במיתולוגיה המשפחתית שלנו, אמא שלי תפרה לנו תחפושות לפורים עוד כשהמשפחה גרה שנתיים בארה"ב (לפני שנולדתי – יש כבר הסטוריה של רילוקיישנים במשפחה). בלי לזלזל בתחפושות, שהן בהחלט יפות ומושקעות ותפורות בכשרון רב, מדובר בשתי תחפושות עיקריות: ליצן, ומלכת אסתר, ובוריאציות עליהן.

כל אחד מאיתנו, אחותי, ואחריה אחי, ואז אני – התחפשנו בילדותינו לליצן, ולמלכת אסתר לסרוגין. היתה גם תחפושת של קו-קלוקס-קלן (כן כן) שנגזרה מסדינים, ואחרי שהורי חנכו אותה – היא עברה גם אלינו לפי התור.


התחפושת של הליצן עשויה בדים בכחול-אדום-לבן, בגזרה רחבה ונוחה של אוברול גדול, שמתאימה לילדים בגילאים שונים. בנוסף יש לה צווארון נפרד לצוואר, כובע ליצן גבוה ופונפונים שחוברו לנעליים. התחפושת של מלכת אסתר היתה שמלה ארוכה בדוגמת פרחים, עם שרוולים תפוחים, סיומת תחרה, וחגורה שבעזרתה מקצרים את השמלה לפי גובה הילדה. על אף שהבדים סינטטים במסורת שנות ה-70 בארה"ב, הם לא מגרדים ומציקים כמו הבדים של התחפושות היום (במסורת סין ובדים דליקים).

בהמשך, כמו שסיפרתי כאן – התחלתי להמציא תחפושות ולעשות ווארייציות על מבחר האקססוריז הקיים, וכך נולדה תחפושת "ילדה מבית קטן בערבה" שהיתה הסדרה האהובה עלי בזמנו (הייתי מבלה שעות בלרוץ בשדה וליפול בספונטניות כמו לורה בפתיח לסדרה, או בנסיונות להתעלף בחינניות כמו בפרק שלורה מתייבשת ממאמץ סחיבת דליי המים בעודה בהריון מתקדם. כן, אלו היו מקורות ההשראה שלי אז).

אז אחרי שלוש שנים רצופות בתחפושת הליצן, ושנתיים בתחפושת מלכת אסתר, ושנה נוספת בווארייציה על אותה שמלה, עזבתי את התחפושות המיתולוגיות לטובת דברים מהפכניים יותר: גברת מגונדרת, בונבוניירה, ואז פנקיסטית.

כיום התחפושות האלה עצמן משמשות את הבנות שלי בארגז התחפושות שלהן בבית הורי, אחרי שיובאו מארגז התחפושות של אחייניות שלי בונקובר. באמת שלא יאמן, הליצן הזה, בן הארבעים וקצת שנים, עדין נוח, שימושי ומקסים בעיני.
"והשמלה של מלכת אסתר? מזמן הפכה להיות "שמלה של נסיכה" כהגדרתן. אבל להבדיל מ"שמלות של נסיכות שיוצרו בשנות ה-2000, דווקא זו שנתפרה על ידי אמא שלי בשנות ה-70 המוקדמות עדיין נעימה להן לעור, נוחה ולא מגרדת…
עוד על פורים ותחפושות תוכלו לקרוא כאן:
על תחפושות עבר שלנו, כשהתחפשנו לשוקולד-מנטה-מסטיק, על ארגז התחפושות שלנו, כשהתחפשנו לשמש ירח וכוכבים, פורים בברלין
איזה פוסט נהדר ומלא ברגשות. העלה לי המון זכרונות ומחשבות על פורימים של ילדותי. התחפושות של אמא שלך מקסימות, וגם אלה שהמצאת בעצמך מאוחר יותר. והקו קלוקס קלן באמת לא יאומן! והכי הכי – כמה עלמה דומה לך! פתאום ראיתי את זה בתמונות שלך כילדה קטנטנה. עם כזאת אמא אין פלא שאת עדיין אוהבת להתחפש.
אהבתיאהבתי
עלמה דומה לי?! אני מה-זה לא רואה את זה. אכן אוהבת להתחפש, ואוהבת מאוד את אמא (:
אהבתיאהבתי
וואוו איזה דמיון!!! עלמיק זה בול את!
אהבתיאהבתי
טוב אל תגזימי
אהבתיאהבתי