השראה: Immediate Family / סאלי מאן

גם את הצלמת סאלי מאן, ואת הפרוייקט המפורסם ביותר שלה – Immediate Family הכרתי בלימודי הצילום ב"בצלאל". אולי בעצם ראיתי את הספר לראשונה אצל עינת, חברתי שכבר למדה ב"בצלאל" שנה לפני.

זהו ספר שאי אפשר להתעלם ממנו.

סאלי מאן
Emmett, Jessie and Virginia, 1989

הספר  Immediate Family מכיל 65 צילומי שחור-לבן שהצלמת צילמה את שלושת ילדיה אמט, ג'סי ווירג'יניה  בשנות ילדותם המוקדמות. סאלי מאן מצלמת בפורמט גדול, והדפסות השחור-לבן שלה מרתקות ממש. ההדפסים עשירי גוונים ומעבירים ניואנסים של מרקם, עומק, ואפילו רגשות (שימוש בהסתרות והבהרות להדגשת הנושאים המצולמים). אבל מה שתופס קודם כל את העין הוא העירום הרב שבספר. שלושת הילדים בני פחות מעשר בצילומים, והם מצולמים בעירום כמעט בכל תמונה שניה.

מויקיפדיה על הספר: "הספר עוסק במגוון נושאים שקשורים לילדות (שחייה בעירום, קריאה, התחפשות, שינה ומשחקים) אבל גם בנושאים יותר קודרים, כמו חוסר ביטחון, בדידות, פגיעה, מיניות ומוות. הספר עורר מחלוקת גדולה, כולל האשמות בפורנוגרפית ילדים. אחת מהתמונות (וירג'יניה בת ה-4) שבה נראית בתה וירג'יניה בת ה-4, צונזרה בוול סטריט ג'ורנל בעזרת פסים שחורים על עיניה, פטמותיה וערוותה.

19mann4-master1050-v3

מאן עצמה ראתה בצילומים "מצבים טבעיים דרך עיניה של אמא: שמחה, עצב, שובבות, חולי, דימום, כעס ואפילו עירום." כשמגזין טיים בחר בה כ"צלמת האמריקאית הטובה ביותר" בשנת 2011 נכתב עליה: "מאן קלטה שילוב של רגעים ספונטניים ורגעים מסודרים בקפידה של ילדות וכנות – לפעמים אי נוחות. מה שהמבקרים שזועמים על העירום של ילדיה לא הצליחו להבין הוא המסירות והמעורבות שלה במהלך הפרויקט ושיתוף הפעולה השמח של ילדיה במגוון הסיטואציות, העליזות או הרשמיות. אין אוסף של צילומים משפחתיים שדומה לאוסף הזה, בכנות העירומה שלו, בסקרנות ובלהט של הטיפול האמהי שנראה בו."

סאלי מאן
White Skates, 1990
סאלי מאן
Naptime, 1989
סאלי מאן
The two Virginias #1, 1988
סאלי מאן
Dirty Jessy, 1985
סאלי מאן
Rodney Plogger at 6:01, 1989
סאלי מאן
Easter Dress, 1986
סאלי מאן
Fallen Child, 1989
סאלי מאן
Last Light, 1990
סאלי מאן
Gorjus, 1989
סאלי מאן
Jessie at 5, 1987
סאלי מאן
The Terrible Picture, 1989
סאלי מאן
The Wet Bed, 1987
סאלי מאן
Kiss Goodnight, 1987

טוב אז זו באמת היתממות, בעיני, להגיד שאלה "מצבים טבעיים דרך עיניה של אמא". יש הרבה מיניות בתמונות, ורמיזות לקשר בין ילדות למיניות (דווקא בהקשר הילדי לטעמי, לא בהקשר פדופילי בכלל. הקשר לפדופיליה הוא של המתבונן). אבל לדעתי דווקא בתה ג'סי (הבת הגדולה יותר) היא בעיקר זאת ש"משדרת" את המיניות, אפילו כשהיא לבושה. אולי זה עניין של גיל. או אופי.

ומיד אני אתקן: היא לא "משדרת" מיניות. היא מחקה נשים שהיא רואה, תוך כדי משחק. ללא ספק המבט של הצלמת הוא שנותן לכך משמעות נוספת.

סאלי מאן
Crabbing at Pawley's, 1989
סאלי מאן
The New Mothers, 1989
סאלי מאן
Candy Cigarette, 1989

ולעומת זאת דווקא וירג'יניה, גם בתמונה המצונזרת, היא ילדה לגמרי. פשוט עירומה.

סאלי מאן
Virginia at 4, 1989

גם אם ככה זה אצלם במשפחה, ומסתובבים כל היום עירומים (ועושים פוזות למצלמה ומחכים שאמא כבר תחליף פלטה במצלמה, כי הרי היא מצלמת במצלמה בפורמט גדול, זה לא בדיוק מצלמה קומפקטית) אין ספק שיש מודעות של האמא לעירום.

סאלי מאן
The Last Time Emmett Modeled Nude, 1987

וזה בסדר, זה חלק גדול ממה שמעניין כל כך בפרוייקט הזה. החשיפה, האינטימיות, הרגשות חשופים כמו שגם העור חשוף. לא הייתי אומרת "פורנוגרפיית ילדים" חלילה. אבל אין ספק שזה מעורר שאלות. כי לא בטוח שאמט, ג'סי ווירג'יניה היו בוחרים להיחשף ככה בפני העולם כולו. ומ"צילום בעם": "הבעיה המוסרית בעבודה מגיעה מכיוון שונה לגמרי. עמדת הכוח של סאלי מאן כאמא מאפשר לסאלי מאן הצלמת לרתום את הילדים לטובת האמנות הפרטית שלה, מיעוט מנוצל זה מיעוט מנוצל, גם אם לאמא שלך קוראים סאלי מאן."

