איזה כיף שאני עדיין מוקפת בחורות מוכשרות

לפני שלוש שנים כתבתי את הפוסט הזה – על החדר של הבננות בישראל, שהיה כולו חפצים משגעים עשויים עבודת-יד, רובם הגדול מעשי ידי חברותי ואחותי המוכשרות כל-כך.

לפני שנתיים וחצי כמעט (אלוקה!) עברנו לוונקובר שני מבוגרים, שתי ילדות, ושמונה מזוודות. אבל כמה מזל שבין הבגדים, הנעליים, והספרים בעברית הבאנו קצת מהטוב הזה. וכך, הרבה מהדברים היפים כל-כך שחברותי המוכשרות הכינו/תפרו/סרגו/חיברו/הרכיבו בידיהן האמונות ורעיונותיהן היצירתיים – מלווים אותנו גם היום, במרחק עשרות אלפי קילומטרים מהחדר ההוא בישראל.

אז החדר קטן יותר, והרהיטים בו הם יד-שניה מאחותי וחברותיה שכאן, וצבע הקירות הוא מין בז', שזו ממש לא היתה הבחירה הראשונה שלי… אבל שוב, בעיקר כשהחדר מסודר, רואים את כל היופי שמקיף את הבננות בזמן שהן משחקות, קוראות וישנות. וזה שהן יודעות שכל חפץ כזה נעשה בעבודת-יד מעלה את ערכו פי כמה וכמה (או לפחות זה מה שאני מנסה ללמד אותן): "את יודעת מי הכין לך את הפיל הזה?" – "שיני הכינה לי אותו כשנולדתי". "את זוכרת שרוטב שלחה לנו את השרשרת הזו מישראל? היא סרגה אותה בעצמה" – "כן אמא". "את יודעת שהדס נתנה לך את הסוס הזה? היא תפרה אותו בעצמה!" "אני יודעת אמא, ראיתי בתמונות".
טוב, אולי הן עונות באופן אוטומטי אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות (:

מה שנחמד זה שבגלל שהגענו לוונקובר דווקא, המקום בו אחותי ומשפחתה גרים (בבית הכי יפה בוונקובר), זכיתי לקבל חזרה לשימוש דברים שאני הכנתי לפני שנים לאחייניות שלי. מד-הגובה המאוייר היה מתנה לפני שנים, והכיסא הקטן שמונח במרכז החדר היה מתנה שעשיתי לאחייניתי המתוקה נגה לכבוד גיל שנה. אני זוכרת שקניתי את הכיסא בנגריה ברחוב שנקין תל-אביב, צבעתי אותו בלקה ואז איירתי עליו מגוון איורי פו-הדב מכל צדדיו. היא כבר לא משתמשת בו – לפני כמה ימים מלאו לה 20!

אבל חוץ מצבע הקירות וגודל החדר, השיעור האמיתי שאני הייתי צריכה לעבור הוא להבין שהן גדלות, וכבר יש להן טעם משלהן, יצירות משלהן, ובעיקר – שהחדר הזה הוא שלהן. למה אני מתכוונת? את החדר שלהן בארץ תכננתי כשהייתי בהריון עם עלמה. הזמנתי את טפט-העץ שאני בחרתי, והדבקנו אותו על הקיר. אני ריהטתי את החדר, אני סידרתי את המדפים, אני בחרתי איפה ישבו הבובות, איפה יהיו המשחקים, איפה הספרים… אני. כשהן גדלו קצת והפכו מתינוקות שוכבות לילדות שובבות הן היו משחקות בכל החפצים, והיו מחזירות אותם בסוף היום (אני הייתי מחזירה, אבל נגיד ש) למקום שאני קבעתי מראש.
היום עלמה בת שבע וקצת, ותמר בת תכף-חמש. החדר שלהן מכיל יצירות שלהן, ציורים תלויים על הקירות, מתחת למיטות מחביאים סודות. יש יותר מדי חפצים ששומרים ולא זורקים כי – זה החדר שלהן. יש להן את החפצים שהן שמות במיטה, ויש את אלה שעל המדף למזכרת, ואת הציורים שאסור לזרוק, והקופסא עם הדברים הפרטיים, והקופסא עם החפצים הסודיים, וכו' וכו' וכו'. וזה כך, וטוב שכך. אז אני שמחה שכשהחדר מסודר אפשר לראות איפה המיטות, ואם רואים קצת אסתטיקה בעיניים (מעבר לכל המתנות בדולר והסליים והקשקושים) – עשיתי את שלי.

