לפני שנים מצאתי בעלעול באלבומים ישנים של הורי מספר פורטרטים שלהם, ומאז הם לא עוזבים אותי.
כך יוצא שבעצם אני חוזרת להשתמש שוב ושוב באותם דימויים.את הצילום הזה של אבי, בן חמש, פירקתי והדבקתי מחדש כבר מזמן, בשיעורי ההדפס שלקחתי ב"מדרשה". מהפרוייקט ההוא נוצרו מספר עבודות הדפס שפזורות ברחבי הבית (שלי) והעולם (אצל אחותי בקיצור).
לכן כשחיפשתי דימוי לעבוד איתו עם עבודות הקרמיקה שלי שוב מצאתי את עצמי מתעסקת עם הדימוי הזה. מפרקת אותו, מנסה אותו בצבעים, בכתמים, כמו פאטרן, בגדלים שונים.

אני כבר מזמן לא רואה בו את אבי. הוא נצבע ונגזר כל כך הרבה פעמים… ובכל זאת. לא הצלחתי לשלב אותו כמעט בכלי אוכל ממש, זה היה נראה לי מטופש שהוא יציץ בתחתית קערת סלט למשל.
ניסיתי גם להפוך אותו ליותר פופי – אנדי וורהולי כזה
להלן סיכום פרוייקט תמונות אבא בקרמיקה שלי, (אחרי שמיציתי את פרוייקט "קוצים בקרמיקה") לפחות לשלב זה: (אגב, הידעתם? כשאני משלבת קולאז' תמונות בבלוג אפשר ללחוץ על כל אחת מהן להגדלה! ואם עוברים עליהן עם העכבר מצויות מגוון הערות שאני מוסיפה להן…נרמז לי שזה לא ברור)
יאללה לפרוייקט הבא!
העבודות שלך מקסימות. מה אבא שלך חושב על העניין? בהחלט מעניין לראות את עצמך בן 5 מציץ מקערת הסלט…
אהבתיאהבתי
אבא שלי ממעט לדבר בעניינים כאלה. תראי אותה תמונה מציצה עלינו עשרות פעמים בהדפס שיש לי בסלון. לא זוכרת שאי פעם הוא הגיב על זה… כשהוא ראה את זה בפעם הראשונה הוא חייך ואמר משהו, ומאז הוא טוען שלא אכפת לו….
אהבתיאהבתי
אילו עבודות מקסימות. אהבתי במיוחד את הכוסות האנדי וורהוליות והכוס שהוא פונה בפרופיל אל עצמו מסביב לכל הכוס. נהדר ממש. הייתי רוצה כוס כזו עם פרופילים של הילדים שלי.
אהבתיאהבתי
האמת שזו לא כוס, זה אגרטל כזה. זה די גדול…
אהבתיאהבתי
מקסים ממש! מאד אוהבת את הפקוייקט הזה.
אהבתיאהבתי
מזל כי תקבלי חלק גדול ממנו
אהבתיאהבתי