מצאו את ההבדלים

שש שנים

תמרול אחת

שלושים ושלושה קילו (על שלושתינו)

הרבה שערות לבנות

כמה קמטים

Nikon D700 / Nikon D850

וגדר

בלג'יו איטליה צילום גלית לוינסקי
בלג'יו, אגם קומו, איטליה, עלמה ואני יולי 2012
בלג'יו איטליה צילום גלית לוינסקי
בלג'יו, אגם קומו, איטליה, עלמה תמר ואני, אוגוסט 2018

וגם אלף שנות אור

(אבל את זה ממש קשה לראות).

 

צילומים: רם משאל. התמונות צולמו בבלג'יו / אגם קומו / איטליה

"אלבום של עצמי"

עלמיק ביקשה מתנה ליום-הולדתה אלבום תמונות של עצמה. "אני רוצה להסתכל על תמונות שלי שהייתי קטנה". היא אמרה לי, כמה ימים אחרי יום הולדתה השישי.

"זה הרבה עבודה" עניתי לה, מתחילה להילחץ מהצפוי לי. "זה יקח לי זמן". – "לא נורא, יש עוד המון זמן, תכיני לי ליומולדת הבא!"

"גם תמר תרצה" אמרתי לה. "היא נורא תקנא".  – "לא אכפת לי שתכיני גם לה" היא ענתה לי.

והרי כל האלבומים שלנו נשארו בארץ.

ואני כמעט לא מדפיסה תמונות, מלבד לקיר תמונות שלנו, או כדי לשלוח ארצה כמתנות לחגים.

זה היה לפני כמעט שנה, ולקראת הקיץ, כשהתקרב יום-הולדתה ה-7 של עלמה, לא נותרה לי ברירה. הבטחות צריכים לקיים.

גם אם אני קצת אובססיבית.

גם אם אני לא מסתפקת בתמונות שכבר בחרתי לאורך השנים לבלוג אלא מתעקשת לעבור תמונה-תמונה על 7 שנים, עשרות אלפים של תמונות, מאות תיקיות.

גם אם אני עושה עבודה כפולה כי החלטתי לעשות אלבום גם לתמר.

גם אם זה ביום האחרון למבצע באתר שאני מזמינה ממנו (Blurb), והנה כבר ארבע לפנות בוקר. אם כבר יש לי ילדות גדולות שישנות בלילה, אני יכולה להקריב לילה אחד, למרות שלמחרת יום לימודים רגיל…

אבל יצא מהמם. 190 תמונות (כי לא הצלחתי לצמצם יותר) לכל אחת (שיהיה הוגן), עיצוב מינימליסטי (אי אפשר גם להשקיע בעיצוב), של זכרונות ורגעים ראשוניים ומשמעותיים ויפים בחיים שלהן.

עלמה קיבלה את האלבום ביום-ההולדת שלה, כששהינו עם סבא וסבתא דליה ורוני באי החביב עלינו גבריולה בחופשה קייצית, אחרי משחק של "חפשי את המטמון". ההתרגשות היתה גדולה.

שתיהן מאוד התרגשו והתלהבו. מאוד מאוד. במשך עשר דקות.

מאז לי (ולסבים, הזמנתי מיד שלושה עותקים מכל אלבום) יש אלבום תמונות מרגש מזכרונות, אירועים ראשוניים, משמעותיים, וסתם יפים שלהן.

וזה בסדר, אני יודעת שיום יבוא וגם הן יחזרו לעלעל בהם ויהנו מההשקעה.

יום אחד, כשהסליים בבית יגמר וכל הגומי-לומס יהפכו לצמידים צבעוניים.

אז.