אז בואו תהיו סבלניים, זה לא חדר בסגנון אינסטגרם, יש יותר מדי בלגאן וחפצים מיותרים ושטויות, אני יודעת. אבל זה חדר שחיים בו, ליתר דיוק חיות בו – שתי ילדות, עם טעם משלהן. אני שמחה שהן עדיין אוהבות ומעריכות את כל היופי וההשקעה שהן מוקפות בה.

כך החדר נראה:  (ממליצה בחום ללחוץ על כל תמונה להגדלה)

חדר בנות גלית לוינסקי
החדר של הבננות גרסת ונקובר
חדר בנות גלית לוינסקי
הצד של עלמה
חדר בנות גלית לוינסקי
הצד של תמר
חדר בנות גלית לוינסקי
קומפקטי ומגניב

והנה קצת יותר מקרוב ובכבוד הראוי: (ולמי שרק "עובר" על התמונות – שימו לב שבין התמונות ישנן יצירות של עלמה ותמר). להגדלה לחצו על התמונה.

מול החדר שלהן יש קיר של מסדרון צר, שכולו מוקדש לעבודות וציורים של הבנות:

עבודות יד צילום גלית לוינסקי עבודות יד צילום גלית לוינסקי

ו… כמו קיר הציורים, גם החדר כל הזמן משתנה. לפני כמה שבועות הן החליטו פתאום שהן רוצות להצמיד את המיטות, להזיז את הספרייה והשטיח ולעשות לעצמן פינת כריות. מה יכולתי לעשות? עזרתי להן לסובב את המיטות ולנקות את האבק שגילינו בשינוי החדר.

אז ככה החדר נראה נכון לעכשיו:

חדר של בנות צילום גלית לוינסקי

והעיקר שמרוצים.

אז תודה ושוב ושוב תודה לרוטב ולשין ול"מותק" הדס הול על העבודות והיצירות לאורך השנים. אנחנו שומרות עליהן היטב היטב ומעריכות את המאמץ וההשקעה שלכן. וכן – זו מזכרת מעולה.

ולמי שאיו חשק להכנס לפוסט המקורי על החדר של הבנות בישראל אני עושה תזכורת קטנה. הנה התמונות עם ההסברים. כשחיפשתי את התמונות האלה שמחתי לגלות כמה דברים באמת הבאנו איתנו, ומיד התגעגעתי לדברים שלא… יום אחד, כשנחזור לישראל ונפרק את המחסן החפצים יחזרו לחיינו. ובנתיים אנחנו אוגרים חפצים (וזכרונות) חדשים.

חדר בנות גלית לוינסקי חדר בנות גלית לוינסקי

פוסטים נוספים בהקשר הזה: על צילומי בגדים ל"מותק" הדס הול, על הבובות שרוטב סרגה לבננות, טפט עץ בחדר של הבנות בישראל, על תיק הספר שתפרתי וסחבנו עד ונקובר… אחרי שהוספתי לו צד באנגלית כמובן

פורים 8# הגמד קרשינדו והנסיכה בל

אחרי שנים של חינוך לתחפושות משפחתיות קם הגולם על יוצרו והנה, שנה שניה ברצף, שכל אחד מבני משפחתינו מתחפש למשהו אחר לחלוטין!

בשנה שעברה היינו טינקרבל (עלמה), דמבי (דמבו בת – תמר), גפילטע-פיש (אני) ופיראט (רם).

והשנה במסיבת פורים היינו קרשינדו הגמד (עלמה), הנסיכה בל (תמר), ברבאמא (אני) וגינה (רם, בהברקה של הרגע האחרון. הוא שונא את החג הזה ואנחנו מכריחות אותו להתחפש).

והנה שוב התכנסנו חודש לפני, הבננות ואני, לשיחת תחפושות. הפעם זה היה קל, כל אחת החליטה בשניה, הבנות לא השאירו מקום להיסוסים: עלמה אמרה: "קרשינדו!" ותמר אמרה: "אני אהיה בל!"

הנסיכה בל או: "את לא רוצה שאני אכין לך תחפושת?!"

