זה התחיל כחלק מחיפושי רעיון ל-'איך לצלם את תמר כל חודש'. אמרתי-אם כבר מצלמים את תמר, ננצל את ההזדמנות לצילום של שתי הבננות.
ניסינו צילומים בלבן.

ניסינו בננות בפסים.
ניסינו גם בצבע.
הבננות בלבן היה הכי מוצלח.


ניסיתי להפוך את זה למסורת. אולי כל חצי שנה, לפני ה"חגים הגדולים" כדי שיהיה לי מה לתת מתנות לסבתות.
הבעיה היא שהבננות שלי, כמו כל הילדים שאני מכירה, שונאות להצטלם בסטודיו. לא סתם אני מצלמת משפחות בחוץ, בטבע, באור. למי יש כוח להצטלם על אותו מטר וחצי מרובע, לחייך למצלמה כשמבקשים, לעשות פוזות?!
רם והבננות הקצו לי 10 דקות של סבלנות במרץ האחרון…
until next time.
נראה אם אצליח לשכנע אותם שזה שווה את זה…
יכול להיות שאני סתם מחנטרש אבל הרקע הלבן עוזר למקד את תשומת הלב של הצופה בהבעות הפנים. אין "הסחות" אחרות.
מכל התמונות המעולות האלה, לטעמי, התמונה האחרונה שלך ושל עלמה, והתמונה של עלמה יושבת לבד עם שמלה לבנה, הן בליגה משלהן…
אהבתיאהבתי
עלמה בכלל היא בליגה משל עצמה (:
אהבתיאהבתי