סופרבול.
התכנסנו שלוש משפחות ישראליות (אחת ישראלית-קנדית) לצפייה משותפת בחוויית הסופרבול האמריקאי.
היו: ארבע וחצי שעות משחק ברוטו.
היו: שלושה גברים ישראלים שצפו באופן די-רצוף במשחק (כשלא החליפו חיתול/שמרו על ילד לא לקפוץ מהשולחן/אכלו/תיקנו בובה בחצי מבט. אבל זה בסדר, גם ככה המשחק מפסיק כל שלושים שניות בממוצע).
היו: שלוש נשים וששה ילדים שהעדיפו לפטפט/לשחק/לקרוא/לאכול/לקפוץ מהספות, ומדי פעם באו להתעדכן במשחק. לא חושבת שזה עניין של ג'נדר, יותר של משחק ארוך ומשעמם.
היו: צעקות עידוד ועצבים מהמשחק ("יייששששש!" מלווה בקימה חדה מהספה, "איי איי איי" ומבט מאוכזב הצידה).
היו: יותר מדי הפסקות לפרסומות. לפחות יש פרסומות ממש איכותיות (אם כבר זו הפעם הראשונה בשנה וחצי שאני רואה פרסומות, שיהיה משהו שווה צפיה).
היו: אוכל כל-אמריקאי שאביחי הישראלי ופסקל הפרנצ'-קנדית טרחו והכינו (עוף בברביקיו, כמה סוגי צ'יפסים, קטשופ, מיונז, בירות, גלידה לקינוח).
היו: נאצ'וז ומטבלים כדי לאזן את הכולסטרול: חומוס עדשים, טחינה, לבנה, וגוואקמולי – כולם תוצרת בית.
היו: הופעה של ג'סטין טימברלייק במחצית, ויותר מדי קהל שנשכר כדי להראות צעיר ושמח.
היו: יומולדת-חצי לעלמה, אם כבר נפגשנו עם חברים בדיוק בחצי-יומולדת.
לא היו: התרגשות גדולה מסיום המשחק. אביחי אמר לבננות מראש את מי כדאי לעודד, ואכן הקבוצה הזו ניצחה. הן שמחו אבל היו כבר עם רגל אחת מחוץ לבית, בכל זאת המשחק ארך ארבע וחצי שעות. רם ואביחי כן שמחו. כל השאר פרשו קצת לפני הסוף.
אין מה לעשות, למרות הכל, זה לא אמריקה פה.
MyTrueColors גלית לוינסקי 
נשמעת כמו חוויה כיפית, להיות אורח לרגע בתרבות אחרת. לא מכבי אבל זה מה יש 🙂
אהבתיאהבתי
חחח בהחלט לא מכבי (:
אהבתיאהבתי
איזה כיף להופיע בבלוג!!! חייבת להסכים שהמשחק אכן היה ארוך ומשעמם אבל הכתבות שסיקרו אותו באתרים הישראלים היו מענינות ומחכימות. מסתבר שהיה משחק דרמטי ביותר ואף נשברו כמה שיאים (מס' היארדים הגדול ביותר במשחק פוטבול מעולם! ועוד כל מיני עובדות חשובות כאלו… וכמובן ההתייחסות המתחייבת לג'יזל).
העיקר שניצחנו והיה כיף ביחד.
אהבתיאהבתי
א. העיקר שניצחנו
ב. ראינו שגם את ג'יזל זה לא ממש עניין והיא ישבה במקומות של הVIP
אהבתיאהבתי
אהבתי את זה שיסמין קוראת את הספר בעברית לילדים. וגם את רעיון חצי יומולדת עם חצי נרות. את מחזירה אותי לתקופה שבה אני הייתי בפוסט-דוק ליד בוסטון, וגם אנחנו ניסינו את החוויה של הסופרבול עם חברים. נהההה, משחק ארוך, משעמם עם כללים לא ממש ברורים. הפירסומות הן הדבר היחיד שמעניין בו (ויש גם תחרות בין המפרסמים מי יפתיע עם פרסומת מיוחדת במינה). אני זוכרת מאז בעיקר את הפירסומת הזו:
עד היום אין לי מושג מה היא פרסמה אבל הרעיון היה מדליק ומצחיק.
אהבתיאהבתי
שיואו זאת פרסומת מבריקה! ברור שיסמין קוראת את הספר בעברית, כל הילדים הנוכחים מבינים עברית (אם הם כבר מדברים…) האמת שאפילו את רוב הפרסומות פספסתי, היה מספיק מעניין גם בלי הטלויזיה (:
אהבתיאהבתי
הי, פוסט ממש נחמד.תודה.
התמונות מקסימות!
אהבתיאהבתי
תודה רבה קרן!
אהבתיאהבתי
חחחח
אוהבת פוטבול ובעיקר את חגיגת הסופרבול.
כשהייתי צעירה נשארתי ערה בלילות, לובשת את הסווטשירט הנכון. היום חבל לי על שעות שינה. אולי יום אחד נשוב וניפגש..
אהבתיאהבתי
כנראה שלא התעמקתי מספיק במשחק (:
אהבתיאהבתי