כאן תוכלו לקרוא פוסטים עלינו, על הרגלים, מנהגים וסיפורים משפחתיים.
השבוע סיימתי להניק את תמר. שנה וכמעט ארבעה חודשים.
נפרדנו בצער.
חלב הפרה החליף אותי באופן רשמי. (שששש…. כרגע הוחסרה פעימה בלב חברי הטבעונים).
הספר האהוב על תמרול (נכון לעכשיו, גיל שנה ושלושה חודשים): הזחל הרעב / אריק קרל
הספר האהוב על עלמיק (נכון לעכשיו, גיל שלוש וחצי): סעודה אצל המלכה / רותו מודן
כשעלמה היתה בת שנה וחצי היינו בדיוק באמצע ביקור של חודש אצל אחותי שין ומשפחתה בונקובר/קנדה. זה היה בחורף 2013. כשהגיע התאריך מיד מצאנו סיבה לחגיגה – יום-הולדת חצי. (שנה וחצי). עלמיק עוד לא היתה בגיל שממש הבינה מה אנחנו רוצים אבל מאחייניות שלי למדנו מה בדיוק צריך לעשות:
ציון האירוע בעוגה (לא עוגת יומולדת אמיתית, אבל עוגה, רצוי שאפשר לקשט ביחד וככה להנות עוד קצת מההכנות)
הדלקת נרות+שירי יומולדת ("אין אין אין חגיגה בלי בלי בלי בלי עוגה" והשיר המורבידי הפולני: "שתיזכי לשנה הבאה עד מאה ועשרים שנה")
הרמה על הכיסא, ופעם אחת לחצי שנה הבאה
וכיוון שזה יומולדת חצי ולא יומולדת שלם, ואין ממש משחקים/הפעלות/אורחים/מתנות, אפשר לכבות ולהדליק את הנרות כמה פעמים שרוצים, ובכלל, אווירת משחק חופשי.
אז תודה לנגה גלי ונטע שהכרתם לנו את המסורת המשפחתית שלכם. אימצנו אותה בחום. חגיגת יומולדת חצי ממש עוזרת להעביר את השנה הארוכה בין יום-הולדת ליום-הולדת…… בקרוב יומולדת שנה וחצי לתמר!
וככה זה נראה בשנים הקודמות:
נ.ב. מי יצליח לנחש כמה תלבושות עלמיק הספיקה להחליף באחר הצהריים הזה של יומולדת שלוש וחצי? בין הזוכים נכונה תוגרל עוגת בצק סוכר
"לטיול יצאנו
כלנית מצאנו
על גבעת הדשא במערב
אל ההר עלינו
את הים ראינו
ומשם ירדנו בדהרה.
צב זקן פגשנו בדרך
בית ענקי החזיק על גב
בתהלוכה נהדרת
אלף נמלים נשאו חגב.
בשלולית המים
שמנו ת'רגלים
על החוף ישבנו בתוך סירה
בחלקת אספסת
רצנו בתופסת
כל הלטאות נבהלו נורא.
באנו בשורה אל הכרם
רוח סערה וענף נשבר
שמה בין תילי חפרפרת
אלף רקפות כל אחד ספר.
אז מאוד עייפנו
והביתה שבנו
שמש כבר יורדת ומאוחר.
רק בתוך הדשא
כלנית לוחשת
שובו בשלום
נפגש מחר."
כל האיורים מתוך: "הטיול הקטן" מאת נעמי שמר. איורים ליאת יניב. הוצאת עם עובד 2013
כל הצילומים משני טיולים קטנים ליער כוכב יאיר באמצע דצמבר ובסוף פברואר (אז היתה כל הפריחה הזאת, לא מתחייבת מה פורח שם עכשיו) ב-Waze: חי בר כוכב יאיר / דרך המרכז כוכב יאיר.
ואם התמכרתם לאיורים המשגעים יש גם בלוג יומי משגע של ליאת.
"שלוש בנות אנחנו – ירדנה, רותי, לאה
ואוהבות אנחנו מעט להשתגע
מי שרואה אותנו מתעניין מיד
מי המנטה? מי המסטיק? מי השוקולד?"
מאחורי הקלעים של פורים 2015:
"מנטה חריפה יותר
מסטיק מצחיקה יותר
אך המתוקה יותר זאת השוקולד."
עוד פוסטים על חג פורים:
על תחפושות עבר שלנו, על ארגז התחפושות שלנו, על התחפושות המיתולוגיות שלנו, כשהתחפשנו לשמש ירח וכוכבים, פורים בברלין
כן כן אנחנו מעטים. האנשים המבוגרים שאוהבים את חג פורים.
לא סובלת אוזני-המן. לביבות וקניידלעך לוקחים את העוגיות המשמימות האלה בעיניים עצומות (על טעם ועל ריח) אבל התחפושות… הו התחפושות. גם בשנים שלא היה לי לאן להתחפש, התחפשתי. הלכתי לבית של אחיינים שלי מחופשת, יצאתי לאיזו מסיבה, הלכתי לעדלאידע בתל אביב. במסיבות פורים המיתולוגיות בבצלאל כמובן סופסוף מצאתי ביטוי נאה לתחביב המוזר הזה.
והאמת – בדרך כלל, התחפושות שלי הן סתם גיבוב של בגדים שהוצאו מהקשרם והפכו למשהו חדש. מעין "בדיחה פנימית". לא תמיד ממש מבינים למה התחפשתי אבל העיקר שאני מרוצה.