 

וככה הם נראים:

אלבום אישי גלית לוינסקי
ההתרגשות שלי כשהגיעו הספרים!
אלבום אישי גלית לוינסקי
עמודים נבחרים

אלבום אישי גלית לוינסקי אלבום אישי גלית לוינסקי אלבום אישי גלית לוינסקי

אלבום אישי גלית לוינסקי
כריכה קדמית ואחורית. חייבת להכניס קצת את האביב ברחוב שלנו בונקובר
אלבום אישי גלית לוינסקי
ערמת אלבומים מחכה ליומולדת ולסבים

המתנה שבסיום "חפשי את המטמון" ביום היומולדת: אלבום אישי לעלמה, ואלבום אישי לתמר:

מקבלות את האלבום גלית לוינסקי
איזה אושר!
מקבלות את האלבום גלית לוינסקי
אגוצנטריות ילדית במיטבה

מקבלות את האלבום גלית לוינסקי מקבלות את האלבום גלית לוינסקי

והנה עוד טעימה מהתמונות שבאלבומים (טעימה ממש, אמרתי שיש 190 תמונות לכל אחת…)

תמונות אהובות גלית לוינסקי
אהבה בין אב למיני-מי שלו
תמונות אהובות גלית לוינסקי
אהובתי הקטנה
תמונות אהובות גלית לוינסקי
איזה ילדה ליצן
תמונות אהובות גלית לוינסקי
קטיף נקטרינות בגולן
תמונות אהובות גלית לוינסקי
לק לציפרניים של סבא רוני
תמונות אהובות גלית לוינסקי
פאשוניסטה
תמונות אהובות גלית לוינסקי
כאן היא ביקשה ממני אלבום של עצמה, בגיל 6
לפוסט של הבנות אוהבות תמונות, לפוסט על האלבום של הטיול שלנו להולנד.

חג סוכות שמח

חגים חגים חגים

אין יותר מיומיים ברצף לימודים

קשה לבננות להתרגל לבית-הספר ולמורים.

הקיץ רק התחיל, ותוך שניה הוא נגמר

לא מאמינה שגם הקיץ השלישי שלנו פה חלף-עבר,

זה לקח אמנם עשרה שבועות,

ושתי קייטנות

ביקור של ההורים (של רם)

וטיסה משפחתית לשוויץ גם,

והנה גם הקיץ הזה תם.

הבננות למדו שחיה וגם רכיבה על אופניים

אני העברתי (בחישוב מהיר) 25 שעות בבהייה במים

לא שאני מתלוננת, ללמוד כישורי-חיים זה חשוב

חבל שלא שחיתי גם בנתיים, זה מה שעצוב.

אני גרועה בחרוזים, לא יודעת מה עבר לי בראש כשהתחלתי,

אולי כי יש לי בלגאן בפנים, ועוד לא חזרתי לשגרה לה ייחלתי.

טוב לנו ביחד – לי ולבנות, אנחנו כבר רגילות

אפילו עלמה התרגלה שלא צריך כל היום בחוץ לבלות

"מה עושים היום?" היא עדיין שואלת כל בוקר בתקווה

אבל לקראת הצהריים היא מבינה שכדאי להתפשר על קפיצה לגינה הקרובה

אמא שלה מוציאה תסכולים באפייה ובבישול

כל המקרר מלא באוכל חצי-אכול

אפשר גם לאפות ביחד, אפייה זה אחלה תחביב

ואפשר תמיד להחליט על איזה פרוייקט מגניב.

היום למשל הכנו סוכה, בחדר של הבננות אמנם

אבל זה לקח לנו חצי יום לנקות, לסדר ולתלות שרשראות וקישוטים שם

הלכנו גם ליער, לפעילות של ישראלים בטבע לכבוד סוכות

ואתמול היה לעלמה משחק ראשון של קבוצת הכדורגל-בנות.

הנה, אנחנו גם יוצאות מהבית, מה אתם רוצים?!

הלכנו בשבוע שעבר לקולנוע, ראינו סרט (ואחר-כך אכלנו סרטים)

ואז הגיע יום כיפור, עם הבית-כנסת והאווירה של הצום

וזה בכלל החג השנוא עלי, אני רק מחכה שיגמר כבר היום

בקיצור, אני שמחה, יש לי בנות נפלאות, אני מעריכה את השיניים והאגוזים

לא מתלוננת, לא לא, ועוד יש לי כמה חרוזים

פשוט עם כל יום שעובר, ועוד ספרים, ויצירה, ובישולים

כבר מזמן נגמרו לי הרעיונות, הסבלנות, והעצבים

ובסוף היום אין לי כוח אפילו לערוך תמונות, שזה מצב מאוד נדיר

אז במקום אני מעבירה ברשתות-החברתיות פרק זמן בלתי סביר.

