יום אחד קיבלנו ערסל. ערסל ישיבה, שגיסתי וגיסי המהממים מעיין ויאיר הביאו איתם מחופשה בקוסטה-ריקה (או משהו כזה). הערסל נתלה על חגורת הבטון היחידה שיש במרפסת, בדיוק מול הדלת.

ערסל.

מה עושים בערסל?! (שאלתי בפולניות)

להמשיך לקרוא ←

מי מבלבל (שוטף במים) את המצה שלו?

בצד של רם נהוג לשטוף (!) את המצות (!) במים (!) לפני שאוכלים (או לפני שמורחים עליהן משהו)….

כל מי שסיפרתי לו על התופעה הזו בצד שלי (אשכנז) התחלחל מהרעיון (:

אז מה איתכם? מבלבלים או אוכלים יבש?

פסח שמח!

זה מתחיל לאט, צריך קצת להתחמם…

להמשיך לקרוא ←

בעוד רם מבלה שבוע צלילות מטורפות על יאכטה במלדיבים, אני פה, לכתוב על צלילות באילת. כל אחד והכיף שלו (:

עשיתי קורס צלילה באילת בגיל 18, אחרי שבטיול השנתי של יב' לקחו אותנו לשנרקל בחוף אלמוג ויצאתי נפעמת ונסערת מהמים. את הקורס עשיתי עם אחותי שין, והוא היה מרגש ומאתגר, ונהדר. מאז צללתי פה ושם באילת, פעם אחת בים התיכון (ניסיון כושל), ושני ספארי צלילה בסיני. איכשהו לאורך השנים, התעייפתי מלסחוב ציוד, לחבר את המאזן והווסת, לפמפם באוזן שמאל הכואבת, לעשות שוב ושוב "צלילות ריענון" כי כל פעם עברה יותר משנה מאז הצלילה האחרונה, ובעיקר: התעייפתי מלפחד מתחת למים. נכון, לפני 20 שנה עשיתי קורס מגניב, וחשבתי שאני אתמיד, ארד לצלילות באילת, בסיני, ובחו"ל, התלהבתי וקניתי ציוד אישי, אבל זה לא קרה. היו לי כמה צלילות שהפחידו אותי מדי (אחת מהן היתה כמעט התקף חרדה שבעקבותיו נכנסתי ממש להיפר ונטילציה, נגמר לי האוויר במיכל הרבה לפני שנגמרה הצלילה לכל השאר) וכל העניין הפך מהנאה לכמעט סבל.

ובכל זאת, בנובמבר האחרון, רם הצליח לשכנע אותי לרדת לסופשבוע צלילות באילת.

להמשיך לקרוא ←

מה לעשות, אני נשואה לאוהד. בילדותו הוא אהד את "הכוח/רמת גן" (כדורגל), ולאחר כמה שנים של יאוש מתמשך הוא העביר את תקוותיו ל"מכבי/תל אביב" (כדורסל).

יש לו מנוי למשחקי מכבי, ובכל פעם שיש משחק מעניין / גיא מבריז לו הוא מציע לי להצטרף. זה באמת נחמד, אני מודה, כל האדרנלין וזה, אבל בדרך כלל אין לי כוח (למה לא לשבת בבית על המחשב אם כבר יש לי ערב פנוי?!). בפעם האחרונה שהלכתי זה היה בדצמבר 2013. עשרה ימים לפני שילדתי את תמר. בקושי עליתי במדרגות על ליציע (של החוליגנים ו) שלנו. 
מאז רם לקח את עלמה פעמיים למשחק, ואני ותמרול עודדנו מהבית. והנה, אחרי כמה חודשים של קיטורים על העונה הגרועה של מכבי, ועל זה שהם לא קובעים שום משחק לשעה "נורמאלית" (19:30) ביום ראשון שעבר זה קרה: הלכנו למשחק ארבעתינו.  להמשיך לקרוא ←

לכבוד יום הולדתה של אמי הזמנו אותה -אחותי, גיסתי ואני לסדנת פיסול פורטרטים בנייר, של אפרת חסון דה בוטון (המהממת! אני מעריצה!). לשמחתי בתור הנציגה שבארץ+אוהבת יצירה נשלחתי לסדנה ביחד איתה (:

הסדנה התקיימה בביתה של אפרת, ביום שישי בבוקר. נכנסנו ואת פנינו קיבלו אפרת ועוד שש נשים נחמדות, וערמה של מספריים, ניירות צבעוניים, ואווירה נהדרת של יצירתיות וכיף. להמשיך לקרוא ←