14 ימים בישראל בתמונות

גולשות בתל-אביב

פסים ביפו

איצטרובל בכרם מהר"ל

עמידת ידיים בתל-ברוך

חיוכים בכפר-סבא

חמציצים במקורות הירקון

בית בגבעתיים

תלתלים ברמת גן

איור ברזל בקריית טבעון

יצירה של תמר חדד

מצות ברמת גן

ארטישוק בכרמי-יוסף

דגלים בקריית-אונו

לימונים ברמת גן

סברס בעופר

הגדה בליל הסדר

פירות ארצינו ברמת אפעל

חול בחוף הים

קוצים בכפר בן-נון

קניידלעך בידיים

ברווזים בשבע טחנות

שסק בפרדס-חנה

חיבוקים בקריית טבעון

זהו, הפעם ללא מילים.

איכשהו נראה לי שגם ככה אפשר להבין הכל.

על הביקורים שלנו בארץ בשנים הקודמות: פסח 2017, פסח 2018, פברואר 2019

בוחרת בלבן

צילומים בלבן 2019. שוב התכנסנו בסוף מרץ, שבועיים לפני הנסיעה השנתית ארצה לביקור המשפחתי בפסח, להצטלם צילום משפחתי בלבן.

מסורת היא מסורת, הרי צריך להחליף את התמונה במסגרת בבית אצל סבא וסבתא.

הפעם זה היה ממש קצר. התרעתי בפני כולם ערב קודם: מחר מצטלמים תמונה משפחתית בלבן. ההכנה מראש עוזרת לכולנו. הבגדים נבחרו, הפלאשים הוקמו, המצלמה על טיימר.

צילמנו כמה תמונות ברצף, כולם כבר מתורגלים אז לא צריך הרבה מאמץ. עשינו כמה תמונות לפי בקשתי, ואז רם, עלמה ותמר הציעו רעיונות לצילומים נוספים.

עכשיו, רק נותר לי לבחור.

כולם לחייך למצלמה!

צילומים בלבן 2019 גלית לוינסקי

אוקי, כולם מחייכים, אולי נעשה קצת שיגועים?!

צילומים בלבן 2019 גלית לוינסקי

מה עדיף? תמונה שכולם חמודים וייצוגיים –

צילומים בלבן 2019 גלית לוינסקי

או תמונה שכולנו שמחים וצוהלים?

צילומים בלבן 2019 גלית לוינסקי

צילומים בלבן 2019 גלית לוינסקי

תמונה שאני ביימתי: "כולם להסתכל על המצלמה ולחייך חיוך יפה!" –

צילומים בלבן 2019 גלית לוינסקי

או תמונה שעלמה ביימה של ה"צחוקים" של מאחורי הקלעים? –

צילומים בלבן 2019 גלית לוינסקי

צילומים בלבן 2019 גלית לוינסקי

או אולי בכלל תמונה שתמר ביימה – לפי הראש התמרולי האופייני –

צילומים בלבן 2019 גלית לוינסקי צילומים בלבן 2019 גלית לוינסקי

לצערי לא הצבעתי השנה בבחירות. קנינו את הכרטיסים לביקור בארץ מוקדם מדי, לפני שביבי החליט שצריך עוד פעם לבחור בו. בפעם הראשונה בחיי, ישבתי במרחק עצום מהארץ, בידיעה שאפילו את המעט שיכולתי לא עשיתי.

אצלי שעת צהריים, אצלכם חצות. המדגמים ב-Ynet מראים קרב צמוד. לפני ארבע שנים הלכתי לישון אופטימית וקמתי למציאות משוסעת עוד יותר מאי-פעם. הלילה (אצלי) אדע את התוצאות. ואולי אכתוב את כל הפוסט הזה מההתחלה.

בנתיים אני בוחרת תמונה בכחול ולבן. ומקווה שיאיר בוקר חדש ובהיר על המדינה האהובה שלי, מעבר לאוקיינוס. צילומים בלבן 2019 גלית לוינסקי

והנה קצת צילומים בלבן מהשנים הקודמות:

צילומי משפחה גלית לוינסקי
פסח 2017, ונקובר
צילומי משפחה גלית לוינסקי
פסח 2018, ונקובר

 

פוסטים על מסורת ה"צילומים-בלבן": ככה זה התחיל, ככה זה המשיך, ככה זה עובד.

הבלוג (ואני) היינו בחופשת מולדת

הבלוג (ואני, והבננות) היינו בחופשת מולדת קצרצרה, כי אפילו שזה היה טיפה פחות משבועיים, הג'ט לג כרסם כדרכו בכמה לילות וימים ראשונים.

אז מה היה לנו?