שאלתי בזעזוע מהול בצער עמוק, ותמרול ענתה בפשטות: "לא. אבל תקני לי כתר צהוב, טוב?". את השמלה של בל הבננות ירשו כבר ממזמן מבנות-דודתן, והיא נמצאת דרך קבע בארגז התחפושות. הכפפות הן מתחפושת של סינדרלה (גם תוצרת דיסני, גם של אחייניות שלי), את התיק ונעלי העקב (המזעזעות יש לציין) היא קיבלה מתנה ליומולדת 4 מחברות מהגן. והנה, תחפושת דיסני-אמיתית והעיקר שהילדה מרוצה עד הגג. מה שנקרא: אמא, שחררי.

הגמד קרשינדו

ביקשתי מאמא שלי לקנות לעלמה את הספר "כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי" / דבורה עומר, כיוון שהוא זכור לי כספר שהיה אהוב עלי ביותר בילדותי. סיפרתי לעלמה שאחותי נהגה להקריא לי אותו במיטה לפני השינה, ושביתי את ליבה. קראנו בו רק קצת בנתיים, אבל היא הספיקה כבר להתאהב ולהתרגש מדמות הגמד המצחיקה. כששאלתי אותה למה היא תרצה להתחפש השנה היא ידעה מיד: לקרשינדו הגמד.

גם את עוגת יומולדת-החצי שלה בתחילת החודש היא קישטה בעצמה בצורת קרשינדו:

עוגת קרשינדו צילום גלית לוינסקי

התלבטנו קצת יחד, אם ללכת על סגנון "הזקן מהיה-היה" – זקן המכסה את כל הגוף, וחששתי שהעניין יכביד על עלמיק במסיבות הפורים (וגם איך לעזאזל עושים כזה דבר?!) אז חזרתי למקורות. מלבד האיור בספר, כשחנ'לה גיבורת הסיפור פוגשת את הגמד לראשונה היא מתארת אותו ככה: "חמוד כזה, עיניים קטנות שחורות ונוצצות כמו ראש סיכה. זקן ארוך ולבן. כובע אדום. מכנסיים ירוקות ומעיל צהוב" (עמ' 14) וכך נפתרה הבעיה!

תחפושת גמד גלית לוינסקי

טייץ ירוק היה בארון. מעיל צהוב תפרתי מבד קנווס צהוב, בהשראת מעילי לוק-סקייווקר ממלחמת הכוכבים שמצאתי ברשת (ההדרכה הזו, יש לציין שזה היה הדבר המסובך ביותר שתפרתי בחיי), מצנפת אדומה (ההדרכה הזו, ואז שוב כי יצא קטן מדי), החלטתי שתתאים חגורה כחולה על הכרס עם אבזם גדול, 'סטייל' טוב-טוב הגמד – כדי להחזיק את המעיל (תפרתי מבד קנוס שנשאר לי מסינר שתפרתי לעצמי), וקינחנו בפונפון כחול למצנפת. (שאלתי את עלמה איזה צבע צמר לקנות לפונפון והיא ענתה בלי היסוס – כחול. למה להתלבט – הרי היא רואה אותו בעיני רוחה, רק צריך לשאול אותה). ליפפנו את הפונפון יחד – קצת עלמה והרבה אני, ממש כמו שהכנתי פונפונים בילדות.

ההיילייט היה הזקן, הראתי לעלמה את התמונה של הזקן שתכננתי לעשות ברשת והיא מאוד התלהבה ממנו (ההדרכה הזו). הכנו אותו יחד, גזרנו וקשרנו ומדדנו. זו ללא ספק הדרך הכי נכונה להכין תחפושת – ביחד.

והו כמה שעלמיק היתה מרוצה! נכון שהיא תמיד מאוד מפרגנת ומרוצה מהתחפושת שלה, אבל בכל פעם מחדש זה מפתיע וכיף לי שהיא ככה. לא אכפת לה שהזקן קצת עקום, שהמעיל קצת משיר חוטים, שתפרתי בטעות את אבזם החגורה הפוך (שאמא פרפקציוניסטית). תכלס' לא אכפת לה שאף אחד בעולם כמעט, בטח לא בוונקובר, לא מכיר את קרשינדו הגמד. "אני אלך עם הספר, להראות לכולם!" היא הציעה, וכך היה.

