פורים 10#: מלח/פלפל וקרמיט הצפרדע

השנה, פורים 2020: הבננות החליטו כבר לפני למעלה מחודש למה הן רוצות להתחפש. חסל סדר תחפושת משפחתית (תכלס גם בהאלווין לא הצלחנו למצוא משהו שכולם רצו אז לא כל שכן בפורים שהוא בעינינו עדיין החג המרכזי). עלמה בחרה להתחפש עם חברה למלח/פלפל, ותמר לקרמיט הצפרדע שר שיר בביצוע ספציפי (הסבר בהמשך).  מה שכן – זה שהן יודעות בדיוק מה הן רוצות עושה לי את החיים קלים בעזרה בביצוע התחפושת (בעיקר אם זו תחפושת קלה. אני לא מקנאה בכל התחפושות הסופר-מסובכות שאני רואה ברחבי הפייסבוק, שנראה שלמצוא חיסון לקורונה לוקח פחות זמן מלהצליח להכין אותן).

האלווין גלית לוינסקי
האלווין 2019: נסיכה ונסיך ושני אסירים

קבלו אותן: תחפושות משאל לפורים 2020:

מלחיה ופלפליה

פורים גלית לוינסקי

עלמה וחברתה הטובה אלי החליטו שהן רוצות להתחפש ביחד השנה, ובחרו במלח/פלפל בתור התחפושת המשותפת.

זו ללא ספק התחפושת הכי קלה שהכנו אי-פעם. מזל, כי היה לנו רק פליידייט אחד להכין אותה. בפליידייט אחד של קצת פחות מארבע שעות הספקנו להעלות רעיונות לתחפושת, לחפש רפרנסים ברשת, לנסות חומרים שונים (בריסטול, שקף, בד) בתור החומר העיקרי של התחפושת, להסיע את תמר לפליידייט שלה, לנסוע לחנות בדים לקנות בדים, לנסוע לדולר-סטור לקנות מלחיה ופלפליה, לחזור הביתה, לאכול, להכין את התחפושת ולהצטלם!

זו תחפושת קלילה להכנה, נוחה ללבוש, וזולה במרכיבים. קנינו חצי מטר בד כותנה עבה בשחור ולבן, גזרנו את החור לצוואר,  הדבקנו את הצדדים של השמלה בדבק חם. הבנות גזרו לעצמן את האות המתאימה מחתיכות לבד שקנינו, והדבקנו אותן עם דבק חם. הכובע עשוי מרצועת בריסטול כסוף, וממולא בנייר כסף שעליו הבנות כתבו את האות הרלוונטית בנקודות בעזרת טוש שחור. קל ממש! לא לשכוח – המלחיה והפלפליה עצמן, כדי שהן יוכלו לתבל את מי שהן פוגשות בדרך!

פורים גלית לוינסקי

והנה כך תוך פחות משעה גזרנו, הדבקנו, מדדנו, והכנו את התחפושת בקלות ובשמחה

פורים גלית לוינסקי
עלמה ואלי גוזרות אותיות בלבד
פורים גלית לוינסקי
מלחיה ופלפליה מוכנות לתבל!
פורים גלית לוינסקי
על הראש האותיות S, P
פורים גלית לוינסקי
תמונה לרפרנס – למקרה שאחת מתחפשת ללא השניה

קרמיט הצפרדע שר את The Rainbow connection

פורים גלית לוינסקי
קרמיט הצפרדע התמרולי

כן, תמר הודיעה לנו לפני כחודש שזו תהיה התחפושת שלה. זה היה שיר שלמדה בגן לכבוד מסיבת סיום גן-חובה בשנה עברה, והוא השיר האהוב עליה.

