הרגשות שלי כואבות

שנה וחצי אחרי שעברנו לוונקובר והבנות התחילו לשמוע אנגלית, ולהבין שיש שפות שונות בעולם.

שנה אחרי שתמר פתחה את הפה ואמרה לראשונה משפט באנגלית (ואני התחלתי לדמוע מהתרגשות… כל-כך דאגתי כבר שהילדה לא מדברת. בכלל. שותקת בגן.)

הגיע השלב הבא.

השלב שבו כל משפט שהבננות אומרות מכיל לפחות מילה אחת באנגלית.

השלב שהן לפעמים בוחרות לשחק בינהן באנגלית.

השלב שבו הן מתחילות באופן אוטומטי לספר על מה שקרה בבית-ספר ובגן באנגלית (כי זה קרה באנגלית הרי).

השלב שהן מתרגמות משפטים שהן חושבות באנגלית לעברית משובשת.

זה מתבטא למשל בשאלות שבנויות הפוך:

תמר: "איזה מסעדה אנחנו הולכים ל?" (What restaurant are we going to)

עלמה: "איך זה נראה כמו?" (How does it look like)

ממשיך למגוון שיבושים:

עלמה: "זה מה שדיברתי על" (This is what I was talking about)

תמר:  "זה הכאיב לי את האזניים" (It hurts my ears)

עלמה: "האם אני נכונה?" (Am I right)

תמר: "אם מישהו לוקח Hair-cut" (שואלת על מישהו שמסתפר)

עלמה: "חלק דברים היו שם" (Some things were there)

תמר: "אם הם יזוזו לגרמניה אנחנו נתגעגע אליהם" (Move to Germany)

עלמה: "בוא על פה" (Come over here)

תמר: "אבא אני Abasick כי אני מתגעגעת אלייך" (שיבוש של Homesick)

עלמה: "אני טובה" (כששואלים אם רוצה עוד משהו לאכול –  I’m good)

תמר: "תשימי לי את זה בגודל הצודק" (Right size)

עלמה: "בטוח" (נגיד: הכל בסדר? בטוח For sure)

תמר: "פעם צעקתי בשבילכם" (I called for you)

עלמה: "אם אתה נוגע בו אתה יכול להכין מישהו חולה" (Make someone sick)

תמר: "מכין את הבטן שלי כואבת", "מה מכין את זה מאוד ארוך?" (Makes my Tummy hurt, What makes it so long)

עלמה: "תשאל את אמא לבוא" (Ask Ima to come)

תמר: "אתה בדרך שלי" (You're in my way)

עלמה: "ראו אותו על הטלויזיה" (They saw him on TV)

תמר: "ג'וליאנה היא ארבע אני הייתי שלוש" (She's four, I was three)

עלמה: "אין לי רעיון" (I have no idea)

תמר: "משהו רץ פנימה על הרגל שלה" (Something ran over her leg)

והחמוד מכל…

תמר: "הרגשות שלי כואבות" (You hurt my feelings)

reading Galit Lewinski

וכאן תוכלו לקרוא על: איך לומדים אנגלית בשלושה חודשים (או שלא…)

15 מחשבות על “הרגשות שלי כואבות

  1. טוב, נראה לי שהפוסט הזה ניצח בתחרות הפוסטים החמודים ביותר ביקום.
    אני כל כך אוהבת שפות ומרותקת ממעברים בין שפות – פשוט נהניתי מכל רגע ומכל שיבוש, שאי אפשר באמ לקרוא לו שיבוש כי הוא פשוט שפה עצמאית ונפלאה. כל כך שמחה בשבילכן שיש לכן את הפוסט הזה, הוא מזכרת מופלאה מהתקופה הזו. ו-אבאסיק? מאמצת!

    אהבתי

    1. אויש את מתוקה בעצמך! שמחה לחלוק איתך את ההתלהבות מהשיבושים האלה. כל יום יש אחד חדש, אני לא מספיקה לרשום את כולם. כן וה-אבאסיק זו ממש המצאה.

      אהבתי

  2. השיבושים החמודים מוכיחים, כרגיל, שהמוח הלומד (במקרה זה לומד אנגלית) – ולומד היטב.
    הכי הוקסמתי מ-'הגודל הצודק' 🙂

    אהבתי

  3. איזו יצירתיות נדרשת מכל הצדדים המעורבים כדי לייצר ולהבין את הצירופים האלו. כלכך נהניתי! הבנתי מיד מהכותרת וצחקתי. מתגעגעת!

    אהבתי

  4. מקסים ביותר, ומעורר הזדהות!
    גם אצלנו מככבים "אני טוב" (-רוצה עוד שניצל? -לא, אני טוב), ו"בטוח".

    ועוד כמה שאני זוכרת:
    במסגרת השאלות שבנויות הפוך – "מה זה בשביל?"
    "לעשות את הדבר הנכון" (לא ממש שיבוש, אבל מי מדבר ככה בארץ?)
    "אני רוצה שתקחי את התמונה שלי" (קלאסי)
    וגם ההתלהבות האמריקאית מתחילה להיכנס ללקסיקון, כשכל דבר הוא amazing או awsome 🙂

    אהבתי

    1. חחח כל כך נכון! גם השיבושים שהם לא לגמרי לגמרי שיבוש, אבל מי מדבר ככה בארץ?! חושבת איך יסתכלו עליהן כשנחזור… הרבה מידע על יהדות ודיבור חצי עילג (: אבל תוך שבועיים אני בטוחה שהן יחזרו לדבר בסלנג ישראלי נפוץ

      אהבתי

  5. מצחיק ומוכר. ויש שיבושים של עברית בעברית. הוא מאחורינו או מקדינו ) נאמר על אותו משקל) תפתוח את העיניים- הילדה מבקשה מאבא לפתוח את העיניים. מתוק ועצוב בו זמנית

    אהבתי

    1. מתוק ועצוב… אני משתדלת לא להתעצב וממשיכה לתקן אותן. יש לי פה חברים שהבנות שלהן נולדו כאן, ומקפידות לדבר עם ההורים רק עברית, פשוט כי ההורים מתעקשים איתן. כך שזה אפשרי! (הילה אתם השראה (:)

      אהבתי

כתוב תגובה למיכל לבטל