מה הקטע עם היוניקורן?

יוניקורן? חד-קרן? הסוס הזה עם ה- Horn על המצח?

מה הקטע איתו?

יומולדת חמש של תמר היתה כולה בסימן יוניקורן. מההזמנה, דרך האירוע ועד המתנות. יוניקורן, קשת בענן, וגם קצת נסיכות וארמונות ואיפור ושמחה כללית.

כיוון שתמרול ילידת דצמבר (כן אני מספרת על אירוע שהתרחש לפני כחצי שנה) היא עדיין לא הכירה מספיק את ילדות הכיתה שלה (מגן חובה מערבבים ומחלקים מחדש את הכיתות בכל שנה בבית ספר שלנו) ורצתה לעשות מסיבה קטנה מאוד, רק לחברות, בבית.

להעסיק במשך שעתיים שמונה בנות חמש-שש אצלינו בבית זה לא מסובך. לקחתי על עצמי את המשימה בשמחה, והיתה לי עזרה חשובה מאוד: עלמה – בהפעלות, גלי האחיינית שלי – שהיתה על עמדת האיפור (כמה שבנות בגיל הזה אוהבות שבאה טינאייג'רית מאופרת מהמם בעצמה לצייר להן פרפרים על הפנים…) ורם – האחראי על האוכל.

בתכנית: תחפושות (כאן התברר שרק תמרול שלי עוד אוהבת להתחפש כל יום, שאר הבנות לא ממש התעניינו בזה)
ארמון (שהכנתי מבעוד מועד בהשראת הטירה המהממת ששירה גנני הכינה)
פינות להסתובבות חופשית: איפור (גלי-כאמור), קעקועים, ויצירה: צביעה וקישוט יוניקורן על קנווס שהכנתי מראש
אוכל (פיצה כמו שמקובל פה בכל יום-הולדת ראוי) מלווה בפירות וירקות בצבעי הקשת
עוגה (כי אין חגיגה בלי)
פיניאטה (יוניקורן כמובן)
למקרה שישאר זמן ולא נדע מה לעשות: הכנתי קאפקייקס וקישוטים שהבנות יוכלו לקשט לעצמן

אז הנה התמונות:

את הארמון הכנתי מקרטון יומיים לפני האירוע. כשתמר ראתה אותו היא התאהבה בו ממש כמוני, אך מיד הכריזה: "אני הולכת לצבוע אותו!" היה לי מאוד קשה לשחרר, הרי אני קונטרול-פריק! ומצד שני, הכנתי אותו בשבילה… התפשרנו על צביעת אבני הקשתות, וזה יצא כל-כך יפה! וגם עזר להפיג את המתח הרב של תמרול לפני המסיבה.

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
ארמון לתמרול
יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
תמרול צובעת

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
וו-וא-לה!

המסיבה היתה מתוקה מאוד (איזה מזל שמסיבות פה הן רק שעתיים! יש שעת הגעה ושעת איסוף, וצריך לציין בהזמנה מראש אם לא רוצים שההורים ישארו – כי תכלס' אין מקום אצלינו לשמונה בנות והוריהן, וגם ככה – מי צריך הורים ביומולדת?!)

פינות היצירה והאיפור עבדו מצויין (רק מהר מכפי שחשבתי. צריך לזכור להבא)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

את העוגה קישטתי לתמר לפי הסבר מפורט שלה (והיא היתה כל-כך מרוצה!)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

הפיניאטה היתה אתגר אמיתי  – כמו שצריך (תמיד אני מפחדת שאיזה ילדה תצא בשן ועין לפני שהפיניאטה הזו תסכים להקרע…)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

את קישוט הקאפקייקס עשינו עוד לפני הפיצה (מתברר שהפיצריה שכחה את ההזמנה שלנו והתעכבה בחצי שעה קריטית!)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

ושקיות ההפתעה חולקו בשמחה

Unicorn Birthday party Galit Lewinski
בכזה אירוע יש כמה שלבים, ובכל איחד מהם הציץ איזה יוניקורן

היה מצויין, וכיף, ומלא יוניקורנס וקשתות בענן!

