המצרכים:
1 ילדה שמאוד מאוד רוצה נדנדה
1 עץ בעל ענף עבה. או חזק. או רעוע אם זה מה שיש.
1 קרש עבה ורחב מספיק (למשל: רוחב 20 ס"מ עובי 5 ס"מ)
4 מטר חבל עבה (בקוטר לפחות 2 ס"מ)
מסור יד, מקדחה
איזולירבנד, מצית, סכין יפני, עיפרון, סרגל או מטר למדידה
קצת עזרה מיוטיוב (בעיקר בקשירת הקשרים)
אופן ההכנה:
מחפשים עץ ראוי בשכונה. עושים סיור מקדים בין שאר הנדנדות התלויות מחוץ לבתים בבלוק על מנת לקבל השראה ולבדוק על איזה עצים הן תלויות.
מנסרים את קרש העץ ברוחב הרצוי (ברוחב ישבן ממוצע + כ-10 ס"מ בשביל החבלים. אנחנו ניסרנו ברוחב 60 ס"מ). קודחים חורים רחבים בארבע פינות, במרחק של כ-3-5 ס"מ מהקצה. אם החורים לא מספיק רחבים יש להרחיב אותם בעזרת חורים צמודים נוספים או סיבוב המקדחה בתוך החור בעודה פועלת על מנת להרחיב אותו.
מודדים את אורך החבלים הרצויים וחותכים אותם בהתאם. לא לשכוח לסמן באיזולירבנד את מקום החיתוך (על מנת שהחבל לא יפרם מיד בחיתוך, הוא מהודק באיזולירבנד שהדבקנו), שורפים את קצה החבל החתוך בעזרת מצית.
קושרים את החבל בקשרים מסובכים שמלווים בשיר הסבר ביוטיוב, זורקים את הקשר מעבר לענף. מעבירים את החבל בקשר ואז בחורים של צד אחד של הקרש. עושים את אותו הדבר עבור הצד השני של הקרש. קושרים את הנדנדה בגובה הרצוי.
לא לשכוח להדק היטב את הקשרים, רצוי במתיחה חזקה.
הנדנדה שלכם מוכנה!
זה הזמן לקפוץ משמחה ולחבק את כל אלה שעזרו להגשים את החלום. עכשיו נותר רק להתיישב עליה ולהתנדנד. אפשר להשתמש בשארית החבל שנותרה על מנת למשוך את הנדנדה ולנדנד את האחות היושבת בה. הנדנוד יעיל יותר כאשר שרים שירים (נד-נד, או שירים מומצאים. אין הגבלה על סוג השיר).
תהנו!
MyTrueColors גלית לוינסקי 
מתוקות. מקסים. אוהבת את חליפת התלבושת של עלמה! נראה כ"כ רשמי. חושבת מה היה קורה אם היו מאמצים כזה דבר בישראל…
אהבתיאהבתי
זה ממש מדים! לא רק תלבושת אחידה… זה כולל הכל, כולל גרביים. הרבה כסף בתחילת השנה אבל חוסך הרבה כאב ראש בהמשך…
אהבתיאהבתי
גם אני רציתי לשאול על התלבושת האחידה, ותהיתי אם חגית התכוונה מה היה קורה ליילדים, ללימודים, להורים?
איזה כיף וכמה הוספתם לרחוב. זה ברחוב נכון?
מה יקרה אם ילדים אחרים יבקשו להתנדנד?
אהבתיאהבתי
את אמא לילדים בגיל בית ספר בארץ… אולי את יכולה לשער. זה פה מגיל גן חובה ועד יב בבית ספר פרטי וציבורי למיטב ידיעתי. לכווולם יש תלבושת, מדים, חצאית, סוודר, גרביים הכל.
הנדנדה בהחלט ברחוב, ממש מול הבית. זה נראה בתמונות כאילו היא כמעט בכביש אבל לא לדאוג היא לא. וברור שהזמנו את כל מי שעבר להתנדנד! גם את דידי השכן ההודי שבא לשחק עם הבנות כשראה אותנו אחרי הגן שם. ממש רב תרבותיות על הנדנדה (:
אהבתיאהבתי
חבל מספיק ארוך ותוכלי לנדנד אותן מהספה בסלון…
😄😄
נראה ממש כיף!
הילדות נראות מאושרות
אהבתיאהבתי
או! זה רעיון (:
אהבתיאהבתי
נראה מקסים וכיף! המדים באמת מאוד מרשימים, ודרוש כאן פוסט עדכון על איך הולך בגנים!
אהבתיאהבתי
צודקת. בקרוב בקרוב
אהבתיאהבתי
בתור ילדה סבא שלי בנה לנו נדנדה על העץ. כל פעם שהיינו מגיעים לביקור אצל סבא וסבתא היינו מבלים שעות על הנדנדה שנבנתה במו ידיו… בטוחה שהבנות שלך יזכרו את הנדנדה לעוד שנים רבים. ואיזו מתוקה עלמה בתלבושת הגן!
אהבתיאהבתי
כרגע היא לא נכנסת / יוצאת מהבית בלי סיבוב קצר על הנדנדה. בטוחה שהיא תזכור אותה… איזה זיכרון יפה מבית הסבים.
אהבתיאהבתי
מהמם.. ממש..בדוק הולכת לעשות את זה בבית שלי בחצר.
זה כזה סטייל נדנדת עץ..
אהבתיאהבתי
לא האמנתי כמה שזה כיף, וממשיך גם אחרי כמעט ארבע שנים. כל יום יש את השאלה "אני אחכה לכם בחוץ על הנדנדה בסדר?" כל יום יש איזה נדנוד, גם אם חפוז, לשניה, בדרך לאוטו או בדרך החוצה, וגם ילדים שעוברים פה תמיד חוטפים נדנוד. זה כיף אמיתי, ולמרבה ההפתעה היא עומדת בנזקי מזג האוויר (יש בבלוג פוסט "עונות השנה על הנדנדה" שמדגים את כל המצבים שהנדנדה הזו עומדת בהם)
אהבתיאהבתי