הלכנו שמחים וטובי לב למסיבה ב-JCC, אני שוב צילמתי את המחופשים, רם הסתובב אומלל אחרי הבננות הנהנות ואסף אחריהן מעילים, מצנפות, זקן, חגורה, אזני-המן חצי אכולות, רעשנים שהן הכינו ועוד ועוד. רק תמר המשיכה לצעוד בנעלי העקב מפלסטיק שלה, כמו נסיכה אמיתית.

וככה זה נראה מאחורי הקלעים…

והתחפושות המשפחתיות? כנראה שהן שמורות לנו להאלווין. כי למה להתחפש רק פעם בשנה אם אפשר פעמיים?!

תחפושת מכשפות, האלווין 2017

פורים שמח לכל החוגגים!

עוד פוסטים על פורים: פורים 2017 טינקרבל ודמבי, פורים 2016 שמש, ירח וכוכבים, פורים 2015 שוקולד-מנטה-מסטיק, פורים 2014 מיץ פטל הארנב, ג'ירפה ואריה, האריה שאהב תות ועוד תחפושות זוגיות, על ארגז התחפושות השווה שלנו.

פורים 7#: נו שויין. גם אנחנו דיסני.

השנה לא התחפשנו בתחפושת משפחתית, אלא באופן חריג ומהפכני הבננות בחרו לעצמן תחפושת. אחרי כמה התלבטויות קצרות ("אני רוצה אלזה" – "גם אני רוצה אלזה", "את תהיי אנה!") הבננות בחרו:

טינקרבל ודמבי (שזו דמבו ממין נקבה, תמרול המציאה).

עלמיק – טינקרבל

עלמיק ואני ציירנו סקיצה, הסתכלנו ביו-טיוב יחד על כל מני הדרכות (איך להכין כנפיים, איך תופרים שמלה), עשינו תכניות והקדשנו "יום כיף" להכנות. עם קצת שינויים, וילדה אחת מאוד שמחה בחלקה – יצאה תחפושת טינקרבל נהדרת.

טינקרבל תחפושת  Tinkerbell DIY

הכי חשוב בתחפושת טינקרבל על פי עלמיק: שהשמלה הירוקה לא תהיה "נפוחה" אלא "נופלת". שיהיו כנפיים (התפשרנו על כנפיים מהדולר סטור ולא הנד-מייד). התסרוקת! היא מאוד רצתה שיער בלונדיני קצרצר, אבל הסכימה בקלות לתסרוקת דומה יחסית. אה, ופעמונים.

המצרכים לתחפושת הטינקרבל שלנו:

תחפושת טינקרבל Tinkerbell DIY

תמרול – דמבי (דמבו הפיל המעופף בבת)

תמרול היתה נחושה להתחפש לדמבי, למרות שבבית היא מתעקשת כבר כמה שבועות שיפנו אליה רק בשם "אלזה" או "כלה". בסרט "דמבו הפיל המעופף" צפינו לפני מספר חודשים ביחד, ונראה שהוא מאוד נגע לליבה. כשביקרנו בחופשת החורף בדיסנילנד היא בחרה לעצמה בובת דמבו תינוק, ומאז הוא הבוב האהוב עליה.

שוב הסתכלנו ביחד בכל מני תחפושות דמבו DIY, והן נראו לי מסובכות נורא. החלטנו יחד ללכת על חצאית של עלמה, תמר תנעל את הנעליים הכסופות האהובות עליה, ושאני אדאג לחדק, אזניים וכל היתר.

הכי חשוב בתחפושת דמבי על פי תמרול: שהזנב יהיה ורוד. שהחדק יחזיק את בובת דמבו (חשבנו לעשות את זה עם חוט ברזל מבפנים אבל החלטנו שהוא יהיה מסורבל מדי והיא התפשרה על לחבק את הבובה בעצמה), לא רוצה כובע צהוב.

המצרכים לתחפושת דמבי שלנו:

תחפושת דמבו Dumbo DIY

הפעם הבננות היו שותפות פעילות בהכנה, כיוון שקצת הסתבכתי עם התפירה, והיו המון פרטים קטנים לחבר ולהוסיף ולפרום, הן מדדו כמה פעמים את התחפושות בשלבי הכנתן ודווקא נהנו והתרגשו מכך עוד יותר.

