כשהיינו בפריז קנינו לבננות ציפור מעופפת כזו: מנגנון פשוט של קפיץ, ציפור פלסטיק, כנפי ניילון. רם התלהב נורא, אמר שהיתה לו כזו בילדות, שאבא שלו ישתגע כשהוא יראה את זה, שהבנות יתלהבו כל-כך, וכו' וכו'…. לי אין זיכרון כזה. בכל מקרה קנינו (בין שאר מתנות רגשות האשם – איך – נסענו – לחמישה – ימים – בלעדיכן – והשארנו – אתכן – לעשות – כיף – עם – סבא – וסבתא – רחמנות). גם את זה קנינו.

אז הלכנו אחר-הצהריים אחד בקיץ לנסות להעיף את הציפור בפארק.

אחרי שרם ניסה ללמד את עלמיק ועשה כמה הדגמות די כושלות, ואחרי "תן לי! "תן לי!""תן לי!" הולך ומתגבר (היה ברור שהוא קנה את זה לעצמו. אבל הבננות לא מוותרות!) עלמיק ניסתה ובאורח פלא העיפה אותה נפלא כמה פעמים ברצף!

זאת אומרת הציפור די מתעופפת לכל עבר (בגלל זה לא הספקתי לתפוס אותה בצילום) ובאופן די אקראי (למעלה ולמטה) ובסוף מתרסקת בפתאומיות, אבל היא הצליחה להחזיק כמה שניות טובות באוויר. וכולנו היינו מרוצים ושמחנו מאוד.

כצפוי אחרי כמה דקות היא התרסקה לתוך עץ סמוך…. יש לנו כבר ניסיון בחילוץ חפצים מעצים בפארק (למשל: רם מדגים לעלמיק בעיטות בכדור לשמיים – הכדור נתקע בעץ סמוך – רם מנסה להפיל אותו בעזרת זריקת הנעל שלו – הנעל והכדור תקועים על העץ – בלית ברירה הוא זורק גם את הנעל השניה, הרי גם ככה מה יש לעשות רק עם אחת – כעבור חצי שעה ובעזרת קצת מזל ונענועי ענפים הכל נופל חזרה). במקרה הזה העץ היה די נמוך אז רם טיפס עליו וניענע את הענפים, והבננות המודאגות צפו בחשש (חשש לציפור? לאבא?!)

לציפור שלום.

עייפים ומרוצים שבנו הביתה עמוסי חוויות.

לפני שבועיים חזרנו – רם ואני – מחמישה ימים בפריז. רק אנחנו, בלי הבננות.

חמישה ימים של בילוי של "מבוגרים". חופש אמיתי.

הזמנו את החופשה הזאת כבר לפני כמה חודשים, כשהחלטנו שהשנה לא ניסע לחופשה משפחתית בחו"ל. מאז השתנו הרבה דברים, וככל שהתאריך התקרב החששות שלי גברו. "אני אתגעגע נורא". "חבל על הכסף". "פריז מלאה אנטישמים". "תמר עדיין יונקת". "איך אנחנו מפילים ככה את הבנות על ההורים?!". "איך הם יסתדרו בלעדינו…"

כמעט ביטלנו. לא בגללי דווקא – אני תמיד מקטרת אבל אני כבר יודעת שכשאני "קופצת למים"  (יוצאת בערב למרות העייפות/נוסעת למרות כל ההיסוסים/לוקחת עבודה שחששתי ממנה) אני תמיד נהנית. רם היה חולה בCMV וטכנית כמעט לא הצליח להרים את עצמו. בסוף הרצון גבר על המחלה (:

יש לציין שהבננות נשארו בידיים טובות. שלושה לילות אצל סבאסבתא מצד אחד, שלושה לילות אצל סבאסבתא מהצד השני. ההורים שלנו שכנים וביחסים מצויינים אז בכלל נוח לכולם. סיפרנו לעלמיק יום קודם שאנחנו נוסעים לחופשה, ושגם היא ותמרול יהיו בחופשה אצל סבא וסבתא. הסברנו בדיוק מתי נחזור והשארנו "טבלת יאוש" כדי להמחיש את הזמן שחולף. ביום שהבאנו אותן להורים היא לא הפסיקה לבקש: "נו תלכו כבר לחופשה, אני רוצה גם להתחיל את החופשה שלי!"

