דברים שלמדתי על הסתיו:
הסתיו הוא עונה. הוא לא סוף הקיץ כשמפסיק להיות הביל ואפשר סופסוף לנשום. הוא גם לא כשחם כל היום וקריר בערב. הוא עונה בפני עצמה.
הסתיו מתחיל ב-21 בספטמבר ומסתיים ב-21 בדצמבר. כל חיי חשבתי שדצמבר הוא שיא החורף.
בסתיו מתייבשים עלי העצים והצמחים, משנים צבעם ומתחילים לנשור.
כשהעלים משנים את צבעם על העץ ניתן לראות עצים שצבעם מתחיל להשתנות קודם בקצוות, ולאט לאט במרכז העלווה. לעיתים כל העץ משנה צבעו בבת אחת. לעיתים ניתן לראות את העץ משנה צבעו בחלקים / כתמים.
צבע העלים הנושרים נע בכל הטווח בין ירוק – צהוב – כתום – ורוד – אדום – סגול – חום.
יש עצים שהעלים נושרים מהם לאורך תקופה. יש עצים שמשב רוח חזקה מפיל את כל עליהם בבת אחת והם נותרים ערומים.
את העלים הנושרים לא אוספים.
בישראל בסתיו יורד הגשם הראשון, הוא נקרא "היורה". בונקובר יורד גשם בכל השנה. עם בוא הסתיו השמיים כאילו קיבלו פקודה להתקדר, והם נשארים קודרים רוב הזמן, עד סוף החורף. הימים מתקצרים, הטמפרטורות יורדות, ובכלל, מתחילים להרגיש את הגעגועים לקיץ.
מסמלי הסתיו בישראל: חצב, נחליאלי, שבלולים, חגי תשרי. מסמלי הסתיו בקנדה: עלים צבעוניים, תפוחים, קישוטי האלווין (נחגג כאן בסוף אוקטובר).
עלי עץ המייפל אכן הופכים אדומים אדומים בסתיו, ממש בכמו בדגל קנדה.
כמה מרגש לראות את הבנות חוגגות את הסתיו.
אני זוכרת את אותה תדהמה לגילוי העונה הזו באנגליה. היום הראשון של החורף הוא היום בו העלה האחרון נושר מהעץ האחרון.. כל כך עגום זה היה.
וחכי חכי ליום שבו את מבחינה בעלה הירוק הראשון שמתחיל לצמוח. שווה לכתוב בשביל זה סימפוניה!
מחכה גם ליום הראשון של החורף. כמה הרפתקאות יש עד אז.
אהבתיאהבתי
די מדהים לגלות את כל היופי הזה דרך העיניים של הבנות. אני נתקלת בזה בפעם הראשונה וגם הן, וכמו כל דבר פה, הן פשוט חוות אותו, הכל מובן מאליו. הכל מעניין כשאתה כל כך צעיר.
אהבתיאהבתי
שמיים קודרים כל השנה זה הקאפ אוף טי שלי. מתחשק לי לקפוץ לתוך ערימות העלים הנושרים האלה ולספוג את האפלוליות הנעימה הזאת
אהבתיאהבתי
הו אני כבר מתגעגעת לקיץ פה שהיה כל כך כל כך יפה. הסתיו מהמם, אבל הקדרות הזו מדכאת אותי. במיוחד כשיוצאים לגן בבוקר בחושך…
אהבתיאהבתי