תחפושת דמבו Dumbo DIY

תחפושת טינקרבל תחפושת דמבו

בעצת נעמה אורבך הצטלמנו יום לפני המסיבה (שהיתה כבר ביום ראשון ב-JCC) והבננות מאוד שמחו מהתחפושות שלהן. והו, כמה שזה מוריד מהלחץ בבוקר של החג…

ואני, שוב התחפשתי לגפילטע-פיש, מוכנה לצלם במסיבת פורים במרכז הקהילתי היהודי. (אבל
אף אחד לא הבין. מוזר!)

תחפושת גפילטע-פיש
גפילטע-פיש בפעולה. ממחזרת תחפושת שהמצאתי בגיל 20

מחר קרנבל פורים בבית ספר, והבננות מוכנות לחגיגה!

חג פורים שמח!

לצפיה בתחפושות משותפות ולא משותפות נוספות: רעיונות לתחפושות זוגיות ושלישיות, על ארגז התחפושות שלנו, על התחפושות המיתולוגיות שלנו, כשהתחפשנו לשמש ירח וכוכבים, כשהתחפשנו לשוקולד-מנטה-מסטיקפורים בברלין.

נדנדה – עשה זאת בעצמך

המצרכים:

1 ילדה שמאוד מאוד רוצה נדנדה

1 עץ בעל ענף עבה. או חזק. או רעוע אם זה מה שיש.

1 קרש עבה ורחב מספיק (למשל: רוחב 20 ס"מ עובי 5 ס"מ)

4 מטר חבל עבה (בקוטר לפחות 2 ס"מ)

מסור יד, מקדחה

איזולירבנד, מצית, סכין יפני, עיפרון, סרגל או מטר למדידה

קצת עזרה מיוטיוב (בעיקר בקשירת הקשרים)

אופן ההכנה:

מחפשים עץ ראוי בשכונה. עושים סיור מקדים בין שאר הנדנדות התלויות מחוץ לבתים בבלוק על מנת לקבל השראה ולבדוק על איזה עצים הן תלויות.

מנסרים את קרש העץ ברוחב הרצוי (ברוחב ישבן ממוצע + כ-10 ס"מ בשביל החבלים. אנחנו ניסרנו ברוחב 60 ס"מ). קודחים חורים רחבים בארבע פינות, במרחק של כ-3-5 ס"מ מהקצה. אם החורים לא מספיק רחבים יש להרחיב אותם בעזרת חורים צמודים נוספים או סיבוב המקדחה בתוך החור בעודה פועלת על מנת להרחיב אותו.

נדנדה
אגב ככה נראית החצר האחורית שלנו

נדנדה נדנדה

נדנדה
אפשר לנצל את הזמן בכדי לשיר ולרקוד
נדנדה
בואו נבדוק איזה חור יותר רחב

נדנדה

מודדים את אורך החבלים הרצויים וחותכים אותם בהתאם. לא לשכוח לסמן באיזולירבנד את מקום החיתוך (על מנת שהחבל לא יפרם מיד בחיתוך, הוא מהודק באיזולירבנד שהדבקנו), שורפים את קצה החבל החתוך בעזרת מצית.

נדנדה

נדנדה

קושרים את החבל בקשרים מסובכים שמלווים בשיר הסבר ביוטיוב, זורקים את הקשר מעבר לענף. מעבירים את החבל בקשר ואז בחורים של צד אחד של הקרש. עושים את אותו הדבר עבור הצד השני של הקרש. קושרים את הנדנדה בגובה הרצוי.

נדנדה נדנדה

לא לשכוח להדק היטב את הקשרים, רצוי במתיחה חזקה.

הנדנדה שלכם מוכנה!

נדנדה

זה הזמן לקפוץ משמחה ולחבק את כל אלה שעזרו להגשים את החלום. עכשיו נותר רק להתיישב עליה ולהתנדנד. אפשר להשתמש בשארית החבל שנותרה על מנת למשוך את הנדנדה ולנדנד את האחות היושבת בה. הנדנוד יעיל יותר כאשר שרים שירים (נד-נד, או שירים מומצאים. אין הגבלה על סוג השיר).

נדנדהנדנדה נדנדה נדנדה

נדנדה

נדנדה

תהנו!