כרגיל, תמר ידעה בדיוק איך היא רוצה להתחפש. הצעתי לה כמה רעיונות כדי להקל על הביצוע, וכיוון שהיא היתה חולה בבית במשך כמה ימים לפני החג הספקנו לנסוע לקנות כמה מצרכים שהיו חסרים לנו (ומזל שבדולר-סטור מוכרים עכשיו דברים לכבוד חג סנט-פטריק ומצאנו המון דברים ירוקים שימושיים). יש לציין שאת ההשראה לתחפושת – בובת הקרמיט הענקית – האחייניות שלי העבירו לנו בלי קשר כשעברנו לקנדה, והוא חבר יקר כבר שלוש וחצי שנים, וגם הגיטרה שלנו ולא נקנתה במיוחד.

הסקיצה שתמר עשתה כדי שנדע איך להכין את התחפושת

פורים גלית לוינסקי

במקור תמר רצתה להכניס את בובת הקרמיט דרך השמלה שלה, אבל הסכימה לנסות לקשור אותה על הגוף בעזרת חגורת מזוודות ירוקה. את כפות הידיים וכפות הרגליים גזרנו מלבד לפי שרטוטים שתמר הכינה, וחיברנו בגומי לנעליים ולכפפות ירוקות. הרעיון והביצוע של קשת העיניים הוא בלעדי של תמרול. הדפסתי לה תמונה של קרמיט מהקליפ של השיר כדי שתוכל להראות למי שלא מכיר (אם במקרה היא תפגוש מישהו שלא מכיר…?!)

פורים גלית לוינסקי
מכינה קשת עיניים
פורים גלית לוינסקי
קרמיט וקרמיט נועלים נעליים
פורים גלית לוינסקי
שר יפה הקרמיט הזה
פורים גלית לוינסקי
שני צפרדעים
פורים גלית לוינסקי
תמרול בדיוק למדה בכיתה על צפרדעים. מידע שימושי לחג!
פורים גלית לוינסקי
לא כבד לך?!

"לא כבד לך?!" שאלתי אותה כשהיתה לבושה וקשורה לקרמיט ולגיטרה. "לא!" ענתה תמרול בעקשנות אופיינית.

למזלינו את הגיטרה ואת בובת הצפרדע אפשר להוריד ממנה בשיחרור החגורה בלבד. מקווה שמחר במסיבת התחפושות היא תסכים להתהלך בלעדיהם.

ואני? אני התחפשתי השנה ללילה. שילוב של תחפושות הירח והכוכבים שעשינו לפני כמה שנים, אבל בגרסה מינימליסטית. בתחפושת שלי אין לי הרבה כוח להשקיע. חבל, אולי עכשיו כשהבנות כבר דואגות לעצמן (כמעט) אני אחזור לתחפושות יצירתיות לעצמי!

פורים גלית לוינסקי
פלפליה ולילה הלכו למסיבת פורים בJCC

חג פורים שמח ובריא לכולנו!

לכל הרעיונות שלנו לתחפושות: מאמה-מיה: דונה והדיינמוס, הגמד קרשינדו והנסיכה בלדמבו, טינקרבל וגפילטע-פיששמש ירח וכוכביםשוקולד-מנטה-מסטיק, מגוון רעיונות לתחפושות זוגיות ומשולשות: מיץ פטל, ג'ירפה ואריה, האריה שאהב תות, צ'ה-גווארה ופידל קסטרו, פרת משה רבינו, סופרמנית קטנה, אבא מלווה וילדה בטיול שנתי – כולן בפוסט הזה. פוסטים נוספים על פורים: תחפושות משפחתיות, וארגז התחפושות שלנו.

בלוק ציור

ראיתי באינסטגרם של רחלי שלו, הלא היא mom in stripes שהבן שלה גבע אוהב לצייר במחברת הסקיצות שלו. במשך הזמן רחלי ובנה גבע השאירו משימות זה לזו, ורחלי קראה להם "ציורי לילה". עקבתי בעניין אחרי ציורי הלילה שלהם, בהם גבע משאיר לאמא המוכשרת שלו משימה – משאיר לה מילה או ביטוי רשום בעמוד ריק בספר הסקיצות והיא מציירת לו, ובהמשך כשהתחילה להשאיר לו גם "משימה" – מילה או ביטוי אמיתי או מומצא שהוא צריך לצייר בדף הריק. ואחרי שעקבתי בעניין אחרי התכתובת הזו שביניהם – אמא ובן מוכשרים ויצירתיים, זה עשה לי חשק להציע גם לבנות שלי שנעשה לנו פרוייקט כזה.