מסכימה לגמרי.

ומכאן לימינו, לעולם הבלוגים. הבלוגרית ניקול בלאץ' מהבלוג המקסים Making It Lovely הסבירה לאחרונה שהיא מפסיקה לפרסם את הצילום השנתי של הבת הבכורה שלה אלינור, מאחר והיא הגיעה לגיל 6. היא מסבירה שהיא חושבת שהצילומים ההשוואתיים של הילדים הם "אוניברסליים" וכלליים יותר כשהילדים קטנים, וכשהילד מגבש אופי ודעה, זה כבר לא מתאים לשים דגש כזה על השינוי הפיזי שהוא עובר בהשוואות בין שנה לשנה. היא לא רוצה שאלינור תגדל ותהיה נבוכה מזה, או תרגיש מנוצלת. ובלי אף מילה על עירום כמובן. (מעניין באמת מה הילדים של סאלי מאן מרגישים עכשיו, כעבור שנים.)

ו – לא שאני מתיימרת להשוות את עצמי – קטונתי, אבל זה בהחלט מעורר מחשבות…

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “השראה: Immediate Family / סאלי מאן

  1. זו גם השאלה הגדולה בעיניי: איך הילדים ירגישו עם זה ברגע שיגיעו לגיל שיכולה להיות להם דעה בעניין. אנחנו צילמנו את הילדים שלנו צילומים רגילים מאוד בפוזות רגילות לגמרי, שום דבר שיכול אפילו להזכיר מרחוק את סאלי מאן – אבל אני זוכרת את ההתנגדות שהילדה הביעה כשרצינו להראות צילומים (רגילים) שלה בחגיגת הבת-מצווה שלה.

    מצד שני, אני מניחה שכל ילד יגיב אחרת. אולי לילדים של סאלי מאן, שגדלו לאמא שהיא צלמת מקצועית ורצינית שכל חייה סובבים סביב זה – אולי להם זה נראה מובן מאליו. קשה לתת תשובה שתתאים לכולם.

    בלי קשר – הצילומים של ארבע האחיות (שנזכרים כאן בסעיף "קשור") הם נהדרים ומרתקים בעיניי.

    אהבתי

    1. פרוייקט "האחיות בראון" הוא בהחלט פרוייקט מרתק ומעורר השראה. לאחרונה קניתי גרסה מעודכנת של הספר- 40 שנים של צילום האחיות.

      אהבתי

  2. פוסט מעניין ומעורר מחשבה. גם לי עלתה תחושה של ניצול או שימוש בילדים. הצילומים נפלאים אבל מעוררים אי נוחות מול הטבעיות המתועדת לעילא הזו. זה משהו שמאוד מעסיק אותי בתיעוד הילדים שלי. שאלות כמו "של מי הילדוּת הזו שאני מתעדת?" היא שייכת ראשית לילדי, אבל האמהוּת שייכת לי והיא חלק בלתי נפרד מהילדות שלהם. מאוד מורכב. תראי את העבודות של הצלם המופלא Alain Laboile
    http://www.laboile.com/works.html
    גם אצלו יש די הרבה עירום אבל הוא מרגיש יותר כמו חלק מהחיים ומהמשחק של הילדים. לי מרגיש הרבה פחות כמו "שימוש" בילדים. תחושת ניצול לא עלתה לי בכלל מהסתכלות בעבודות שלו. אולי הכל בעיני המתבוננ.ת

    אהבתי

    1. צילומים נהדרים! תודה שהכרת לי את הצלם ועבודתו. באמת צילומים מקסימים, מרתקים, ומעוררי מחשבה. אבל שוב, לטעמי מאוד מזכירים את צילומיה של סאלי מאן. הם בהחלט הרבה פחות מיניים, ולכן עניין הניצול לא עולה, אבל עדיין יש פה הרבה עירום של ילדים, ובכלל שימוש בילדים כ"ניצבים" באותו צילום מבויים שההורה הצלם שלהם רוצה לביים, וכאן השאלה אם זה ניצול או לא. אין פה תחושת אי נוחות אולי כי הם באמת נראים נהנים ברוב הצילומים. יש יותר תחושה של תיעוד ופחות של ביום.

      אהבתי

  3. פוסט מרתק פשוט!
    היא צלמת מהממת, ובלי קשר לכל תמונות העירום,
    התעלפתי מהתמונה The New Mothers. ובא לי כזאת אצלי. היא הורסת.
    אין לי דעה מגובשת בנושא העירום\מיניות\פדופיליה.
    מעניין לשמוע את הילדים שלה היום כשהם כבר גדלו, ומה התחושות שלהם בנושא.
    בעיני התמונות יפיפיות. ואני מדחיקה את הקונטקסט המיני, כי לי אישית כאמא קשה להתמודד איתו.

    אהבתי

  4. התמונות מרתקות. ממש "תופסות" אותך. לא מצליח לנסח איך בדיוק אני מרגיש או חושב על השימוש שהיא עושה בעירום. גם אם בתמונה מסויימת מתקיימים כמה תנאים כדי לחצות את הגבול יש בה תמיד אלמנט אחד לפחות שמחזיר אותה בחזרה לטווח האומנותי הלגיטימי לגמרי (ולא אני לא מתכוון על הילדה העירומה בת ה4. זו התמונה הכי תמימה שיש).
    אין ספק שיש פה צלמת שמשתמשת ביכולות שלה בכדי לרוץ בוווירטואוזיות על קו הגבול.

    אהבתי

אשמח אם תשאירו תגובות!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s