מה זה להיות ישראלי בלי ללכת לים?!

עלמיק היתה בפעם הראשונה בים באפריל 2012, בגיל שמונה חודשים.

רם היה תורן באותו יום, ואני אפילו לא העלתי על דעתי לטבול אותה במים הקפואים.

תמרול היתה בפעם הראשונה בים ביום העצמאות בשנה שעברה, מאי 2014, בגיל חמישה חודשים.

למזלה היה יום אביך/סגרירי, ולקול מחאותי בנושא הקור, היא נטבלה בעיקר בחול.

עלמיק, כחובבת ים ידועה כבר הרשתה לעצמה להשתכשך בחול ובמים להנאתה.

השנה פתחנו את עונת הרחצה בחול המועד פסח. המים היו ק-פ-ו-א-י-ם ואני לא העזתי להכניס יותר מבוהן (פולניה תמיד נשארת פולניה) אבל הבנות שלי ושל אחותי חגגו במים.

זאת אומרת תמרול התיידדה עם הדבר הגדול הזה שוקראים לו "ים" באופן הדרגתי ביותר: היא ממש פחדה בהתחלה, אחר כך הסכימה להתקרב ורק להביט "על הידיים". אחר כך ישבה על רם וטבלה רגליים במים, ואחרי משהו כמו חצי שעה של התבוננות וליטוף הגלים ירדה והלכה לבד, חפרה בחול ונהנתה מאוד. יש לציין שאבא שלה היה סבלני ועיקש.

ויש מי שלקח לה בדיוק שתי דקות להתחיל לרוץ ולצעוק "כיף לי בים", לקפוץ למים ולברוח מהקור, ולהנות מלהמציא בכל רגע דרך "מגניבה" חדשה לעשות פיפי במים.