לא דיבתי בטלפון עם חברות מהארץ כבר חודשים,

"תכף לא ישרארו לך חברות" הקולות בראשי לוחשים.

מפוסט אחד בשבוע בשגרה, ואחד בשבועיים בחופשה

התדרדרתי ל-17 יום מהפוסט האחרון – פשוט בושה!

מה זה חיים פרטיים?! זה אוברייטד – זה ידוע

אנחנו נהנות, והכל טוב, נתגעגע לחופש הזה הרי בעוד שבוע…

סוכה בתוך החדר גלית לוינסקי
יש כמה שרשראות שתלויות פה כרגע, (נכון רונית?!)

חג סוכות שמח!

היום הראשון לשנת הלימודים, ספירת מלאי.

שנת לימודים חדשה צילום גלית לוינסקי

ותק:

תמר: שנה שלישית ב-VTT. התחילה בגיל שנתיים ותשעה חודשים Preschool 3, היום בגיל ארבע ותשעה עולה לגן חובה – Kindergarten.

עלמה: שנה שלישית ב-VTT. התחילה בגיל חמש בגן חובה, היום בגיל 7 עלתה לכיתה ב'.

כיתה:

תמר: מתחילה גן חובה K1 אחת מתוך שלוש, 17 ילדים בכיתה.

עלמה: מתחילה כיתה ב' 2A, אחת מתוך שלוש, 17 ילדים בכיתה.

אנגלית:

שתיהן מדברות אנגלית שוטפת. תמר: כותבת אותיות באנגלית ובעברית, מזהה אותיות בשתי השפות, "אני רוצה חברה שמדברת עברית איתי בגן".

עלמה: קוראת וכותבת אנגלית ועברית, מתוסכלת שמתקשה לקרוא Chapter books כמו שאר ילדי כיתתה.

חברים / חברות:

בכל שנה מערבבים את הילדים ומחלקים את הכיתות מחדש.

תמר: זו השנה הראשונה שמערבבים את הכיתות עבורה, שתי החברות הכי טובות שלה בכיתות אחרות. יש הרבה ילדים חדשים ונכון להיום (היום הראשון) היא לא מטורדת מזה שהיא לא עם אחת מהחברות הכי טובות. כשליש מילדי הגן היו איתה באותו גן בשנתיים הקודמות.

עלמה: שנה שלישית שמערבבים לה את הכיתה, חלק מהילדים היו איתה כבר מגן חובה, חלק היו בשנה שעברה, וחלק לא היו עדיין באותה כיתה. היא שמחה ומרוצה ולא מתלוננת. גם כך אין לה חברה / חבר טוב אחד. עליה נושא ערבוב הכיתות יושב בול, היא חברותית מאוד, ומצד שני לא קשורה ספציפית לילד או ילדה אחת.

מדים:

תמר: גן חובה בקנדה הוא כמו כיתה א' בישראל – מתחילים ללבוש מדים (בבית ספר פרטי), ושייכים לחטיבה הצעירה שהיא עד כיתה ג'. מתחילים גם לעבוד יותר על קריאה, כתיבה, עבודה אישית, וכן, גם מקבלים תעודה בסוף הסמסטר. מתרגשת מאוד להתחיל ללבוש מדים.

עלמה: שנה שלישית במדים, המדים הם עוד עול המצטרף לחובות בית-הספר. החובות הנוספים הם העמידה בזמנים, משמעת, ושיעורי-בית (שהם עשירית ממה שמקבלים בכיתה מקבילה בישראל למיטב הבנתי).

בית הספר והאופי:

תמר: אוהבת שגרה, מאוד אהבה את גן-טרום החובה שלה, את הילדים והצוות. היא לא הפסיקה ללמוד דברים מעניינים וחדשים. כל החופש הגדול התגעגעה מאוד לגן, ושמחה לחזור.

עלמה: מאוד אוהבת את החופש הגדול, אוהבת להיות עסוקה ומוקפת אנשים מהבוקר ועד הערב. כשהגיע החופש נשמה לרווחה, אני חושבת שהעיסוק החברתי המתמיד של להיות ילדה בכיתה א' התיש אותה. היום חזרה בכוחות מחודשים ובשמחה.