אז לפני כמה חודשים קניתי מחברת סקיצה גדולה בדולר-סטור (מה שבילדותי נקרא "בלוק ציור") והתחלנו להשאיר אחת לשניה משימות. הסבב הוא בין שלושתינו – אני (42) עלמה (8) ותמר (6), והסדר קבוע כך שכל אחת תוכל להשאיר משימה לכל אחת אחרת. אני משאירה משימה לתמר, תמר לעלמה, עלמה לי, אני לעלמה, עלמה לתמר, תמר לי, וכו'.

בהתחלה היתה התלהבות גדולה וכל הזמן ציירנו והשארנו את המחברת אחת לשניה. (כל תמונה אפשר להגדיל בלחיצה).

בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לפי המשימה שהשאירה עלמה: "זומבי"
אני ציירתי לפי בקשת עלמה: "הכל – use your imagination"
בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה לבקשת תמר: בלוגות שוחות
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשת עלמה: זמר מפורסם (כתבה: I'm a golden boy)

אחר כך התמעטו הציורים – החיים הרי מאוד עמוסים בפעילויות ומשימות לא ציוריות, אבל מדי פעם המחברת צצה על המיטה של אחת מאיתנו ובתוכה ממתינה משימה – איזו מילה או ביטוי או מחשבה שאחת השאירה לשניה לצייר.

שלושתינו אוהבות לצייר. אני הייתי כזו "ילדה ציירת" שמציירת בספר-מחזור והולכת לחוגים של מוזיאון תל-אביב, וחולמת ללמוד בתלמה-ילין. תמר ילדה מאוד יצירתית ש(לדעתי) ממש חושבת בצורה ויזואלית, מתכננת ונכנסת לפרטי פרטים בציורים שלה. עלמה כבר לפני כמה שנים עברה להתבטא יותר במילים מבציורים, ועיקר היצירתיות שלה מושקעת בפרוייקטים תלת-מימדיים ובהמצאות, ובכל זאת, מאוד רוצה לצייר איתנו.

בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לפי משימה שלי: "חתונה"

כשאני מוצאת את מחברת הציורים ממתינה לי על המיטה אני שמחה למצוא בה הפתעה כפולה – גם מה ביקשו ממני לצייר וגם מה ביקשו וציירו לפני – מה היו המשימות והאתגרים בעמודים הקודמים.

בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה על פי משימה של תמר: "צב על סוס ופיגווין"

הציורים הם הצצה לנפש הצעירה של הבת שלי, למחשבות שלה, לתקוות שלה, לפעמים גם למעצורים שלה (למשל כשעלמה מתעקשת שהיא לא ציירה משהו "יפה"). והם מרגשים ומשמחים אותי כל-כך.

בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לפי משימה של עלמה: "משחק NBA"

ובמשימות שהן משאירות לי או אחת לשניה אני שומעת את הקול שלהן ואת מה שמעסיק אותן.

בלוג גלית לוינסקי
אני ציירתי לפי משימה של עלמה: "חוויה נחמדה שהיתה לך"

לפעמים המשימה שהשאירו לי היא ההשראה למשימה שאשאיר לבאה אחרי.

לפעמים החגים הם ההשראה שלנו.

לפעמים סתם דבר דמיוני

תקווה כמוסה.

בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה לפי משימה של תמר: "Barbie's house"
בלוג גלית לוינסקי
אני ציירתי לפי משימה של עלמה: "בית מעופף"
בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה לפי משימה של תמר: "עבדים"
בלוג גלית לוינסקי
אני ציירתי לפי משימה של עלמה: "גשם של ממתקים"
בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה לבקשתי: משחק כדורגל
בלוג גלית לוינסקי
אני ציירתי לפי משימה שנתנה לי תמר: קרוואן
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתה של עלמה: "מפעל"
בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה לבקשתי: חוויה נחמדה שהיתה לך (ציירה קרוואן)
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשת עלמה: "בית שהוא לא שלך" (ציירה שעון קוקיה)

לפעמים אנחנו שוכחות מהמחברת לתקופה.

לפעמים מזרזות אחת את השניה "נו! המחברת אצלך ליד המיטה כבר יומיים! תציירי כבר או שתעבירי!"

גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתי: מישהו רוכב על סוס
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתי: חנות ממתקים
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתי: "הדבר הטעים ביותר בעולם"
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתי: "לונה פארק"
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתי: רקדנית

לפעמים אנחנו מסתכלות על המציירת. לפעמים מציירות ביחד, בשיתוף פעולה

בלוג גלית לוינסקי
אני ציירת לבקשת תמר: "שיעור אמנות"
בלוג גלית לוינסקי
אני ותמר ציירנו יחד לבקשת עלמה: "הדבר הכי מגעיל בעולם בעינייך" (ציירנו מישהו דורך בתוך קקי טרי של פרה)

ולפעמים מישהי מציעה משימה שכולנו אוהבות ואז האחרות מבקשות שזו גם תהיה המשימה שלהן

בלוג גלית לוינסקי
עלמה ביקשה ממני: "פרחים מכל העולם"
בלוג גלית לוינסקי
אני ביקשתי מעלמה: "פרחים מכל מני סוגים, גם מומצאים"
בלוג גלית לוינסקי
עלמה ביקשה מתמר: "פרחים מכל העולם"

וכך –

גם כך –

אנחנו אוהבות.

 

אני, שתי ילדות ו- Snow Day אחד

Snow day זו הגרסת הקנדית ל"המורה חולה יש שיעור חופשי" של ילדותינו.

אני: בננות יש היום Snow Day, הודיעו שבית-הספר סגור.

עלמה: יש! אפשר אייפד?

תמר: יש! אפשר אייפד?

snow Galit Lewinski
הנוף מהחלון האחורי
snow Galit Lewinski
הנוף מהחלון של הסלון

כעבור שעה:

עלמה: אמא, אפשר שמישהו יבוא אלינו? אפשר לעשות משהו עם מישהו? אפשר פליידייט? אפשר לנסוע למישהו?

אני (בשקט): חשבתי שנלך לעשות מזחלות בפארק.

שתיקה.

אני (מחפשת פתרון שיתאים לשתינו – עלמה אוהבת החברה ואני הסמי-מיזנטרופית): אין לנו חברים שגרים קרוב. יודעת מה אולי סוזנה והבנות שלה ירצו לבוא לפארק גם.

עלמה: ייייששששש!!!! כןןןןן!!!!

* * * * *

כעבור 10 דקות:

אני: קבעתי ב-10:30 עם סוזנה מהכדורגל והבנות בפארק.

עלמה: יייששששש! (מתחילה להכין לעצמה ארוחת בוקר ולהתכונן)

תמר: (באמצע משחק) לאאאאא. אני לא רוצה ללכת. למה אף אחד לא שואל אותי?! אתם לא יודעים שבדיוק הבטחתי לדמבו יום כיף איתי.

אני לעלמה: תנסי לשכנע את אחותך שיהיה כיף, תעשי לי טובה.

 * * * * *

כעבור שעה, לבושות במיטב בגדי הסקי, מוכנות עם ציוד להכנת איש-שלג ושתי מזחלות. יוצאות החוצה לכמות שלג שלא נראתה פה מזמן:

עלמה: יה איזה כיף! אמא תצלמי אותי!!

תמר: מממממ… טועמת שלג מפינות שונות בגינה.