היתה שמש, והיה קצת גשם, והרבה אובך

היה חומוס, היו מצות, ומדפים מכוסים נייר בסופר

היו חמציצים, ולימון מהעץ שבגינה, והיו מליון מתנות שחלקן לא נפתחו מרוב עומס

היה חוף ים מהמם, וחברים ברחבי הארץ, וגם פקקים בכל מקום

היה ליל הסדר, וארוחת חג, והרבה משפחה, והיה גם ערב פרידה של שלוש נשים קרירות מ"אורנה ואלה"

היה פיקניק משפחתי, מפגש משפחתי, בת-מצווה. והיו גם ערבים שקטים עם חברים בבית

היה עמוס ומעייף, והיה גם רגוע ונעים בבית עם ההורים

היו לבננות אלף מפגשים ועיסוקים, וגם אחר-הצהריים אחד פנוי לצפות בסרטי וידאו משפחתיים, ולעלעל באלבומים

היו שטויות עם סבא וסבתא, וכדורגל עם בני-דודים, ולק בקניון, ולהרגיש בבית בכמה בתים, אבל היה גם "אמא, מתי חוזרים הביתה? אמרת שבאים רק לכמה ימים"

היה קצר מדי. לא הספקתי להתגעגע לוונקובר. ומצד שני היה מתיש ומיציתי כבר בשבוע הראשון.

ככה (בערך) זה נראה:
ביקור בישראל גלית לוינסקי
זמן שקט
ביקור בישראל גלית לוינסקי
סבא רוני והלימון
ביקור בישראל גלית לוינסקי
סבא רוני ממשיך עם הלימון
ביקור בישראל גלית לוינסקי
יש לכם את אותות חוש ההומור. בול.
ביקור בישראל גלית לוינסקי
העיקר שכולם מרוצים
איה ותמר. סיפור אהבה.
ביקור בישראל גלית לוינסקי
איה ותמר. חוף דור
ביקור בישראל גלית לוינסקי
קר במים! מה חשבתם?! סוף מרץ, בכל זאת

ביקור בישראל גלית לוינסקי

ביקור בישראל גלית לוינסקי
"מלאך בשלג" גרסת ישראל
ביקור בישראל גלית לוינסקי
תמרול סופרת במחבואים
ביקור בישראל גלית לוינסקי
טבע פראי נוסח דרום תל-אביב
ביקור בישראל גלית לוינסקי
הבננות צופות בסרט החתונה שלנו. קטעים.
ביקור בישראל גלית לוינסקי
היו לנו כמה חובות – דברים שצריך לחפש באלבומים בארץ
ביקור בישראל גלית לוינסקי
תמרול, אורי ויונתן גיבורי על. או אבירים.
ביקור בישראל גלית לוינסקי
סבים ונכדה קורצים
ביקור בישראל גלית לוינסקי
בנות דודות
ביקור בישראל גלית לוינסקי
והעיקר: היה גם חומוס. הצלחנו.
וככה היה הביקור שלנו בפסח בשנה שעברה: ביקור מולדת 2017

חומוס

הדבר היחיד שאני מתגעגעת אליו בארץ הוא חומוס. חומוס טוב, עם פלאפל טרי ולא מלוח מדי, סלט קצוץ דק דק, וחמוצים. במלח.

חומוס גלית לוינסקי חומוס גלית לוינסקי

חומוס, ואנשים.

לא מתגעגעת ללחץ, לחדשות שמקיפות אותך מכל-עבר, לתחושה שכל הזמן "צריך להיות בעניינים" ולקרוא/להקשיב/לצפות במידע העדכני ביותר. לא מתגעגעת לצפיפות באיזורי קניות, לריח הסיגריות ברחוב, לאלימות בכביש. ממש לא.

אני מתגעגעת ליקרים לי: להורים שלי, למשפחה שלי מכל הצדדים, לחברים המאוד-טובים שמכירים אותי שנים ושהשיחה איתם מתחילה מיד מאיפה שהפסיקה, גם אם זה היה מזמן. להם אני מתגעגעת מאוד.

אולי אני מתגעגעת גם לתל-אביב. ולים.

אני מתגעגעת לקרבה שהבננות מרגישות למשפחה שלהן. לטבעיות של להיות עם סבא וסבתא. לאהבה והחברות עם בני-הדודים. למובן-מאליו שבזה, להיות עם הדודות שלהן, לראות את הבננות שלי מרגישות אצלם בבית.

אני מתגעגעת להרגשת השייכות. ההרגשה ש"מכירים אותי". שמעריכים אותי כצלמת. שאני לא צריכה לשווק את עצמי, הקשר קיים, הם כבר מכירים. אני עובדת. יש לי קיום מקצועי בעולם.

כנראה שאני מתגעגעת. מתגעגעת לעוד כמה דברים חוץ מחומוס.

אבל בגלל זה אני כל-כך אמביוולנטית לגבי הביקור בארץ בחופשת הפסח. אני בטוחה שיהיה אושר גדול להפגש עם בני-המשפחה והחברים. אני אתרגש ואשמח והלב שלי יתפוצץ מרגשות. הבננות יהנו וירגישו בבית. אולי אני אפילו אספיק לאכול חומוס לפני שהחג יכנס.

