ערסל

יום אחד קיבלנו ערסל. ערסל ישיבה, שגיסתי וגיסי המהממים מעיין ויאיר הביאו איתם מחופשה בקוסטה-ריקה (או משהו כזה). הערסל נתלה על חגורת הבטון היחידה שיש במרפסת, בדיוק מול הדלת.

ערסל.

מה עושים בערסל?! (שאלתי בפולניות)

ערסל
קצת לפני החתונה שלנו. חברתי פ. מורחת לי לק

להמשיך לקרוא

טיול קטן ל: כלניות. או: איך עברנו את פברואר בלי לבקר ב"דרום אדום"

פברואר. כל היום אני שומעת ברדיו את הפזמון: "דרום – אדום, דרום – אדום, חג הכלניות בצפון הנגב".

צריך לנסוע ל"דרום אדום" אני אומרת לרם.

דרום אדום

כי תכף יגמר.

דרום אדום

לפני שנתיים נסענו, והמראה המלבב של מרבדי הכלניות הפורחים, ממלאים את שדה הראייה מקצה לקצה…

דרום אדום
תמרול יונקת בצל

היה באמת משובב נפש.

אבל כנראה במודע או שלא, לא מצאנו את ההזדמנות. בין השבתות שרם עובד, לשבתות הגשומות, ולשאר הפעילויות המשפחתיות, איכשהו זה לא יצא. אמרנו שניסע בשישי, כדי לא להכנס לפקקים המטורפים שיש שם בשבת, אבל לא הצלחנו לתאם עם שאר החברים. אמרנו שנקום ממש מוקדם כדי לא להתקע בפקקים, אבל בשבת בבוקר – אין סיכוי שנצליח לקום מוקדם. בקיצור: כך או כך, הרעיון של שעתיים בפקקים בשביל לראות כלניות (עד כמה שהן יפות ואדומות) ניקר כל הזמן וסיכל את התכנית.

אז טיילנו במקומות אחרים, וראינו כלניות אחרות.

בתל-חדיד ראינו כלניות פורחות מלא-העין.

תל חדיד

ובגלל שהגר היתה איתנו קיבלנו שיעור גם על שאר הפרחים והצמחים שניקרו בדרכינו

תל חדיד

למדנו על רקפות, מרגניות, סביונים, חרציות, חרדל, צבר, אירוסים, ועוד שיחים ועצים שונים.

ובגלל שלא עמדנו בפקקים היינו שמחים ורגועים והיה לנו זמן לשחק בכדור,

תל חדיד

לעשות פיקניק,

תל חדיד

ולהתמלא בתותים.

מה צריך יותר?!

תל חדיד
תמר מאמצת משפחה חדשה. היא גם ג'ינג'ית באופי כנראה

שני חברים

שני חברים יצאו לדרך, בים-בם-בום

שני חברים

אחד קיבל מכה בברך, בים-בם-בום

אחד קיבל מכה בברך, בים-בם-בום

שני חבריםשני חברים

לא בדיוק אבל בערך, בים-בם-בום

שני חברים

אמר חברו, לא נורא חבר, ישנן צרות גדולות יותר

תמרול ושולי, זוג הישר מפרסומות של בנטון.

חברים עוד מהבטן, חברים ממצב שכיבה חסרי אונים על מזרן הפעילות, חברים לזחילה, לעמידה, לצעד הראשון. חברי אמת: חוטפים-מרביצים-מושכים-בוכים-חולקים-צוחקים-מדברים עוד לפני שיש ממש מילים.

שאול ברוידא ותמר משאל: אחים לשוד!*

שני חברים יוצאים לדרך

* אצלינו במשפחה קוראים לתמרול "שודדת" בגלל שהיא כזאת אקטיבית-סקרנית-שובבה-חסרת פחד ותמיד נמצאת פסע ממעשה שובבות "שעוד רגע יגמר באסון". היחיד שבאמת משתווה לה הוא שולי, ג'ינג'י אמיתי בשיער ובאופי.

מזל טוב לנועה, ניר ושולי להולדת השודד החדש!