בזאת אני מתחילה מסורת חדשה (ונסיונית) של המלצות על מקומות לבילוי סופי-שבוע.  והפעם: סופשבוע בקיבוץ "שניר" וסביבתו.

מועד ומזג אוויר: סתיו 2015. (נובמבר, בסופ"ש חם מהרגיל)

לינה: שני לילות באירוח בוטיק ב"שניר".

אטרקציות באיזור: שמורת דן, שמורת הבניאס, אגמון החולה, צוק מנרה, שמורת החרמון, הקיבוצים בסביבה, ועוד.

הקהל: משפחה מורחבת. גילאי שנה+7 ועד 65

פירוט וסיפורים מהחיים:

"אירוח בוטיק בשניר"

לאחרונה קצת התייאשתי מרמת האירוח בצימרים ובתי הארחה בארץ. מנסיונינו בחודשים האחרונים בדרך כלל הלינה יקרה מאוד, החדרים קטנים וברמה נמוכה, ולסיכום החוויה בעיקר – מאכזבת. לכן על אף שבאתי עם ציפיות נמוכות, בשניר באמת הופתעתי לטובה! המחיר אמנם לא זול, אבל יש תמורה: החדרים נקיים, נעימים ומושקעים. הקיבוץ יפה ונעים מאוד, כל איזור האירוח מאובזר בנדנדות ושולחנות פיקניק, יש מרפסת נעימה לכל בקתה, וההפתעה הגדולה: הארוחות. ארוחת הבוקר והערב היו נהדרות: עשירות, מגוונות, ומאוד מאוד טעימות.

קחו בחשבון שקרררררר בלילה

צוק מנרה.

הפעם האחרונה שהייתי בצוק מנרה היתה לפני משהו כמו 6-7 שנים. אז האטרקציות שהיו בצוק (למיטב זכרוני) היו הרכבל, וקארטינג – מכוניות זוגיות במסלול של רכבת הרים, בלבד. מאז הצוק עבר מיתוג של "פארק אקסטרים" ויש בו שלל אטרקציות ופעילויות: התווספו מסלולי אופני שטח, סנפלינג, קיר טיפוס, אומגה, טרמפולינה ענקית ועוד. הנוף מקסים, הרכבל ארוך מאוד והעלייה בו "שווה" את ההמתנה בתור. האטרקציה של המכוניות במסלול רכבת ההרים מ א ו ד מאוד כייפית! (יש הטוענים שמפחידה מאוד, אבל עלמיק ניסתה לשכנע זוג מבוגר שפחד לרדת לידה ש"עשיתי את זה כבר, זה לא מפחיד בכלל!", אז זה כנראה עניין של טעם.)

אל תשכחו לנסות להוציא קופוני הנחה (תעודת "בהצדעה", "חבר" 1+1 של לאומי קארד או מה שיש לכם, כי המחיר לא זול.

אגמון החולה

הגענו לאגמון החולה בעצלתיים, אחרי ארוחת הבוקר המאוחרת, ואחרי שעצרנו בקיבוץ דפנה לחפש נעליים… כיוון שהיה זה יום שבת יפה ושמשי השמורה היתה מלאה עד אפס מקום, ונאלצנו לחכות יותר משעה לקבלת האופניים המשפחתיים שרצינו לשכור. (יכול להיות שסיבה נוספת לעיכוב היתה השרפה שפרצה ימים ספורים קודם, ומיעוט כלי רכב שמישים).

השמורה מדהימה ביופיה: האגמון מלא בציפורים נודדות, השבילים והמסלולים מסודרים, ויש כמה מרכזי מידע המסבירים על בעלי החיים בשמורה. על אף השמש הקופחת מזג האוויר היה נעים. המסלול עבור אופניים, אופנים משפחתיים ושאר כלי רכב הוא מסלול מעגלי, די ארוך. לוקח כשעתיים לדווש את כולו, וכלי הרכב כבדים בעצמם. יכול להיות שכדאי לקחת סיור באוטובוס או ב"עגלת גולף", כשמגיעים מאוחר כמו שאנחנו הגענו. אפשר לקחת אוכל ולעצור בדרך לפיקניק. בכל מקרה כדאי לקחת בחשבון שהדיווש לא קל, ולילדים קטנים עלול להיות משעמם.

חסרונות: בעיה משמעותית בחניה: בימים עמוסים אין חניה קרובה. מיעוט כלי רכב – חיכינו למעלה משעה לאופניים המשפחתיים. המסלול לכלי רכב ארוך. בקיצור ההמלצה שלי היא להגיע מוקדם! (ואז כל החסרונות האלה לא תקפים) כי הנוף יפהפה.

החוויה הקיבוצית 

לנו ה"עירוניים" סתם שוטטות בקיבוץ, בענפי החקלאות או הגד"ש  – מהווה אטרקציה. בקיבוץ שניר מגדלים בקר, וטיול רגלי לשדה בו הפרות רעו היה בילוי לאחר-הצהריים.

סיכום ומסקנות:

היה נהדר. יכולנו לבלות באיזור עוד כמה ימים (ולאכול מהארוחות המשובחות שבמלון).