אבל אני יודעת גם שאני לא אספיק להרגיש "שייכת". ביקור של שניים-עשר יום, של ג'ט-לג, וחג, ופקקים, ובלגאן של פסח. ולא תמיד כשפוגשים חברה אחרי שנה השיחה ממשיכה מאיפה שהסתיימה. לא תמיד האינטימיות נוצרת מיד. לא תמיד החברוּת מתגברת על העייפוּת. וכל דקה שהבננות לא "מבלות זמן איכות" עם מישהו היא דקה מבוזבזת, כי תכף נגמר וטסים בחזרה. וצריך להספיק גם כמה סידורים ורופאים ומסמכים ודברים שיש לי רק בארץ. וכל רגע בפקק הוא רגע פחות בשיחה עם חברה, פחות חוויות וזכרונות לבננות.

אני לא רוצה להתאכזב.

אני לא רוצה לאכזב.

אני עייפה מראש. וזה עוד לפני שהתחילו ה-24 שעות של הטיסות.

חומוס גלית לוינסקי
עלמה בת שנתיים וחצי. ככה זה כשגרים דקה מפלאפל אורדע ("פלאפל אביתר" כי הוא בבעלות "אביתר" מ"קרובים-קרובים")
חומוס גלית לוינסקי
זו בכלל קובה שסבתא דליה הכינה. אבל זה הולך טוב עם חומוס

חומוס גלית לוינסקי

עכשיו כבר יש לי תאבון…

חומוס גלית לוינסקי
מנגבת מלידה. רמת-גנית אסלית

איזה פסח זה היה

פסח 2016

בין החופשה של הבננות – לאריזה לונקובר – לביקור של אחותי ומשפחתה בארץ ובילויים יומיומיים יחד –  להודעה לבננות שאנחנו עוברים – לארוחות חג, ועוד חג, ועוד ארוחה משפחתית, ועוד יומולדת, לסרט שצילמנו על ההורים שלי ועוד צריך לאסוף המון חומרים – למפגשים משפחתיים שנגמרים ב-"נו אז נראה אתכם שוב לפני הטיסה?!" – לחופשה של רם במלדיביים – לסדנת צילום שסגרתי בספונטניות לא אופיינית עם חברה טובה והנה עוד רגע זה קורה – לגמילה של תמר מחיתולים – לסיום פרוייקטים קודמים וצילום עבודות אחרונות פה בארץ כי תכף אין לי פינה לשבת לעבוד בה מרוב בלגאן – להמשיך לקרוא

מי מבלבל את המצות?!

מי מבלבל (שוטף במים) את המצה שלו?

מי מבלבל את המצות

בצד של רם נהוג לשטוף (!) את המצות (!) במים (!) לפני שאוכלים (או לפני שמורחים עליהן משהו)….

כל מי שסיפרתי לו על התופעה הזו בצד שלי (אשכנז) התחלחל מהרעיון (:

אז מה איתכם? מבלבלים או אוכלים יבש?

פסח שמח!

קנו לעצמכם מתנה לחג

פעם היינו קונים מליון מתנות לחג. מ-כולם ל-כולם, כל אחד (אפילו מהמבוגרים) היה מקבל 4-5 מתנות. וכמו שרונית כפיר כתבה בבלוג שלה: חבל על ההשקעה, הטרחה והכסף.

בשנים האחרונות, לאט לאט (קשה לשנות מנהגים, גם אם הם קלוקלים) צמצמנו את המתנות למתנות לילדים בלבד. ואז ל-מתנה אחת לכל ילד, מסבאסבתא.

אבל… גם לסבאסבתא מגיעה מתנה. אז בחגים הגדולים (ראש השנה ופסח) אני בדרך כלל נותנת תמונות במסגרות לסבאסבתא ולסבתות רבא. זה תמיד עובד. (אם זה תמונות ביחד איתם אז בכלל!)

סבתות גלית לוינסקי
מתנות לסבתות-רבא לכבוד ראש השנה 2012

אך… כשנתקלתי בפוסט של אפרת דה בוטון על צלחות פסח שהיא מתכוונת לאייר… הייתי חייבת להזמין לנו אחת.  הזמנו צלחת שבה יופיעו כל 16 בני המשפחה: ההורים שלי (A.K.A סבאסבתא) אני, אחי, אחותי ובני זוגינו וכל שמונת הנכדים.

כביכול: משימה בלתי אפשרית. בפועל: שלחתי לאפרת מליון מיילים עם תמונות של כולנו, כולל עץ משפחתי קטן של תמונות עדכניות כדי שתדע "מי שייך למי". היא היתה חמודה, סבלנית, ומוכשרת אש. והתוצאה לפניכם:

אפרת דה לה בוטון

יצאה צלחת מקסימה, ומתנה מרגשת. אם זה לא מתנה שאני רוצה לעצמי, עדיף לא לתת מתנה בכלל!

 שרשרת רוני עוזיאללעצמי, אגב, קניתי שרשרת מ ה מ מ ת של רוני עוזיאל מתנה לחג. כי הרי החלטנו רק שלא נותנים מתנות!

חג פסח שמח!