חמישה ימים בפריז

לפני שבועיים חזרנו – רם ואני – מחמישה ימים בפריז. רק אנחנו, בלי הבננות.

חמישה ימים של בילוי של "מבוגרים". חופש אמיתי.

הזמנו את החופשה הזאת כבר לפני כמה חודשים, כשהחלטנו שהשנה לא ניסע לחופשה משפחתית בחו"ל. מאז השתנו הרבה דברים, וככל שהתאריך התקרב החששות שלי גברו. "אני אתגעגע נורא". "חבל על הכסף". "פריז מלאה אנטישמים". "תמר עדיין יונקת". "איך אנחנו מפילים ככה את הבנות על ההורים?!". "איך הם יסתדרו בלעדינו…"

כמעט ביטלנו. לא בגללי דווקא – אני תמיד מקטרת אבל אני כבר יודעת שכשאני "קופצת למים"  (יוצאת בערב למרות העייפות/נוסעת למרות כל ההיסוסים/לוקחת עבודה שחששתי ממנה) אני תמיד נהנית. רם היה חולה בCMV וטכנית כמעט לא הצליח להרים את עצמו. בסוף הרצון גבר על המחלה (:

יש לציין שהבננות נשארו בידיים טובות. שלושה לילות אצל סבאסבתא מצד אחד, שלושה לילות אצל סבאסבתא מהצד השני. ההורים שלנו שכנים וביחסים מצויינים אז בכלל נוח לכולם. סיפרנו לעלמיק יום קודם שאנחנו נוסעים לחופשה, ושגם היא ותמרול יהיו בחופשה אצל סבא וסבתא. הסברנו בדיוק מתי נחזור והשארנו "טבלת יאוש" כדי להמחיש את הזמן שחולף. ביום שהבאנו אותן להורים היא לא הפסיקה לבקש: "נו תלכו כבר לחופשה, אני רוצה גם להתחיל את החופשה שלי!"

מיד בשדה הרגשנו כמה קל יותר לטייל לבד. מאוד מאוד כיף לטייל עם הבננות, אבל קל יותר בלעדיהן. לארוז לשנינו לקח לי רבע מהזמן של לארוז להן את התיק לסבתות. אפשר לישון בטיסה. להגיע למלון. לצאת לסיבוב רגלי….. מאוד רגוע לטייל לבד.

ביום הראשון התגעגעתי נורא. כל הזמן חישבתי מתי נחזור לחדר לצלצל לבננות.

ביום האחרון גם התגעגעתי נורא. האמת שכל הלילה היו לי חלומות וסיוטים עליהן, וכשקמתי רק רציתי שיגיע הערב ונחזור.

אבל תוך כדי ובין לבין אוכל טוב-שינה רצופה בלילה-אייפל מלמטה-אייפל משיט על הסיין-תור לאייפל-עולים על האייפל-שער הניצחון-שאנז אליזה-גני לוקסמבורג-נסיעות במטרו-הליכה רגלית ברובע סן ז'רמן-שיטוט במארה-הליכה ברובע הלטיני-כנסיית הנוטרדאם-מוזיאון הלובר-מרכז פומפידו-מוזיאון דה אורסיי-קרפים -מקארונים-שוקולד-סטייקים ברוטב חרדל-שופינג לנו-שופינג לבנות-מצלמות חדשות לאוסף מצלמות-כריכים על ספסל על הדרך-לשבת להסתכל על האנשים בפארק-מלון ליד הסורבון כל בוקר רואים את הסטודנטים מגיעים-שיחות על כל מני נושאים לא רק על הבננות-הליכה יד ביד ברחוב- לא ממהרים לשום מקום-קניית מתנות להורים שאיפשרו לנו את החופש הזה-מזג אוויר מעולה-כמה יפה פה לא סתם קוראים לה עיר האורות.

עבר צ'יק צ'ק. היה כיף. הבנות שמחו לראות אותנו ולהפתעתנו לא כעסו עלינו בכלל. תמר גדלה בכמה חודשים בימים האלה. הפגישה עם שתיהן היתה ממש שמחה ומרגשת. עלמיק התעוררה ואמרה: "הפרעתם לי לישון". ואז הבינה שחזרנו וקמה בשמחה. נהננו. התגעגעענו.

נשמנו נשימה עמוקה.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “חמישה ימים בפריז

  1. היה באמת כיף. מתי פעם הבאה? אבל קצת קשה לטייל עם צלמת ובלוגרית- הכל מתועד. כל הזמן הייתי בלחץ שאין לי משהו באף ושהתסרוקת שלי מסודרת

    אהבתי

אשמח אם תשאירו תגובות!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s