ואז, אחרי שנגמר, והבית מלא בובות יוניקורן, בלון יוניקורן, מנורת יוניקורן, פאזל יוניקורן, שאריות קישוטים ומפיות בהתאם, אז,בדיוק, נזכרתי ששבועיים לפני שעברנו לוונקובר עלמה חגגה יומולדת חמש עם ילדי הגן שלה בישראל. ואני, שנותרתי בארץ עם סידורים אחרונים, ארגזים מחכים לאריזה ולב דואב מהפרידה הגדולה המתקרבת – ביליתי בוקר שלם בקישוט עוגת יומולדת – יוניקורן כמובן, לעלמה. (כי זו דרכי להתמודד עם לחץ גדול מדי)…

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
פעם הייתי משקיעה. בצק סוכר וזה. האמת שהוא נורא יקר פה, אז יש MM

וכך נסגר המעגל.

לפני שבועיים תמר חגגה יומולדת חצי (כן כן, כבר חמש וחצי), וכמיטב המסורת קישטה בעצמה את העוגה שלה. היא ביקשה שאבנה לה שכבות ליצירת עוגה בצורת הר-געש (לא יוניקורן!) אותו מילאה בגנאש שוקולד סמיך.

מזל טוב וחצי תמרול!

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
תמר, התכנון של העוגה והעוגה. מוכשרת אש הילדה הזאת

All American Super Bowl

סופרבול.

התכנסנו שלוש משפחות ישראליות (אחת ישראלית-קנדית) לצפייה משותפת בחוויית הסופרבול האמריקאי.

סופרבול צילום גלית לוינסקי

היו: ארבע וחצי שעות משחק ברוטו.

סופרבול צילום גלית לוינסקי

היו: שלושה גברים ישראלים שצפו באופן די-רצוף במשחק (כשלא החליפו חיתול/שמרו על ילד לא לקפוץ מהשולחן/אכלו/תיקנו בובה בחצי מבט. אבל זה בסדר, גם ככה המשחק מפסיק כל שלושים שניות בממוצע).

סופרבול צילום גלית לוינסקי

היו: שלוש נשים וששה ילדים שהעדיפו לפטפט/לשחק/לקרוא/לאכול/לקפוץ מהספות, ומדי פעם באו להתעדכן במשחק. לא חושבת שזה עניין של ג'נדר, יותר של משחק ארוך ומשעמם.

סופרבול צילום גלית לוינסקי

היו: צעקות עידוד ועצבים מהמשחק ("יייששששש!" מלווה בקימה חדה מהספה, "איי איי איי" ומבט מאוכזב הצידה).

סופרבול צילום גלית לוינסקי
משפחת שפירא בהופעת בכורה בבלוג

היו: יותר מדי הפסקות לפרסומות. לפחות יש פרסומות ממש איכותיות (אם כבר זו הפעם הראשונה בשנה וחצי שאני רואה פרסומות, שיהיה משהו שווה צפיה).

סופרבול צילום גלית לוינסקי
דווקא נגה מאוד התעניינה

היו: אוכל כל-אמריקאי שאביחי הישראלי ופסקל הפרנצ'-קנדית טרחו והכינו (עוף בברביקיו, כמה סוגי צ'יפסים, קטשופ, מיונז, בירות, גלידה לקינוח).

סופרבול צילום גלית לוינסקי

היו: נאצ'וז ומטבלים כדי לאזן את הכולסטרול: חומוס עדשים, טחינה, לבנה, וגוואקמולי – כולם תוצרת בית.

Superbowl by Galit Lewinski

היו: הופעה של ג'סטין טימברלייק במחצית, ויותר מדי קהל שנשכר כדי להראות צעיר ושמח.

סופרבול צילום גלית לוינסקי
ביומולדת חצי יש חצי נר

היו: יומולדת-חצי לעלמה, אם כבר נפגשנו עם חברים בדיוק בחצי-יומולדת.

 

לא היו: התרגשות גדולה מסיום המשחק. אביחי אמר לבננות מראש את מי כדאי לעודד, ואכן הקבוצה הזו ניצחה. הן שמחו אבל היו כבר עם רגל אחת מחוץ לבית, בכל זאת המשחק ארך ארבע וחצי שעות. רם ואביחי כן שמחו. כל השאר פרשו קצת לפני הסוף.

אין מה לעשות, למרות הכל, זה לא אמריקה פה.

