פעם, לפני שנים רבות, (הרבה לפני שנכנסתי לעולם צילום האירועים) בביקור הראשון שלי את אחותי בקנדה, נסענו לבקר באוטווה הקפואה (הידעתם?! Ottawa היא בירת קנדה). מכוסים במיטב המעילים, צעיפים, כובעים, וכפפות, אני ונגה אחייניתי (שהיתה אז בת שנתיים בערך) הבטנו בעיניים כלות בבניין העירייה ממנו יצא זוג שהרגע נישא, עם כל השושבינות, כדי להצטלם בחוץ. כולנו התבוננו במחזה, מהופנטים. אני ונגה הסתכלנו בהשתאות, מי משמלת הכלה היפה (בגזרת כתפיות מבד סטן מבריק) ומי מהטירוף של העמידה בטמפרטורה של מינוס כמה מעלות, בינואר, בשמלת כלה (בגזרת כתפיות מבד סטן מבריק).
אחר כך סיימתי את לימודי הצילום ב"בצלאל" והתחלתי לצלם אירועים (חתונות בעיקר) עם אלי מעייני. במהלך השנים צילמתי כ-800 חתונות (+-), ואני עדיין מתרגשת מהחופות, עדיין מתבוננת בעיניים כלות בשמלות. לשמחתי לא הפכתי לצינית, ואני יכולה עדיין להינות עם הזוג, ולהתרגש איתם.
מדי פעם, כשמצלמים זוג לפני חתונתם ("בצילומי -חוץ") נפגשים עם זוגות נוספים. אני תמיד חשבתי ש"הזוג שלנו" מוצלח יותר, אבל אין ספק שזה מצחיק / מטופש לראות את הטרפת באיזורי-הצילומים המפורסמים (לא רק "נווה צדק", "הנמל" ו"התחנה". הרבה מהם ידועים רק לצלמים ובכל זאת יש תור לצילום ליד עץ מסויים, או חירב'ה עם גרפיטי שמצטלם טוב…). זאת פשוט סיטואציה מצחיקה…
גם היום, כשאני מטיילת בחו"ל ורואה חתן וכלה מצטלמים אני עוצרת משתאה. מצד אחד זה בדיוק כמו בארץ. מצד שני מגולמת בהצצה קצרצרה בסיטואציה הזו תרבות שלמה של ארץ אחרת. מעניין "איך זה אצלם" עובר לי בראש.
וכיוון שכולם במשפחתי יודעים שאני חובבת חתונות, אם בגלל המקצוע שלי, ואם סתם מתוך סקרנות, מדי כמה חודשים בן משפחה מתחשב חושב עלי ושולח עבורי תמונת חתונה ממקום טיוליו בחו"ל. טוב שיש לי עוד כמה צלמים במשפחה ששולפים את המצלמה ברגע הנכון.
בתקופה האחרונה תמר מאוד בעניין של "להיות כלה". יש לה קשת-הינומה שהיא מסתובבת איתה בבית, היא קוראת לעצמה "כלה" ודורשת מאיתנו לשתף עם זה פעולה ("לדוגמא: "תמר, בואי לאכול" – "אני לא תמר, אני כלה!"). לכן, אי אפשר לתאר את ההתרגשות כשראינו זוג-חתן-כלה-אמיתי מצטלם בפארק בסתיו. הבנות רצו אל הזוג כדי לראות מקרוב את התופעה. הן אמנם התביישו להתקרב ממש, אבל עמדו מהופנטות והסתכלו.
ואולי בעוד כמה שנים, עד שתמר תחליט אם היא רוצה להתחתן או לא, כל התופעה הזו כבר תפוג מהעולם…
או שלא.
MyTrueColors גלית לוינסקי 
מקסים כרגיל 🙂 ורק תיקון קל, התמונה שאבא שלך צילם זה לא באלזס, אלא באתר בשם טרקאי בליטא, במקרה הייתי שם לפני כמה שנים (משפחתו של בעלי גרה שם, אחרת אין מצב שהייתי מזהה, גיאוגרפיה זה לא התחום החזק שלי).
אהבתיאהבתי
תודה! באמת רציתי לוודא איתו איפה זה…
אהבתיאהבתי
זה מדהים!
כבר כמה פעמים רציתי לכתוב לך שנראה כאילו את התחלת את כתיבת הפוסט הזה שנים אחורה והוא נכתב עכשיו אחרי שאספת אליו תמונות כבר שנים. כמו בפוסט על האוהלים לא מזמן.
נראה שהשיטה שבה את כותבת/מצלמת פוסטים היא ייחודית שלך.
ומאוד כיף לקרא אותם.
אהבתיאהבתי
תודה רבה! נראה שאני אדם ״ממיין״. ממיינת את התמונות כל הזמן לפי כל מני חלוקות…
אהבתיאהבתי
מעניין מאוד! עכשיו אני יודעת שאם אתקל בחתן וכלה בחו"ל אצלם לך! זכיתי להיות בחתונה שצילמתם, של גיסתי המתוקה, אז ראיתי אותך בפעולה (ואת ראית אותי עם איפור מקצועי, מאורע נדיר כמו ליקוי חמה).
אהבתיאהבתי
ברור שאני זוכרת. גם את גיסתך המקסימה וגם שלבשת שמלה כחולה ונעליים צהובות (או משהו כזה). זוכרת שהתפעלתי (:
אהבתיאהבתי