אני: וואו אתן מוכרחות לראות מה הולך פה בחצר האחורית. רגע רגע אני חייבת לצלם.

snow Galit Lewinski
באמת ירדה כמות מטורפת של שלג
snow Galit Lewinski
צלמת מצלמת צלמת
snow Galit Lewinski
תראו כמה שלג הצטבר על השולחן!
snow Galit Lewinski
פוזות של שלג
snow Galit Lewinski
האם השלג של השכנים טעים יותר?

כעבור רבע שעה:

אני: בואו כבר בנות, אמרנו להם שנהיה שם ב10:30 ואנחנו עוד לא בחצי הדרך

עלמה: נכון נכון בואו.

תמר: רגע אני רק חייבת לטפס על גבעת השלג הזאת. ווהו!! יה איזה מגניב. תראו איך אני עולה! ווהוו! אמא תצלמי אותי. וואו ואיזה כיף על גבעת השלג הזאת. ווהו!

snow Galit Lewinski
זה הרחוב שלנו. אולי עכשיו אתם מבינים למה אני מעדיפה לא לנהוג
snow Galit Lewinski
גבעת שלג ראשונה
snow Galit Lewinski
גבעת שלג שניה
snow Galit Lewinski
שלג תמר ועמוד חשמל

כעבור רבע שעה:

אני (מזיעה מרוב שכבות, אבל מאבדת תחושה באצבעות הרגליים) : מפטפטת עם סוזנה בפארק

עלמה ותמר: גולשות עם החברות במדרון המתון. מתהפכות, צורחות, נהנות, עולות חזרה בריצה לראש המדרון וגולשות שוב. מנשנשות את השוקולד צ'יפס שהביאו בתור עיניים לאיש שלג ולכיבוד.

snow Galit Lewinski
הפארק האהוב עלינו. חמישה בלוקים מהבית
snow Galit Lewinski
חמישים גוונים של עננות
snow Galit Lewinski
פינוקיו חכה לי
snow Galit Lewinski
העיגול הזה – זו השמש
snow Galit Lewinski
אין כמו מגלשות שלג בפארק
snow Galit Lewinski
כמה בננות יכולות להכנס על מזחלת שלג אישית אחת?
snow Galit Lewinski
אושר צרוף

snow Galit Lewinski

כעבור שעה ומשהו:

סוזנה (באנגלית): עוד חמש דקות הולכים. קפאו לי האצבעות בידיים.

חמש הבנות: Nooooo!

snow Galit Lewinski
רכבת גרסת השלג

snow Galit Lewinski snow Galit Lewinski

כעבור רבע שעה:

אני וחמש בנות צועדות חזרה לבית שלנו לפליידייט וארוחת-צהריים. סוזנה נוהגת באוטו שלה בנונשלנט כאילו היא לא חוצבת דרך בעשרים ס"מ שלג בתולי שגלגל מכונית לא נגע בו. אני מסתכלת בה בהערצה. טוב היא נולדה פה – אני מנחמת את עצמי. אני יודעת לחנות במקביל בתל-אביב.

snow Galit Lewinski
יאללה הביתה

snow Galit Lewinski

snow Galit Lewinski

כעבור שעתיים, שני מתקני ייבוש מלאים ציוד שלג בשלבי רטיבות משתנים, כל כריות הספה מרצפות את ריצפת הסלון, כל הברביות פזורות בסיטואציות משחק שונות, הבנות לבושות במיטב בגדי-הבלט שיש, אחרי מרק תירס וספגטי עם כדורי בשר לחמש בנות ושתי אמהות –

סוזנה: צריך לסדר אנחנו הולכות

אני: עלמה ותמר צריך לעשות חוברת בעברית ולהתאמן על הפסנתר

עלמה ותמר ושלוש חברותיהן: Nooooo

* * * * *

ערב, בית משפחת משאל:

רם: מחר אולי שוב יהיה Snow day. צריך לראות כמה שלג ירד בלילה.

אני: הלוואי ויהיה ואני לא אצטרך לנהוג לבית-הספר

עלמה: אני רוצה שיהיה בית-ספר ואני אוכל לפגוש את החברים שלי

תמר: אני נשארת בבית

* * * * *

בוקר: המייל המודיע אם בית-הספר נפתח היום או לא מגיע בסביבות 6:00 בבוקר.

