קטנטושה

תמר ואבא פעם בשנה בינואר 16

תמרול.

הקטנה הזאת כבר בת שנתיים. שנתיים ושלושה חודשים למען האמת.

לא מפסיקה לגדול, ולהפתיע, וליזום ולתכנן ולבצע, ולפטפט ולשיר לנו בקולי קולות (כולל כל נסיעה באוטו, כל הנסיעה), לספר בדיחות, לחייך חיוכים מלא הפה והפרצוף, לצעוק עלינו ולכעוס, להביע דעה נחרצת, לצייר, לשחק, לבנות, לרקוד, להתפשט, לנסות להתלבש, לעשות הכל לבד, ללכת לבד, לעלות במדרגות לבד, ("רוצה לבד!!!"), להביע רגשות במילים ("אני מחפדת"), לחבק, לנשק, לעשות לעצמה חברים, להיות אחות לעלמה, לחקות כל מה שעלמה עושה ומיד, להצחיק אותנו, וכל זה בזמן שהיא הדבר המתוק בעולם.

תמרולי אהובתי הקטנה. הזמן טס ואת גדלה לי מהר מדי!

בואי רגע לאמא תביאי חיבוק…

4 מחשבות על “קטנטושה

  1. המסורת של הצילום הזה כל כך מקסימה. תמשיכו בונקובר (עצים עם שלג ברקע?). נשמעת ונראית ילדה מהממת ומלאת חיים.

    אהבתי

    1. נראה לי שנצטרך להמשיך… כל עוד הן מסכימות (: היה ילדה מהממת באמת. כל יום מפתיעה במשהו חדש. את חייבת להכיר (:

      אהבתי

יש לכם משהו להוסיף? לספר? אשמח אם תשאירו תגובות!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s