בוק בת-מצווש

את זוהר הכרתי בצילומי קטלוג קיץ 2010 של "מותק" של הדס הול. "צילומי קטלוג" זה תיאור קצת מוגזם לסוג הצילומים שהדס ואני אהבנו לעשות: צילומי ילדים מקסימים, לבושים בבגדים המתוקים של הדס, ומשחקים/רצים/מדברים/אוכלים, בדרך כלל בטבע. מדי כמה עונות הדס רצתה לגוון וניסינו קונספט חדש של צילומים. אבל כל הזמן חזרנו לרעיון של הצילום החופשי, שבו הילדים מרגישים נוח ונהנים (ככה כולנו נראים הכי טוב הרי). בכל אופן, בקיץ 2010 הדס הכירה לי את זוהר. ג'ינג'ית אש מתולתלת, בת 7, שמצטלמת מצויין וגם נהנית על הדרך. ככה הכי כיף לצלם.

מפה לשם בשבוע שעבר צילמתי לזוהר את בוק הבת-מצווה.

שיהיה לה כיף – כי יום צילומים זו חוויה בפני עצמה.

ובסוף היום, שאני אצליח להעביר לצילום את הקסם שבזוהר.

ובלי שום ציניות: הלוואי שיהיו לי רק עבודות כאלה.

הבית שלנו: החדר של הבנות

אני גרה כבר עשר שנים בדירה שהיתה של סבתא שלי ברמת גן. לפני כמה שנים מצאנו באחד הארגזים אקורדיון תמונות כזה, של תמונות של חדרי הבית משנת 1953. כמה חודשים אחרי שסבתא אילזה עברה לדירה היא הביאה חברה צלמת שתיעדה איך החדרים נראים (כדי לשלוח לחו"ל ו"להשוויץ", או יותר נכון "תראו איך הסתדרתי, אני חיה בישראל אבל יש לי הכל").

לקחנו כל תמונה כזו, מסגרנו ותלינו בכניסה לכל חדר.

החדר של הבנות

החדר של הבנות היה הקליניקה של סבתא אילזה שהיתה גניקולוגית.

החדר של הבנות החדר של הבנותהחדר של הבנותהחדר של הבנות

מאחורי הקלעים של צילום חודשי

כל חודש ב-15, מחפשים מתי לצלם את תמר. צריך רקע, מצלמה, סולם ועזרה (גם כדי שאני לא אפול עליה אבל גם לשעשע/לשמור עליה/ לתפוס אותה ככל שהיא גדלה).

מזל טוב מתוקוש.