אחת על אחת: ונקובר

כבר מזמן היה לי חלום לנסוע עם עלמיק לחופשה של שתינו, אחת על אחת, בחו"ל. בכל פעם שאני איתה לבד כל כך כיף לנו, כל כך מעניין לדבר איתה, שתינו נהנות מהמפגשים, וכל ה"עניינים" נעלמים (קנאת אחיות, תשומת לב מאבא, כאלה). חיפשתי מקום שיתאים לכזאת חופשה ועל אף המאמץ והמחיר הגבוה, כל פעם חזרתי לרעיון הנסיעה לונקובר, לבקר את אחותי ומשפחתה. זה רחוק, זה יקר, אבל שלא כמו כל מני ערים קרובות  – בונקובר יש לנו משפחה, אז לא צריך כל הזמן לחפש "אטרקציות", ואפשר סתם – להיות ביחד (שזה גם ככה הדבר האהוב על שתינו).

הפעם האחרונה שהיינו (שתינו) בונקובר היתה לפני כמעט שלוש שנים, כשעלמיק היתה בת שנה וחצי. התארחנו אצל אחותי ומשפחתה במשך חמישה שבועות בזמן שרם עשה "אלקטיב" (עבד) במכון להתפתחות הילד. על אף האינטנסיביות של לגור זמן כה ארוך עם משפחה אחרת לכולנו זו היתה חוויה מדהימה. לי – להיות עם אחותי, ולעלמה – להיות עם בנות הדודה שלה שאוהבות אותה כל כך.

שתינו התרגשנו מאוד לקראת הנסיעה. עלמיק פוגשת בכל שנה את בנות הדודה שלה ומדברת איתן הרבה בפייסטיים. כשסיפרנו לה שאנחנו נוסעות היא מאוד שמחה והתחילה לספר לכולם שהיא "נוסעת לחופשה עם אמא". האמת שכל החברים שלי שיש להם ילדים "גדולים" (בני יותר משנה נגיד) אמרו לי שהם מקנאים בי. איזה כיף זה אחד על אחד עם הילד הגדול, ועוד בחו"ל. לדעתי זו הזדמנות חד פעמית, כי תכל'ס כשהילד השני מגיע לגיל כזה אי אפשר לנסוע רק איתו, כי זה ישבור את לב הבכור…

ארזנו, נסענו, טסנו, הגענו.

היה נהדר. היה כיף להיות ביחד אחת על אחת – במטוס, בבית. היה כיף עם הבנות של אחותי, הן היו בחופשת החורף שלהן והקדישו לנו המון זמן. היה לי כיף להיות קצת עם אחותי לשם שינוי. היה טוב להתגעגע לשגרה שבבית ולרם ולתמרול. אבל לא היה מושלם. הג'ט לג בימים הראשונים היה קשה מאוד מאוד. שכחתי כבר כמה קשה יכול להיות ג'ט לג של 10 שעות הפרש, בעיקר לקטנים. עלמיק בכתה המון, נעה בין התנהגות תזזיתית כמעט היפראקטיבית למשברים של בכי ועייפות קשה. זה לקח חמישה (!) ימים ולילות עד שהיא הצליחה להחזיק יום שלם במצברוח טוב. ביום החמישי הרגשתי שסופסוף אני "מזהה אותה". היא חזרה להיות עלמיק השמחה, המתעניינת, הנהנית שלי. עד אז כבר הספקתי להשבר כמה פעמים, להתחרט שנסענו, לבכות בלי שליטה בעצמי ולהרדם בשעות מוזרות. כן, גם אני הייתי בג'ט לג.

אחת על אחת ונקובר
ג'ט לג הוא השטן

בדצמבר (סביב היום הקצר בשנה) קר וגשום בונקובר. לפעמים מושלג. שעות האור הן בין בערך 08:30 בבוקר ועד 16:30 אחר הצהריים. רוב הפעילויות שעשינו היו במקומות סגורים, פשוט כי קר ולא נעים בחוץ. ביום הראשון שהגענו, ממש לכבודינו, התחיל לרדת שלג. הוא לא נערם, סתם שלג רטוב, אבל אנחנו הישראליות שמחנו בו מאוד. עלמיק מיד לבשה מעיל ומגפיים ויצאה לטעום את השלג.

