פעם היינו קונים מליון מתנות לחג. מ-כולם ל-כולם, כל אחד (אפילו מהמבוגרים) היה מקבל 4-5 מתנות. וכמו שרונית כפיר כתבה בבלוג שלה: חבל על ההשקעה, הטרחה והכסף.

בשנים האחרונות, לאט לאט (קשה לשנות מנהגים, גם אם הם קלוקלים) צמצמנו את המתנות למתנות לילדים בלבד. ואז ל-מתנה אחת לכל ילד, מסבאסבתא.

אבל… גם לסבאסבתא מגיעה מתנה. אז בחגים הגדולים (ראש השנה ופסח) אני בדרך כלל נותנת תמונות במסגרות לסבאסבתא ולסבתות רבא. זה תמיד עובד. (אם זה תמונות ביחד איתם אז בכלל!)

אך… כשנתקלתי בפוסט של אפרת דה בוטון על צלחות פסח שהיא מתכוונת לאייר… הייתי חייבת להזמין לנו אחת.  הזמנו צלחת שבה יופיעו כל 16 בני המשפחה: ההורים שלי (A.K.A סבאסבתא) אני, אחי, אחותי ובני זוגינו וכל שמונת הנכדים.

כביכול: משימה בלתי אפשרית. בפועל: שלחתי לאפרת מליון מיילים עם תמונות של כולנו, כולל עץ משפחתי קטן של תמונות עדכניות כדי שתדע "מי שייך למי". היא היתה חמודה, סבלנית, ומוכשרת אש. והתוצאה לפניכם:

יצאה צלחת מקסימה, ומתנה מרגשת. אם זה לא מתנה שאני רוצה לעצמי, עדיף לא לתת מתנה בכלל!

 לעצמי, אגב, קניתי שרשרת מ ה מ מ ת של רוני עוזיאל מתנה לחג. כי הרי החלטנו רק שלא נותנים מתנות!

חג פסח שמח!