אסור להשוות!
אז קודם כל כולם משווים.
לי יש שתי בנות. עלמה (שלוש וחצי כמעט) ותמר (שנה וחודש כמעט). שתי בננות. לא דומות בכלל לדעתי. לא באופי ולא במראה. שוקו-וניל. שתיהן מתולתלות. לשתיהן פה כמו של אבא. ובזאת נגמר הדמיון. תמר – מיני-מי של רם. קטנטונת, עיניים ושיער חומים, "פרי שחום נחמד". ועלמה – למי היא דומה? אולי לשכנים. לא לנו לפי דעתי. שיער בהיר, עיניים כחולות, גבוהה.
כשעלמה נולדה הייתי בשוק מוחלט. פתאום אמא.
כשתמר נולדה, כבר הייתי אמא של עלמה, ובימים הראשונים התייחסתי אליה כמו אל עלמה התינוקת. הנקתי אותה כמו את עלמה (הרבה זמן, וכל הזמן חשבתי שאולי היא עוד רעבה), הערתי אותה לאכול כמו את עלמה (עלמיק היתה פגית. תמרול דווקא נולדה בזמן ועם תאבון בריא ועייפות טבעית). השכבתי אותה לישון כרוכה בחיתול כמו את עלמה (את עלמיק זה הרגיע, היא ישנה ככה חודשים. תמרול שנאה את זה ובילתה את כל הלילה בנסיונות לחלץ איברים. "אה אה אה אה אה…. חילצתי יד. עכשיו נתמיד ונחלץ עוד יד….אה אה אה אה אה אה אה. חילצתי! ועכשיו מסיבה!).
אחרי כמה ימים נפל לי האסימון שנולדה ילדה אחרת. חדשה. זאת לא עלמה II, וכדאי שאנסה להכיר אותה כי היא לא עושה סימנים של חיקוי אחותה. היא עצמאית, דעתנית, ואמנם עוד לא שוקלת שלושה וחצי קילו, אבל מתכוונת להשמיע את דעתה הנחרצת.
ועל אף שכל אחת שונה, תמיד משווים.
"לעלמיק יצאה השן הראשונה בגיל 11 חודשים". לתמרול בגיל 11 חודשים כבר היו שבע שיניים.
"עלמיק היתה פגית. היא התחילה ללכת רק בגיל שנה וארבע. תמר תרוץ כבר בגיל תשעה חודשים" (-not!)
"עלמיק נרדמה רק על הידיים. את תמרול אני אלמד להרדם לבד" (-אהה)
"עלמיק אהבה לאכול הכל מרגע שנתנו לה מוצק" – "תמרול עושה לנו בית ספר"
מזל שהבנות שלי כאלה מתוקות ונהדרות. הן מלמדות אותי לאט ובסבלנות שהן שני עולמות מלאים ונפלאים, שונים ומשונים, ואהובים . הכי אהובים!
איזה כיף לי שהן שונות. איזה כיף להן!
אז… באמת שאני משתדלת לא להשוות. אלה רק אנקדוטות. ולהשוות צילומים זה תחביב שלי. את זה אני לא אפסיק לעשות (:
בקרוב: עוד תמונת השוואה: עלמיק בת שנה מרוחה בעוגת יומולדת/תמרול בת שנה אוכלת במרץ. או משהו אחר.
אבל יצא אחלה יום. יום שמשי ונעים.
אז את רוב הבוקר בילינו באמת בחוץ על הדשא החדש
והעיקר: שכלת יום ההולדת נהנתה
MyTrueColors גלית לוינסקי 