מיד בשדה הרגשנו כמה קל יותר לטייל לבד. מאוד מאוד כיף לטייל עם הבננות, אבל קל יותר בלעדיהן. לארוז לשנינו לקח לי רבע מהזמן של לארוז להן את התיק לסבתות. אפשר לישון בטיסה. להגיע למלון. לצאת לסיבוב רגלי….. מאוד רגוע לטייל לבד.

ביום הראשון התגעגעתי נורא. כל הזמן חישבתי מתי נחזור לחדר לצלצל לבננות.

ביום האחרון גם התגעגעתי נורא. האמת שכל הלילה היו לי חלומות וסיוטים עליהן, וכשקמתי רק רציתי שיגיע הערב ונחזור.

אבל תוך כדי ובין לבין אוכל טוב-שינה רצופה בלילה-אייפל מלמטה-אייפל משיט על הסיין-תור לאייפל-עולים על האייפל-שער הניצחון-שאנז אליזה-גני לוקסמבורג-נסיעות במטרו-הליכה רגלית ברובע סן ז'רמן-שיטוט במארה-הליכה ברובע הלטיני-כנסיית הנוטרדאם-מוזיאון הלובר-מרכז פומפידו-מוזיאון דה אורסיי-קרפים -מקארונים-שוקולד-סטייקים ברוטב חרדל-שופינג לנו-שופינג לבנות-מצלמות חדשות לאוסף מצלמות-כריכים על ספסל על הדרך-לשבת להסתכל על האנשים בפארק-מלון ליד הסורבון כל בוקר רואים את הסטודנטים מגיעים-שיחות על כל מני נושאים לא רק על הבננות-הליכה יד ביד ברחוב- לא ממהרים לשום מקום-קניית מתנות להורים שאיפשרו לנו את החופש הזה-מזג אוויר מעולה-כמה יפה פה לא סתם קוראים לה עיר האורות.

עבר צ'יק צ'ק. היה כיף. הבנות שמחו לראות אותנו ולהפתעתנו לא כעסו עלינו בכלל. תמר גדלה בכמה חודשים בימים האלה. הפגישה עם שתיהן היתה ממש שמחה ומרגשת. עלמיק התעוררה ואמרה: "הפרעתם לי לישון". ואז הבינה שחזרנו וקמה בשמחה. נהננו. התגעגעענו.

נשמנו נשימה עמוקה.

דוכן עם מצלמות וינטג'

דוכן מצלמות וינטג'

בעל הדוכן היה מצרי. רם מיד מצא איתו שפה משותפת. במיקוח קצר יצאנו עם שתי מצלמות ותמונה הסטורית

כנסיית נוטרדאם היפה

הצרפתים יודעים לאפות. אין מה לומר

עוד תמונה לאוסף "חתונות בחו"ל" בקרוב הפוסט

מקארונים

הצרפתים יודעים לאפות

הצרפתים יודעים לאפות

הצרפתים יודעים לאפות

אור ארופאי

גני טולרי

גני טולרי

גני טולרי

שער הניצחון

עולים לשער הניצחון. מזל שרם החלים

הו שאנז אליזה

קיטשים עד הסוף

מגדל אייפל משער הניצחון

אם כבר המבורגר אז עם גבינת ברי ורוטב תאנים

התיירים פה משוגעים

התיירים פה משוגעים

בכל ערב כל צעירי העיר יושבים בקבוצות על הסיין ושותים יין.

הנוף ממגדל אייפל

הנוף ממגדל אייפל

הנוף ממגדל אייפל

הנוף ממגדל אייפל

עוד זווית של האייפל

התור לעלייה למגדל אייפל

הבעיות הכי גדולות שלנו הן רק נקודות קטנות בשביל ג'ירף

עוד זווית של האייפל

הנוף ממגדל אייפל

מלוח או מתוק? התלבטויות בפריז

בן סימון. יותר מדי אפשרויות.

במוזיאון פומפידו

שוקולה-אפריקה בקפה אנג'לינה. השוקו הכי טעים בעולם.

גבינות ישר מהסכין של האיכר

עוד אייפל אחרון. בגשם משיט לילי על הסיין