שהגיע הזמן, הלכה לחבוש את "הכובע של העוגה" ולדחוף את השולחן של העוגה. נכון שעוד לא הגיע הרגע הזה בתכנית, ונכון שהעוגה עוד לא היתה על השולחן. אחרי שחזרה על זה שוב, ורדה הבינה. טוב, תמר רוצה את העוגה, אז עכשיו נוציא את העוגה. היא עשתה את סיבוב ה"שוויץ", הראתה לכולם את העוגה, והתיישבה מוכנה לכבות את הנרות.

תמרי אהובה. אני שמחה שהיה לך יומולדת שמח (לפחות בשעת המסיבה נהנית מאוד אחר כך חזרת להרגיש לא טוב. מזל שיש עוד חגיגה בבית בעוד חודש). שתמשיכי להיות בנאדם סקרן, דעתן, אוהב, אחות נהדרת, ילדה אהובה ומתוקה. וגם קצת מזל טוב, לא יכול להזיק. אוהבים אותך כל כך!

מחשבות על גיל ארבע

לפני חודש וחצי עלמיק היתה בת ארבע.

חגגנו לפני חודש עם המשפחה, החברים וכל הילדודס במסיבת בריכה ועל-האש המסורתית, בחצר של המשאלים. היה חם ומגניב.

בריכה לילדים, בועות סבון ענקיות, חישוקים, צ'וריסוס, ועוגת יומולדת נמהלו בזיעת אוגוסט ושפריצים מהבריכה.

זו השנה הרביעית שאנחנו חוגגים לה ככה.

עלמה בבריכה ארבע

ותמיד משהו כמו חודש אחרי אני קוראת לה לעשות צילום-שנתי-במרפסת (פשוט כי התמונה הראשונה צולמה כשעלמיק היתה בת חודש ומשהו, אז אני ממשיכה עם ההפרש הזה… סתם עקשנות)

הפעם הראתי לה במחשב את התמונה של ההשוואות משנה שעברה וביקשתי שתלבש את השמלה הצהובה עם הפסים ותלך להצטלם עם אבא. היא לא כל כך רצתה. אז אמרתי לה: "שתי דקות, נו – מה אכפת לך?". היא הסכימה אבל רק אם תצטלם עם השמלה עם התפוחים. סיכמנו שקודם עם הצהובה כי היא יותר מתאימה, ואחר כך עם התפוחים.

היא באמת נתנה לי שתי דקות.

השוואה עלמה 2015

גיל ארבע. כל ההבדל הוא במודעות.

יש פה בנאדם קטן וחכם, עם רצונות, ודעה (לפעמים מוצקה מדי) על כל נושא, ומודעות. היא כבר לא סתם נהנית מהדיגדוגים במרפסת, היא מציצה אלי בחצי עין, ואני מזהה את המבט של "נו אמא, מתי כבר תסיימי לצלם, אני רוצה לעשות עוד דברים".

ואחרי שתי דקות מחליפה לה שמלה ונעמדת: "עכשיו תצלמי אותי ככה". "וככה!". "ועכשיו אני אעשה הופעה".

בשנה הבאה נצטרך למצוא לוקיישן מספיק דומה למרפסת בשביל הצילום השנתי, אם היא בכלל תסכים להמשיך…

אגב: כל השמלות בצילום השנתי במרפסת (כולל התפוחים) הן של מותק/הדס הול. בגלל זה הן כל כך מתאימות אחת לשניה!

בית בובות Home-made

לכבוד יום-הולדת 4 הכנו לעלמה בית בובות (לברביות).

אחרי שאספתי מגוון השראות מהממות בפינטרסט, וחיפשתי ללא הצלחה שידות מוכנות באיקאה (הן היו עמוקות מדי) שכנעתי את רם שנכין בעצמינו.

שלב ראשון: קנינו את לוחות העץ (סנדוויץ') מנוסרים לפי מידה ב"וילדי הנגר החובב" באור-יהודה. שם גם ייעצו לרם איך לייצב את השידה, ועזרו להחליט על העיצוב הסופי (תכננו בהתחלה רק מסגרת מעץ וכל השאר לוחות קאפה צבעוניים).