מילה מהתלמידה:

תמר : מה את אומרת על תחילת שנת הלימודים? "היום היה יום מעולה, עשינו שרשראות, למדנו לא לצעוק ולא לדבר בשקט מאוד בכיתה כי ככה כואב לנו באזניים, וככה לא יכולים לשמוע מה אומרים. הלכנו לראות איפה נמצאים השרותים". את מחכה לראות מה לומדים בגן? "לא!" יש לציין שתמר היתה היום שעה אחת בלבד, עם שני ילדים נוספים. כניסה הדרגתית זה אנדרסטייטמנט למה שעושים פה.

עלמה: איך היה היום הראשון ללימודים? "היה מעולה. המורה אבי ממש מדהימה. מורה יהודית כעסה עלי כי לא הצבעתי. קצת נבהלתי ממנה". מה את מאחלת לעצמך לשנת הלימודים הבאה? "Pet".

עולות לגן ולכיתה צילום גלית לוינסקי
מומלץ בחום ללחוץ ולהגדיל

בהצלחה חמודות! שתהיה לכן שנה טובה, שתלמדו המון, שתכירו חברים חדשים, שיכבדו אתכם, תשכבדו את עצמכן, שתהנו! רק לגבי ה-Pet אני בספק…

שנת לימודים חדשה צילום גלית לוינסקי
שיואו כמה גדלתן!

 

פוסטים קודמים בסדרה:
עולות לגן חובה ופעוטון, 2015, עולות לגן חובה וטרוםטרום חובה בונקובר, 2016, עולות לכיתה א' וגן טרוםחובה בונקובר, 2017. לימוד אנגלית מאפס.

It's biking season / זה זמן האופן

הנה שוב הגיע הזמן בשנה לקייטנת אופניים.

לא שזה חובה, אבל עלמה רצתה כבר "To go on the road" – לרכוב על הכביש, ותמר רצתה כמו עלמה (והאמת שמאז שתמר למדה בקלות רבה לרכוב היא לא ממש רצתה להמשיך עם העניין הזה, בעיקר כי פחדה להתחיל ולעצור).

שוב הבננות הלכו לחמישה ימי קייטנת אופניים במחיר מוגזם לחלוטין.

שוב ביליתי את הימים שלפני הקייטנה בדאגות וחרטות,

ושוב הן הפתיעו אותי לטובה.

תמר נהנתה, וכמו שאפשר לסמוך עליה – עשתה רק, אבל רק מה שהיא רצתה, ומתי שהיא רצתה. בסוף היום הראשון לקייטנה תמר אמרה לי: "החלטתי שאני רוכבת היום רק אחרי לאנצ'!", והמדריכה שלה ניסחה זאת כך: "היא לא רצתה לרכוב כל היום, אמרה שהיא מפחדת. ניסיתי בכל הדרכים האפשריות, הבטחתי מדבקות, לימדתי אותה. בסוף פתאום הפנתי את הראש וראיתי שהיא רוכבת בטור שלנו". הגיון תמרולי.

ועלמיק – רכבה כל יום לשני פארקים רחוקים, חצתה כבישים ראשיים… אלוהים, יותר טוב לא לדעת. חזרה בכל יום מאובקת ותשושה ממאמץ, אבל בוגרת בעוד כמה שנים.

ונקובר ואופניים, אי אפשר להפריד בינהם.

קייטנת אופניים גלית לוינסקי
ה"פרייד" – מצעד בסוף היום האחרון לקייטנה בו הילדים מציגים את יכולותיהם לקול עידודם של ההורים והמדריכים. תמר באופניים הקטנים ביותר בקבוצה
קייטנת אופניים גלית לוינסקי
תמרול מדגימה רכיבה עם יד אחת על הקסדה ב"פרייד"
קייטנת אופניים גלית לוינסקי
תמרול מדגימה "שולדר צ'ק" – בדיקה מעבר לכתף

קייטנת אופניים גלית לוינסקי

גאווה צרופה

קייטנת אופניים גלית לוינסקי
רוכבות הביתה אחרי הקייטנה. ימים ארוכים ומעייפים ומלאי חוויות.
קייטנת אופניים גלית לוינסקי
תמרול זוממת עקיפה
קייטנת אופניים גלית לוינסקי
רוכבות הביתה
קייטנת אופניים גלית לוינסקי
שתי ילדות גאות

אגב, לרכב או לרכוב? בדקתי אצל האקדמיה ללשון עברית ואז חזרתי ותיקנתי את כל הפוסט. שתדעו: לרכוב!