אחת על אחת ונקובר

בילינו ביחד במיטב הבילויים החורפיים: הלכנו לשחות בבריכה המחוממת. החלקנו על הקרח. קפצנו בטרמפולינות. ביקרנו ב"אקווריום" המפורסם של ונקובר, הלכנו ל"מסיבת תה" בבית תה אמיתי. הלכנו פעם אחת לשופינג (עלמה שנאה כרגיל). שיחקנו הרבה בבית במשחקים, איפור, קעקועים, לק, ציורים, המון ריקודים, וכל מה שבנות אוהבות. עשינו ערב סרט, ומסיבת פיג'מות, ומסיבת שוקו חם, וקישטנו ארבעה בתי ג'ינג'ר ברד. אפינו עוגיות, וחלות לשבת, ושין הכינה לנו מטעמים בארוחות נהדרות.אחת על אחת ונקובר

אחת על אחת ונקובר
ג'ינג'ר ברד והופעה

אחת על אחת ונקובר

הגענו בתקופה היפה של לפני קריסמס. כל העיר היתה מקושטת ומוארת. נסענו לבקר ב-VanDusen – גן מטופח ויפה במשך השנה, ומקושט באורות בכמות אינסופית לקראת חג המולד. התפלאתי לראות איך האנשים שם כל כך לא צינים, ונהנים בלב שלם מהאורות, הקישוטים ואווירת החג. כשהגענו לגן הוא היה מלא באנשים, רובם מבוגרים, שהתמוגגו מהאורות. ברחובות אפשר לראות אנשים הולכים עם סוודרים של קריסמס, או חובשים קרניים או כובעים של החג. בערב חג המולד עצמו עשינו סיור אורות באוטו, נסענו לראות איך הבתים מקושטים (וחזרנו הביתה לחגוג יומולדת לעלמה).

אחת על אחת ונקובר
בית ג'ינג'ר ברד ב-VanDusen

אחת על אחת ונקובר

מעשה שהיה כך היה: בוקר אחד עלמיק קמה ואמרה: "חשבתי שנחגוג לי כאן יומולדת חצי!" (לא יודעת למה פתאום היא חשבה על זה. אולי זכרה שהבנות לימדו אותנו על רעיון יומולדת חצי כאן בונקובר בגיל שנה וחצי שלה? אולי נזכרה ששין אחותי היתה נוכחת בשלושת ימי-הולדת-חצי שהיו לה עד עכשיו?!) בכל מקרה כולם קפצו על הרעיון ונרתמו למשימה: שין אפתה עוגת שוקולד. נטע הכינה רשימה של רעיונות שיתאימו לחגיגה, ושאלה את עלמיק שאלות מנחות (צבע אהוב: סגול. נסיכה אהובה: אין. בעצם אנה ואלזה. בעצם הן לא נסיכות כי הן קוסמות), שלוש הבנות קישטו את העוגה ברוח התשובות, עלמיק התיישבה להכין לעצמה מתנה "שתיתן לנו לתת לה" (כי הרי ידוע שלא קונים מתנות ליומולדת חצי). בערב חגגנו לעלמיק יומולדת ארבע ושליש והיא היתה כל כך שמחה וגאה!

אחת על אחת ונקובר
התכנית של נטע ליום ההולדת

הבנות של אחותי אוהבות לרקוד, והן רקדניות מצויינות אחת אחת. הן עצמן אוהבות לרקוד בבית, ככה סתם עם מוזיקה בשביל הכיף, ועלמיק שאוהבת לשיר, לרקוד ובכלל להופיע (העולם הוא קהל. לא ידעתם?!) השתלבה מצויין. הן רקדו בלי סוף, ושרו והקליטו את עצמן מופיעות. יש לי סרטונים כל כך מצחיקים בטלפון! באופן שובה לב כל אחת מהבנות בילתה עם עלמיק זמן איכות גם בנפרד: נגה הבכורה המציאה עם עלמיק משחקים. היא גם אלופת התסרוקות ומרגע שהציעה לעלמה לעשות לה "תסרוקת חגיגית" עלמיק לא הפסיקה לבקש עוד סוגי צמות מסובכות. גלי עשתה לעלמיק טיפולי פדיקור/מניקור מפנקים ומרחה לה לקים לפי בקשות ספציפיות ביותר. נטע הצעירה הקדישה שעות שלמות לציורים, הדבקות ומשחקי טאקי חיות. והרי מבחינת עלמיק – זה שכל אחת לקחה אותה לחדר שלה, ונתנה לה לחטט במגירות ובקופסאות שלה, זה הכי מעניין שיש!