שלב 2: שיוף הלוחות.

שלב 3: צביעה בצבע לבן מט על בסיס מים.

שלב 4: בניית השידה. עלמה שמחה לעזור, אמרנו לה שזו שידה חדשה לבית.

בית ברביות

שלב 5: עיצוב: הדבקת ניירות צבעוניים לקאפה בשביל להכין גב ומחיצות בין החדרים. (את זה כבר עשינו כשעלמה לא היתה בבית).

שלב 6: חיבור הקאפות לשידה: גב ומחיצות.

שלב 7:  הדבקת לבד לרגליים, חיבור הרגליים.

GAL_5077

מוכן!

שלבים מתקדמים למי שיש זמן: אקססוריז לבית בובות: קצת דברים מבית הברביות שהיה לי בילדות, (שגם היה משידת מדפי ברזל), הכנת ארון ושרשרת דגלונים.

 עלמיק קיבלה את בית הבובות בבוקר יום ההולדת ושמחה מאוד.

GAL_5300

מאז כבר קיבלה ריהוט מהמם מאיקאה, ברביות נוספות, ועוד היד נטויה. יש לי הרגשה שאני ה ר ב ה יותר מתלהבת ממנה. אני מתאפקת לא להזמין לה מליון דברים מ-AliExpress…

ליצירת בית בובות לברביות בגודל 75X75X30 דרושים:
3 לוחות 73X30 סנדוויץ ברוחב 11 מ"מ
2 לוחות 75.2X30 סנדוויץ' ברוחב 11 מ"מ
2 קאפות 70X100 רוחב 1 ס"מ
1/2 ליטר צבע
ברגים ומסמרים, ספריי דבק
הרבה הרבה סבלנות ואהבה לדבר
אפשרויות גיוון: ארבע רגלי עץ מנגריה מתמחה, לבד לרגליים, בניית גג מקאפות נוספות

עוגת יומולדת

הנה התחיל הקיץ, ומתחילה עונת ימי ההולדת במשפחה שלנו (75% מאיתנו נולדו בקיץ. בחופש הגדול. בעצם רק תמרול נולדה בחורף).

אז הנה, אני, חודש לפני יום ההולדת של עלמיק, כייקית ואובססיבית שהנני – מתחילה לחשוב על העוגות ליומולדת שלה. למה עוגות (ברבים)? כי צריך עוגה ליומולדת בגן ועוגה למסיבה השנתית בבית. וכיוון שלפני שנה בדיוק עשיתי את עוגת בצק הסוכר הראשונה שלי – לכבוד יום-הולדת 3 לעלמה, וכל כך נהנתי והתלהבתי, שכבר מעכשיו אני מחפשת רעיון מגניב.

ביום הולדת 1 הכנתי עוגה בצורת הספרה 1. עוגה מס' 54 קלאסית (מצורף מתכון), מצופה סירופ שוקולד של קרין גורן, ומקושטת בסוכריות. גם אמא שלי היתה מכינה לנו את אותה עוגה, באותן צורות של ספרות (או בצורת חתול לדעתי).

ביומולדת שנתיים כבר הייתי צריכה להכין שתי עוגות ויותר השקעתי. הכנתי עוגה בצורת הספרה 2 לגן

ועוגת פיל למסיבה בבית סבאסבתא.

עוגת ראש פיל

ביומולדת שלוש, כמו שציינתי, גליתי את חדוות בצק הסוכר. זה לא טעים, זה לא מעט עבודה, ובכל זאת, זה כיף וזה יוצא מ-ה-מ-ם…

הראשונה שעשיתי היתה אריה למסיבה המסורתית אצל סבאסבתא. (עלמיק גם מזל אריה וגם קצת אריה באופי, ועם רעמת השיער בכלל…)

עוגת אריה

וכל כך נהנתי שהצעתי לעלמיק מבחר רעיונות לעוגה בגן, ומהם היא בחרה דג. (די כיוונתי אותה האמת, לשמחתי היא הסכימה).