רם מתנדב לקחת את הבנות היום לבית-הספר, אני אסע באוטובוס.

עלמה: יש היום בית ספר? יש! יש היום מסיבת טו' בשבט ויש לי ג'ים ויש דרמה ויש לי בהפסקה מפגש של Earth savers

תמר: ללללאאאאא. לא הספקתי לשחק בברביות בכלל. יש להן מסיבה. אני לא יכולה לבוא לבית-ספר.

snow Galit Lewinski

כעבור שעה:

רם, עלמה ותמר נסעו לבית הספר

אני יושבת לכתוב פוסט על ה-Snow day. כבר עברתי את כל שלבי האבל (שאין יום חופש)

הפחד (לנהוג, ומה יהיה מחר?)

ההתפעמות מהשלג שבחוץ (מחזה עוצר נשימה, מצד שני הבטיחו שהיום ירד גשם, והנה שוב יורד שלג. מה יהיה מחר???)

וההשלמה (בסוף השבוע אני מצלמת בת-מצווה. אני אצטרך למצוא איך להגיע לשם).

ושהיה יום טוב ולבן לכולנו

* * * * *

snow Galit Lewinski
איש שלג בסופשבוע הקודם, רגע לפני שנמס השלג

snow Galit Lewinski snow Galit Lewinski

פוסטים קודמים של ישראלית בשלג: השלג הראשון שלנו כאן שהיה יפה מכל, עשרה דברים שאפשר לעשות בשלג, ארבע עונות בגינה, ה-21 בדצמבר – היום הראשון של החורף, השלג האחרון לעונה.

סוכת שלום

היא לא כשרה

ואין לה סכך

היא בכלל במטבח

אבל היא סוכת השלום שלנו, מלאה שמחה ואור ואהבה,

ועצם בנייתה שימח את כולנו כל-כך שמיד רצינו לשבת בה, ולשחק, ולהזמין את כל האושפיזין שנמצאים בעיר

אז לכל מי שרוצה לשבת בסוכה חמימה, בלי סכך אבל עם קישוטים, בלי ארבעת המינים אבל עם תופינים, בלי צבע שנוזל על הסדינים מהגשם, אבל עם הסברים והדגמות של תמר על איך לגזור Snow Flake מנייר

אתם ברוכים הבאים!

סוכת שלום גלית לוינסקי
שלט הכניסה מעשה ידי תמר להתפאר

סוכת שלום גלית לוינסקי

סוכת שלום גלית לוינסקי
סוכה מניאטורית שתמרול בנתה סביב עבודה שעשתה בכיתה
סוכת שלום גלית לוינסקי
תמר מוכנה להעביר הדגמה בגזירת "סנואו פלייק" לכל המעוניינים
סוכת שלום גלית לוינסקי
אין כמו להתאמן בקריאה בסוכה

סוכת שלום גלית לוינסקיסוכת שלום גלית לוינסקי

אז מי בא לסוכתינו היפה?

סוכת שלום גלית לוינסקי

פוסטים נוספים על חג סוכות: בשנה שעברה – סוכות בחרוזים, סוכה במרפסת הבית שלנו בארץ.

על החלון ישבתי

יש לנו חלון גדול בסלון, ועל סף החלון, יש מן מדרגה כזו – ספסל.

כמה פשוט וחכם, להרחיב ככה את סף החלון. כך החלון הוא לא רק בשביל להציץ החוצה, אלא מקום ישיבה, ומשחק וגם מנוחה, וכל זאת תוך התבוננות נוחה פנימה והחוצה בו זמנית.

זה המקום האהוב עלי בבית.

וגם על הבנות.

זה מקום מצויין לצפיה ברחוב, במיוחד אם קורה שם משהו מעניין.

חלון ונקובר גלית לוינסקי

יש לנו חלון בסלון.

החלון הכי גדול בבית.