בנוסף, האחייניות שלי חובבות צילום, כמו הוריהן. לא רק "הצטלמות בטלפון" כמו כולנו (ובעיקר בנות הטיפשעשרה, שמשרבבות שפתיים ועושות פוזות), גם ממש לצלם, במצלמות אמיתיות. והן מעולות בזה! את המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי הורשתי לגלי. נטע מצלמת במצלמת פולרוייד מגניבה. נגה מצלמת מגיל מאוד צעיר במצלמות חצי מקצועיות ומקצועיות. כך שבנוסף לי, שאני כידוע מצלמת בלי סוף, מכל כיוון אפשרי נשמעו קליקים. וכמובן שאחרי כל סצנת צילומים (למשל עלמה עושה לק, מיד נשלפות מצלמות וטלפונים) כולנו מסתכלות ומשוות ושולחות אחת לשניה אימג'ים. תענוג!

חוץ מזה בגלל שהכל כל כך הזכיר לנו את התקופה הזאת לפני שלוש שנים, שבילינו יחד חודש שלם, המון תמונות הזכירו לנו תמונות ישנות. נגה יזמה ובשיתוף פעולה עשינו כמה שיחזורי תמונות ממש מוצלחים.אחת על אחת ונקובר אחת על אחת ונקובר אחת על אחת ונקובראחת על אחת ונקובר

אז היה כיף, ומרגש להפגש, ומעניין, ומשמח. ונשארה לעלמיק חוויה חיובית מלהיות בונקובר (וכששואלים אותה היא אומרת שהיא רוצה שבפעם הבאה נסע כולנו יחד. עם אבא גם). גם לי זה עזר להוריד את מפלס המתח לקראת המעבר, ניסיתי לדמיין את עצמי שם ברחובות, בבתים, בבריכה… לא יכולנו לחפש דירה באמת (אי אפשר לחפש חצי שנה מראש) אבל אני ושין עשינו קצת תיאום ציפיות, חלקנו את החששות שלנו והתרגשנו יחד לקראת העתיד. עשינו סיור ב"בית ספר של נטע" (שיהיה הגן של עלמה בשנה הבאה) והתחלנו להכיר את השטח "מבפנים".

אחת על אחת ונקובר
נגה ועלמה. אהבת אמת

להתראות ביולי!

יומולדת חצי

כשעלמה היתה בת שנה וחצי היינו בדיוק באמצע ביקור של חודש אצל אחותי שין ומשפחתה בונקובר/קנדה. זה היה בחורף 2013. כשהגיע התאריך מיד מצאנו סיבה לחגיגה – יום-הולדת חצי. (שנה וחצי). עלמיק עוד לא היתה בגיל שממש הבינה מה אנחנו רוצים אבל מאחייניות שלי למדנו מה בדיוק צריך לעשות:

איך חוגגים יומולדת חצי

ציון האירוע בעוגה (לא עוגת יומולדת אמיתית, אבל עוגה, רצוי שאפשר לקשט ביחד וככה להנות עוד קצת מההכנות)

הדלקת נרות+שירי יומולדת ("אין אין אין חגיגה בלי בלי בלי בלי עוגה" והשיר המורבידי הפולני: "שתיזכי לשנה הבאה עד מאה ועשרים שנה")

הרמה על הכיסא, ופעם אחת לחצי שנה הבאה

וכיוון שזה יומולדת חצי ולא יומולדת שלם, ואין ממש משחקים/הפעלות/אורחים/מתנות, אפשר לכבות ולהדליק את הנרות כמה פעמים שרוצים, ובכלל, אווירת משחק חופשי.

אז תודה לנגה גלי ונטע שהכרתם לנו את המסורת המשפחתית שלכם. אימצנו אותה בחום. חגיגת יומולדת חצי ממש עוזרת להעביר את השנה הארוכה בין יום-הולדת ליום-הולדת…… בקרוב יומולדת שנה וחצי לתמר!

וככה זה נראה בשנים הקודמות:

נ.ב. מי יצליח לנחש כמה תלבושות עלמיק הספיקה להחליף באחר הצהריים הזה של יומולדת שלוש וחצי?  בין הזוכים נכונה תוגרל עוגת בצק סוכר