עוגת דג

וליומולדת 1 של תמרול….הרף עלה לעוגה תלת מימדית. האמת שאני ועלמיק חשבנו על רעיון של קשת בענן, לכבוד החורף וכו', ובחיפושי אחר השראה לאימג' מתאים מצאתי במקום השראה ממש תדריך מלא. אמא שלי עזרה לי וכך גלגלנו עננים אל תוך הלילה.

עוגת קשת בענן

ולמסיבת יום-הולדת 1 לתמר בגן… שוב חזרתי לסירופ השוקולד הישן והטוב. (וגם מי צריך אחריות על קלקול שתי השיניים בקושי שיש לילדים בגיל הזה…)

ביומולדת חצי, אגב, אני משקיעה פחות.

אז למישהו יש רעיון לעוגה מגניבה ולא מסובכת מדי ליומולדת ארבע? שתי עוגות בעצם (:

ולקינוח: מתכון מנצח לעוגת שוקולד מתחת לכל הסירופ/בצק סוכר הזה. עוגת השוקולד האהובה עלי:

עוגה 54
מתוך ספר המתכונים שהכנו לאמא שלי לאחד מימי ההולדת

יומולדת חצי

כשעלמה היתה בת שנה וחצי היינו בדיוק באמצע ביקור של חודש אצל אחותי שין ומשפחתה בונקובר/קנדה. זה היה בחורף 2013. כשהגיע התאריך מיד מצאנו סיבה לחגיגה – יום-הולדת חצי. (שנה וחצי). עלמיק עוד לא היתה בגיל שממש הבינה מה אנחנו רוצים אבל מאחייניות שלי למדנו מה בדיוק צריך לעשות:

איך חוגגים יומולדת חצי

ציון האירוע בעוגה (לא עוגת יומולדת אמיתית, אבל עוגה, רצוי שאפשר לקשט ביחד וככה להנות עוד קצת מההכנות)

הדלקת נרות+שירי יומולדת ("אין אין אין חגיגה בלי בלי בלי בלי עוגה" והשיר המורבידי הפולני: "שתיזכי לשנה הבאה עד מאה ועשרים שנה")

הרמה על הכיסא, ופעם אחת לחצי שנה הבאה

וכיוון שזה יומולדת חצי ולא יומולדת שלם, ואין ממש משחקים/הפעלות/אורחים/מתנות, אפשר לכבות ולהדליק את הנרות כמה פעמים שרוצים, ובכלל, אווירת משחק חופשי.

אז תודה לנגה גלי ונטע שהכרתם לנו את המסורת המשפחתית שלכם. אימצנו אותה בחום. חגיגת יומולדת חצי ממש עוזרת להעביר את השנה הארוכה בין יום-הולדת ליום-הולדת…… בקרוב יומולדת שנה וחצי לתמר!

וככה זה נראה בשנים הקודמות:

נ.ב. מי יצליח לנחש כמה תלבושות עלמיק הספיקה להחליף באחר הצהריים הזה של יומולדת שלוש וחצי?  בין הזוכים נכונה תוגרל עוגת בצק סוכר

יומולדת שנה לתמר

עם כל ההתרגשות מהבלוג החדש לקח לי הפעם המון זמן להגיע להסתכל על התמונות שלנו מהחודש האחרון. ובדצמבר תמר חגגה שנה!

שנה זה לא סתם יומולדת. שנה זה יום הולדת מרגש במיוחד.

התכוננו מראש. בדצמבר אי אפשר לעשות בריכה ועל-האש לחברים. צריך לחשוב על אופציה שיהיה קר ונצטרך להשאר בפנים.

יומולדת שנה

יומולדת שנהאבל יצא אחלה יום. יום שמשי ונעים.

יומולדת שנה יומולדת שנהאז את רוב הבוקר בילינו באמת בחוץ על הדשא החדש

אכלנו עוגה

תמר חילקה הפתעות וקיבלה מתנות

היה יומולדת משפחתי, קטן ונעים.

ולמרות שתמרול היתה עקוצה כולה… יצאו אחלה תמונות

יומולדת שנה

יומולדת שנהוהעיקר: שכלת יום ההולדת נהנתה

יומולדת שנה

מזל טוב תמרול-תעלול!

יומולדת שנה