כילדה, אחרי שמיציתי את כל התחפושות ה"קלאסיות" שעברו אצלינו במשפחה (ליצן, מלכת אסתר, קו-קלוקס-קלאן(!), כיפה אדומה), התחלתי להמציא לי תחפושות (ילדה מ"בית קטן בערבה", בונבוניירה, בננה, ההיא הקירחת מהפרסומת לאאוט-סיידר, פרה הודית) ובצבא ואחר כך הגעתי ממש להתמקצעות של העניין (גפילטע-פיש, נחש גומי). טוב בבצלאל כבר אמרתי שהיו תחפושות משובחות (פוליאסטר המלכה, פאוורפאפס, שלוש שוקולדי-פרה, שחקניות כדורגל) ואת רם אני מכריחה להתחפש איתי בעל כורחו בכל שנה (היינו ביחד פידל קאסטרו וצ'ה גווארה ממש מוצלחים – פעמיים, פרת משה רבינו מקרטעת ו-אבא מלווה וילדה בטיול)
בשנים האחרונות, מאז שהבננות נולדו ה"בדיחה הפנימית" חייבת להיות מובנת לקצת יותר אנשים (אפשר לומר – לפחות שהבנות עצמן יבינו).
כשעלמיק היתה בת חצי שנה התחפשנו לשתי בלרינות עם כרס
כשעלמיק היתה בת שנה וחצי התחפשנו לאריה שאהב תות
אבל האריה היה חולה רוב החג אז הוא הסתובב בבית בתחפושת של סופרמן מנוזל
ובשנה שעברה היינו מיץ פטל הארנב, הג'ירפה והאריה
השנה לשימחתי עלמיק ותמרול הסכימו שוב להתחפש איתי (:
עוד פוסטים על פורים:
כשהתחפשנו לשוקולד-מנטה-מסטיק, על ארגז התחפושות שלנו, על התחפושות המיתולוגיות שלנו, כשהתחפשנו לשמש ירח וכוכבים, פורים בברלין
היעד: גן החיות התנ"כי / ירושלים
המטרה: יום כיף משפחתי, כולל הכל: נסיעה ברכבת, אוכל, צפייה בחיות, נמנום בדרך הביתה.
המועד: אחד הימים הקרים בפברואר 2014 (לא חייבים דווקא ביום קר. מומלץ להתחשב במזג האוויר כמובן. במקרה שלנו פשוט נאלצנו להתחשב בחופש מהעבודה יותר מבמזג האוויר. ככה לקחנו תינוקת רמת גנית בת חודש וחצי לטייל יום שלם בחוץ בקור הירושלמי. זה מחשל!)
אמצעים: שתי עגלות, תיק מלא כריכים, מים, חיתולים ובגדי חורף. והרבה הרבה מצב רוח טוב!
המסקנה: גן החיות התנ"כי הוא אחד מגני החיות היפים שהייתי בהם (בעולם! אני לא משווה רק לספארי, למרות הפטריוטיות הרמת-גנית). הוא בנוי על צלע הר (לכן כדאי להביא עגלה למקרה שאחת הבננות צריכה לנוח), צופה על נוף מרהיב. אזורי המחייה של בעלי החיים בנויים בשיטה של גני החיות המודרניים, בהם בעלי החיים מסתובבים באיזור המדמה את סביבת החיים הטבעית שלהם, ללא כלוב (בלי סורגים בקיצור, שימוש באיזורים המגודרים בזכוכית או הגבהה/הנמכה של איזור שלם). גן החיות הזה מכיל חיות מגוונות ומעניינות, ובגלל שהגענו באמצע השבוע (ובחורף) היינו כמעט לבד, בלי צפיפות ותור. יכולנו לשוטט חופשי (תרתי משמע).
בקיצור! מומלץ בחום (אולי באמת עדיף להגיע בפעם הבאה בקיץ….)
בוקר טוב צוהל הרחוב לאן לאן? לגן!
פרטי חובה של עלמה לגן:
חצאית/שמלה √ טייץ תואם √ תסרוקת √ סיכות לשיער √ שקית עם קרקרים לדרך √ תיק של הגן √ תיק לשים חפצים שחייבת לקחת לגן √ בובה/ציור/משחק √
פריטים אופציונליים לגן:
כל אקססורי / משחק / טוש / ציור שאנחנו (מתייאשים ו)מסכימים באותו הבוקר.
אין מה לומר. אני תמיד חושבת שהיא לא דומה לי.
הגנטיקה עושה את שלה. (או במילים אחרות: הכינו את ארון הנעליים!)
היעד: פרדס קרוב לבית. (לא אגלה איפה כדי שלא כולכם תבואו לשם בשבת הבאה…. רמז: פעם גר שם המפוזר)
אורך הטיול: עד הצהריים.
מטרה: לראות פרדס, להכיר פירות הדר, לטייל בטבע קצת, לבלות זמן איכות עם סבא (:
מטרות משניות (של חלקינו): למצוא כמה שיותר מקלות, להתיז בשלוליות, לרדוף אחרי פרפרים, לגעת בזחלים, לנסות לטפס על עמודים ועצים, לקטוף פרחים ולשים מאחורי האוזן (או בתוכה).
אגב, לפני שלושים שנה: היו הרבה יותר פרדסים אבל זה נראה ממש אותו הדבר…
כמעט בכל יום הבננות שלי עושות אמבטיה ביחד.
לפעמים זה יפה במיוחד.
(או שפשוט יש מצלמה).