נדנדה
האושר ממשיך בכל דקה פנויה מאז. בדרך לגן למשל

תיק ספר

ביום שישי היתה לתמרול (תכף בת שנתיים) "חגיגת פתיחת הספרייה" ב'גן הורדים'. אחרי תקופה בה הילדים לומדים על סופרים ומשוררים הם מציינים את פתיחת הספרייה ויכולים להתחיל להחליף ספרים. לפני שנתיים בתקופה הזאת, עלמיק חגגה את פתיחת הספרייה באותו גן, 'גן הורדים'. אז בחודש תשיעי, עם תמרול הבועטת בבטן, ומליון דאגות ורגשות אשם (תכף תיוולד לה אחות ואני לא אתן לה מספיק תשומת לב… גוועלד) תפרתי לה תיק ספר מושקע. הכנתי אותו משאריות בדים שהיו לי.

תיק ספר
תמרול עם תיק-הספר שאמא שלי תפרה לי

כמו שאמא שלי תפרה לנו כשהיינו קטנים.

טוב שהיא לימדה אותי לתפור במכונת תפירה. טוב שאמא שלה לימדה אותה.

השבוע תפרתי לתמרול את תיק הספר שלה. (כמובן גם כאן רגשות האשם היו המדרבן העיקרי. לעלמה יש תיק  הנד-מייד ולתמר אני לא אתפור משלה? מה – היא מקופחת?!)

האמת שהבננות אוהבות לקרוא, ועלמיק ממש אוהבת להחליף ספרים.

תיק ספר

ביום שישי שתי הבננות צעדו בגאון אל הגנים שלהן. מצויידות בתיקים, וכולנו היינו מרוצים.

תיק ספר

בית בובות Home-made

לכבוד יום-הולדת 4 הכנו לעלמה בית בובות (לברביות).

אחרי שאספתי מגוון השראות מהממות בפינטרסט, וחיפשתי ללא הצלחה שידות מוכנות באיקאה (הן היו עמוקות מדי) שכנעתי את רם שנכין בעצמינו.

שלב ראשון: קנינו את לוחות העץ (סנדוויץ') מנוסרים לפי מידה ב"וילדי הנגר החובב" באור-יהודה. שם גם ייעצו לרם איך לייצב את השידה, ועזרו להחליט על העיצוב הסופי (תכננו בהתחלה רק מסגרת מעץ וכל השאר לוחות קאפה צבעוניים).

שלב 2: שיוף הלוחות.

שלב 3: צביעה בצבע לבן מט על בסיס מים.

שלב 4: בניית השידה. עלמה שמחה לעזור, אמרנו לה שזו שידה חדשה לבית.

בית ברביות

שלב 5: עיצוב: הדבקת ניירות צבעוניים לקאפה בשביל להכין גב ומחיצות בין החדרים. (את זה כבר עשינו כשעלמה לא היתה בבית).

שלב 6: חיבור הקאפות לשידה: גב ומחיצות.

שלב 7:  הדבקת לבד לרגליים, חיבור הרגליים.

GAL_5077

מוכן!

שלבים מתקדמים למי שיש זמן: אקססוריז לבית בובות: קצת דברים מבית הברביות שהיה לי בילדות, (שגם היה משידת מדפי ברזל), הכנת ארון ושרשרת דגלונים.

 עלמיק קיבלה את בית הבובות בבוקר יום ההולדת ושמחה מאוד.

GAL_5300

מאז כבר קיבלה ריהוט מהמם מאיקאה, ברביות נוספות, ועוד היד נטויה. יש לי הרגשה שאני ה ר ב ה יותר מתלהבת ממנה. אני מתאפקת לא להזמין לה מליון דברים מ-AliExpress…

ליצירת בית בובות לברביות בגודל 75X75X30 דרושים:
3 לוחות 73X30 סנדוויץ ברוחב 11 מ"מ
2 לוחות 75.2X30 סנדוויץ' ברוחב 11 מ"מ
2 קאפות 70X100 רוחב 1 ס"מ
1/2 ליטר צבע
ברגים ומסמרים, ספריי דבק
הרבה הרבה סבלנות ואהבה לדבר
אפשרויות גיוון: ארבע רגלי עץ מנגריה מתמחה, לבד לרגליים, בניית גג מקאפות נוספות