"בואי נתלבש כמו גָנָבוֹת" אמרה בוקר אחד תמרול לעלמיק.
כמה דקות וחולצות זרוקות מחוץ לארון אחר-כך: "אמא, את יכולה לעשות לי גוּלְגוּל כמו של גנב?"
ואיך הן יודעות איך נראה גנב אתם שואלים?
אחד הקטעים מתוך מופע סיום השנה של בית-הספר לאומניות הבמה של ה-JCC היה בסגנון "שוטרים וגנבים" זו היתה הופעת הסיום של חוג אקרובטיקה, והוא נראה בערך כך:
תמרול ראתה את המופע וזה נחרט בליבה. כך מתברר, נראים גנבים: חולצת פסים, מכנסיים שחורים, גולגול, ואם יש, גם מסכה לא תזיק. אבל המסכה איננה פריט חובה.
ובחופש הגדול הזה, בימים שאין קייטנה, כל בוקר מתחיל בזה שתמרול לא רוצה. לא רוצה לאכול, לא רוצה לצחצח, לא רוצה ללבוש מה שהכנתי לה, וגם לא שום דבר אחר מהארון. עד שיש לה רעיון: "בואי נהיה דמבואיות" (דמבו הפיל המעופף בבת), או "בואי נלבש אוברולים", "בואי נהיה בנות-ים", "בואי נהיה כלות" וכו' וכו'. לשמחתה עלמה מוכנה מיד לשתף פעולה. כמה דקות ובגדים פזורים אחר-כך אני רואה צמד בננות מרוצה, מוכן להתחיל את היום.
חייב להיות יום טוב עם שתי שודדות חמודות כאלה נכון?!
זה השיר שליווה את המופע המתוק ההוא:
אגב מישהו יודע איך אומרים לִיסְטִים בנקבה?
MyTrueColors גלית לוינסקי 