אחרי שנים של חינוך לתחפושות משפחתיות קם הגולם על יוצרו והנה, שנה שניה ברצף, שכל אחד מבני משפחתינו מתחפש למשהו אחר לחלוטין!
בשנה שעברה היינו טינקרבל (עלמה), דמבי (דמבו בת – תמר), גפילטע-פיש (אני) ופיראט (רם).
והשנה במסיבת פורים היינו קרשינדו הגמד (עלמה), הנסיכה בל (תמר), ברבאמא (אני) וגינה (רם, בהברקה של הרגע האחרון. הוא שונא את החג הזה ואנחנו מכריחות אותו להתחפש).
והנה שוב התכנסנו חודש לפני, הבננות ואני, לשיחת תחפושות. הפעם זה היה קל, כל אחת החליטה בשניה, הבנות לא השאירו מקום להיסוסים: עלמה אמרה: "קרשינדו!" ותמר אמרה: "אני אהיה בל!"
הנסיכה בל או: "את לא רוצה שאני אכין לך תחפושת?!"
שאלתי בזעזוע מהול בצער עמוק, ותמרול ענתה בפשטות: "לא. אבל תקני לי כתר צהוב, טוב?". את השמלה של בל הבננות ירשו כבר ממזמן מבנות-דודתן, והיא נמצאת דרך קבע בארגז התחפושות. הכפפות הן מתחפושת של סינדרלה (גם תוצרת דיסני, גם של אחייניות שלי), את התיק ונעלי העקב (המזעזעות יש לציין) היא קיבלה מתנה ליומולדת 4 מחברות מהגן. והנה, תחפושת דיסני-אמיתית והעיקר שהילדה מרוצה עד הגג. מה שנקרא: אמא, שחררי.
הגמד קרשינדו
ביקשתי מאמא שלי לקנות לעלמה את הספר "כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי" / דבורה עומר, כיוון שהוא זכור לי כספר שהיה אהוב עלי ביותר בילדותי. סיפרתי לעלמה שאחותי נהגה להקריא לי אותו במיטה לפני השינה, ושביתי את ליבה. קראנו בו רק קצת בנתיים, אבל היא הספיקה כבר להתאהב ולהתרגש מדמות הגמד המצחיקה. כששאלתי אותה למה היא תרצה להתחפש השנה היא ידעה מיד: לקרשינדו הגמד.
גם את עוגת יומולדת-החצי שלה בתחילת החודש היא קישטה בעצמה בצורת קרשינדו:
התלבטנו קצת יחד, אם ללכת על סגנון "הזקן מהיה-היה" – זקן המכסה את כל הגוף, וחששתי שהעניין יכביד על עלמיק במסיבות הפורים (וגם איך לעזאזל עושים כזה דבר?!) אז חזרתי למקורות. מלבד האיור בספר, כשחנ'לה גיבורת הסיפור פוגשת את הגמד לראשונה היא מתארת אותו ככה: "חמוד כזה, עיניים קטנות שחורות ונוצצות כמו ראש סיכה. זקן ארוך ולבן. כובע אדום. מכנסיים ירוקות ומעיל צהוב" (עמ' 14) וכך נפתרה הבעיה!
טייץ ירוק היה בארון. מעיל צהוב תפרתי מבד קנווס צהוב, בהשראת מעילי לוק-סקייווקר ממלחמת הכוכבים שמצאתי ברשת (ההדרכה הזו, יש לציין שזה היה הדבר המסובך ביותר שתפרתי בחיי), מצנפת אדומה (ההדרכה הזו, ואז שוב כי יצא קטן מדי), החלטתי שתתאים חגורה כחולה על הכרס עם אבזם גדול, 'סטייל' טוב-טוב הגמד – כדי להחזיק את המעיל (תפרתי מבד קנוס שנשאר לי מסינר שתפרתי לעצמי), וקינחנו בפונפון כחול למצנפת. (שאלתי את עלמה איזה צבע צמר לקנות לפונפון והיא ענתה בלי היסוס – כחול. למה להתלבט – הרי היא רואה אותו בעיני רוחה, רק צריך לשאול אותה). ליפפנו את הפונפון יחד – קצת עלמה והרבה אני, ממש כמו שהכנתי פונפונים בילדות.
ההיילייט היה הזקן, הראתי לעלמה את התמונה של הזקן שתכננתי לעשות ברשת והיא מאוד התלהבה ממנו (ההדרכה הזו). הכנו אותו יחד, גזרנו וקשרנו ומדדנו. זו ללא ספק הדרך הכי נכונה להכין תחפושת – ביחד.
והו כמה שעלמיק היתה מרוצה! נכון שהיא תמיד מאוד מפרגנת ומרוצה מהתחפושת שלה, אבל בכל פעם מחדש זה מפתיע וכיף לי שהיא ככה. לא אכפת לה שהזקן קצת עקום, שהמעיל קצת משיר חוטים, שתפרתי בטעות את אבזם החגורה הפוך (שאמא פרפקציוניסטית). תכלס' לא אכפת לה שאף אחד בעולם כמעט, בטח לא בוונקובר, לא מכיר את קרשינדו הגמד. "אני אלך עם הספר, להראות לכולם!" היא הציעה, וכך היה.
הלכנו שמחים וטובי לב למסיבה ב-JCC, אני שוב צילמתי את המחופשים, רם הסתובב אומלל אחרי הבננות הנהנות ואסף אחריהן מעילים, מצנפות, זקן, חגורה, אזני-המן חצי אכולות, רעשנים שהן הכינו ועוד ועוד. רק תמר המשיכה לצעוד בנעלי העקב מפלסטיק שלה, כמו נסיכה אמיתית.
וככה זה נראה מאחורי הקלעים…
והתחפושות המשפחתיות? כנראה שהן שמורות לנו להאלווין. כי למה להתחפש רק פעם בשנה אם אפשר פעמיים?!
פורים שמח לכל החוגגים!
עוד פוסטים על פורים: פורים 2017 טינקרבל ודמבי, פורים 2016 שמש, ירח וכוכבים, פורים 2015 שוקולד-מנטה-מסטיק, פורים 2014 מיץ פטל הארנב, ג'ירפה ואריה, האריה שאהב תות ועוד תחפושות זוגיות, על ארגז התחפושות השווה שלנו.
MyTrueColors גלית לוינסקי 