הוא פונה לכיוון דרום. בימים של שמש היא נכנסת בעד הזכוכית ומחממת את כל הבית.

דרכו אפשר לראות את הרחוב.

דרכו אפשר לראות את הגינה הקטנה שלנו, ואת הנדנדה על העץ.

דרכו אפשר להביט בעצים.

דרך החלון בסלון אני רואה את עונות השנה המתחלפות. את השלג הראשון. את עץ הדובדבן פורח בוורוד. את השלכת. את הגינה הפורחת בצבעים עליזים.

הבנות קיבלו טושים מיוחדים לזכוכית, ולאורך השנים מעטרות את חיינו.

לאחרונה עלמה התחילה לכתוב לכל הרחוב את קורותינו על החלון. רק הפוך.

שפת החלון רחבה, מעין ספסל ארוך. כשרק עברנו לבית הכחול פחדתי שהבנות יפלו למטה. אבל אי אפשר היה למנוע מהן לטפס. הצבנו שם שרפרף, שיהיה להן קל לטפס ולרדת. והחלון תמיד סגור כשהן שם.

המושב על שפת החלון זה המקום הכי יפה בבית.

ואני, מתברר, אוהבת להיות בתוך הבית.

הספסל הזה, המדרגה של שפת החלון היא מקום מצויין למשחקים, לעציצים שלי, ליצירות האמנות של הבנות.

וגם לחנוכיה בחנוכה כמובן.

בכל פעם שאני עוברת ורואה את הבנות משחקות של על שפת החלון אני עוצרת להסתכל על היופי הזה. השמש שמאירה אותן. האור האחורי בשיער.

צריך לאמץ את רעיון הספסל לכל בית שנגור בו. הספסל שבפתח החלון.

חלון ונקובר גלית לוינסקי
חורף 2018
חלון ונקובר גלית לוינסקי
קיץ 2016. תמר חוגגת יומולדת לעוגה
חלון ונקובר גלית לוינסקי
חורף 2017. בחוץ שלג, בפנים חמים ונעים.
חלון ונקובר גלית לוינסקי
חורף 2016. הגילוי של השלג הראשון, בבוקר קר בדצמבר
חלון ונקובר גלית לוינסקי
חנוכה/קריסמס ראשון פה, דצמבר 2016
חלון ונקובר גלית לוינסקי
כששלג בחוץ. דצמבר 2016.
חלון ונקובר גלית לוינסקי
השלג הראשון דרך החלון בסלון. דצמבר 2016
חלון ונקובר גלית לוינסקי
פדסטל ליצירות האמנות של הבנות.
חלון ונקובר גלית לוינסקי
סתיו 2018
חלון ונקובר גלית לוינסקי
קיץ 2019. עלמה התחילה לכתוב מגילות על החלון
חלון ונקובר גלית לוינסקי
אביב 2018. בחולצות מכבי תל אביב וניצני עלים ברקע
חלון ונקובר גלית לוינסקי
חורף 2016
חלון ונקובר גלית לוינסקי
חורף 2018. מצלמת את השלג דרך החלון
חלון ונקובר גלית לוינסקי
תצפית אל החורף דרך החלון
חלון ונקובר גלית לוינסקי
אביב 2018
חלון ונקובר גלית לוינסקי
קיץ 2016
חלון ונקובר גלית לוינסקי
קיץ 2017
חלון ונקובר גלית לוינסקי
קיץ 2016. בחוץ טרקטור חופר בור להנחת צינור ביוב לבית ממול
חלון ונקובר גלית לוינסקי
חורף 2017
חלון ונקובר גלית לוינסקי
קיץ 2019. עלמה ויומן חיינו

 

עוד פוסטים על עונות השנה בוונקובר: עונות השנה על הנדנדה, עונות השנה בגינה שלנו, על סימני הסתיו, על הסתיו הראשון שראיתי, על החורף הראשון, על השלג הראשון, על האביב הראשון ועל האביב בכלל

כל עוד הולך לו בן ואב בעקבותיו

הבוקר הבאנו את הבנות ליום הראשון ללימודים, וברקע יוני רכטר שר את "כל עוד".