וכאן הפוסט משנה שעברה על העיר והאופניים, שתבינו את השגעון וההגיון שמאחוריו.

מזל טוב לרם!

לפני כשבועיים רם חגג יומולדת עגול. מה זה עגול?! עגול עגול, הכי עגול שהיה לו בעשר שנים האחרונות (:

אז מלבד המתנות, הארוחות, טיול בדאון-טאון ותרומת דם סמלית,

הבננות ואני הכנו לו ברכה

מה שנקרא – קצת הומור עצמי עוד לא הרג אף אחד

גם לא אותי

אז קבלו אותנו!

זה לקח חצי יום, הרבה רעיונות יצירתיים של הבנות, קצת ריבים, הרבה צחוקים, והפסקת ביסלי וענבים אחת נוסח: "עכשיו במטבח יש ביסלי וענבים, תעשו לי טובה בואו נעשה הפסקה כי אחרת לא נעמוד בזה".

עד כדי כך היינו רציניות.

קרדיט לעריכה הנהדרת מחומר גלם קורע מצחוק אך רחוק ממושלם: נטע גולדמן המלכה!

והנה עוד קצת למי שלא הספיק לו:
וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי
הבננות בעניינים
וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי
הפעם כולנו גנבות

וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי

וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקיוידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי

שודדות חמודות

"בואי נתלבש כמו גָנָבוֹת" אמרה בוקר אחד תמרול לעלמיק.

כמה דקות וחולצות זרוקות מחוץ לארון אחר-כך: "אמא, את יכולה לעשות לי גוּלְגוּל כמו של גנב?"

ואיך הן יודעות איך נראה גנב אתם שואלים?

אחד הקטעים מתוך מופע סיום השנה של בית-הספר לאומניות הבמה של ה-JCC היה בסגנון "שוטרים וגנבים" זו היתה הופעת הסיום של חוג אקרובטיקה, והוא נראה בערך כך:

End of the year show Dena Wosk Photo by Galit Lewinski
Dena Wosk School of Dance / 2018 Photo: Galit Lewinski
End of the year show Dena Wosk Photo by Galit Lewinski
Dena Wosk School of Dance / 2018 Photo: Galit Lewinski
End of the year show Dena Wosk Photo by Galit Lewinski
Dena Wosk School of Dance / 2018 Photo: Galit Lewinski

תמרול ראתה את המופע וזה נחרט בליבה.  כך מתברר, נראים גנבים: חולצת פסים, מכנסיים שחורים, גולגול, ואם יש, גם מסכה לא תזיק. אבל המסכה איננה פריט חובה.

ובחופש הגדול הזה, בימים שאין קייטנה, כל בוקר מתחיל בזה שתמרול לא רוצה. לא רוצה לאכול, לא רוצה לצחצח, לא רוצה ללבוש מה שהכנתי לה, וגם לא שום דבר אחר מהארון. עד שיש לה רעיון: "בואי נהיה דמבואיות" (דמבו הפיל המעופף בבת), או "בואי נלבש אוברולים", "בואי נהיה בנות-ים", "בואי נהיה כלות" וכו' וכו'. לשמחתה עלמה מוכנה מיד לשתף פעולה. כמה דקות ובגדים פזורים אחר-כך אני רואה  צמד בננות מרוצה, מוכן להתחיל את היום.

מציירות ביחד צילום גלית לוינסקי
מיד התיישבו להנציח את הרגע. וגם אני כמובן

מציירות ביחד צילום גלית לוינסקי

נדנדה צילום גלית לוינסקי
אין יום שלא מתחיל בנדנדה
נדנדה צילום גלית לוינסקי
הגנבות המזמרות

חייב להיות יום טוב עם שתי שודדות חמודות כאלה נכון?!

זה השיר שליווה את המופע המתוק ההוא:

אגב מישהו יודע איך אומרים לִיסְטִים בנקבה?