"ילד הולך לו ברחוב בבוקר בהיר של תשרי, אל בית הספר שוב יוצאים הילדים"

שוב שנת לימודים חדשה מתחילה.

שוב הבנות מתרגשות – באיזה כיתה אהיה? מי המורות החדשות? האם המורות נחמדות? איזה ילדים יהיו איתי בכיתה?

שנת לימודים גלית לוינסקי
הבוקר: עלמה עולה לכיתה ג', תמר עולה לכיתה א'

"ילד הולך לו ברחוב בבוקר בהיר של תשרי, אל בית הספר שוב יוצאים הילדים*" שר יוני רכטר באוטו, תמר לא הפסיקה לפטפט ברקע, והמבטים שלי ושל רם נפגשו. "איך עוד שנה פה נפתחת כמו כל שנה בסתיו, איך בן הולך לו לבד ואב בעקבותיו" מחיתי דמעה של התרגשות.

עוד שנה.

שנת לימודים גלית לוינסקי
2016 עלמה עולה לגן חובה, תמר מתחילה טרום-טרום חובה
שנת לימודים גלית לוינסקי
2017 עלמה עולה לכיתה א', תמר מתחילה טרום חובה
שנת לימודים גלית לוינסקי
2018 עלמה עולה לכיתה ב', תמר מתחילה גן חובה
שנת לימודים גלית לוינסקי
2019 עלמה עולה לכיתה ג', תמר עולה לכיתה א'
* "כל עוד" / מילים: עלי מוהר. לחן: יוני רכטר
לפוסטים קודמים על תחילת שנת הלימודים: ספירת המלאי בשנה שעברה 2018, סיום החופש הגדול 2017, סיום החופש הגדול 2016, היום הראשון בגן 2015

רציתי גלאח

ואז הילדה החליטה שהיא רוצה קצוץ. שיער קצוץ. תספורת קצרה.

"מה את רוצה לקבל ליומולדת שמונה?" שאלתי אותה. "אני רוצה להסתפר. קצר."

אז התיישבנו לחפש תמונות בגוגל, שתראה לי מה היא רוצה.

"את יודעת שאין לנו שיער כזה?" הזהרתי אותה. "יש לנו שיער נפוח, הוא לא שוכב ככה."

"כשהוא יגדל הוא יצמח בעיקר כלפי מעלה. לא סתם הכינוי שלי בטלפון של אבא הוא "כרובית" כבר 12 שנה. רק שתדעי".

"אוקי, אחרי הקמפ".

ככה התחיל הקיץ.

"בואי, הורדתי לך אפליקציה, תנסי בנתיים כל מני אפשרויות".

"את רוצה אולי לצבוע? אולי כחול? הצבע שאת הכי אוהבת. תעשי קבוצת שיער כחולה".

"אוקי, מצאתי ספרית שאמורה להיות ממש טובה, נלך אליה ותתייעצי".

"בואי נסכם שתעשי תספורת אחת ביניים, עם קצת ארוך מקדימה, שיהיה לך מה להזיז. אם לא תהיי מרוצה, בתספורת הבאה תעשי קצוץ כמו שאת רוצה. ככה לפחות אם תתחרטי זה יגדל יותר מהר".

"ומה אם אני לא ארצה בסוף אמא?" – "תגידי לספרית מה שאת רוצה ותמיד אפשר לקום וללכת. אל תדאגי, הזמנתי תור, אם לא תרצי תעשי רק קצוות".

כשיצאנו מהמספרה, ממש מחוץ לדלת היא אמרה: "אבל רציתי גלאח מאחורה. ממש. כמו של אבא. לא ככה".

ישבנו בבית שוב על גוגל, וכל התספורות שהיא ביקשה לשמור היו של גברים. תספורות ממש יפות, אבל.
ומה אם יצחקו עליה בבית ספר שיש לה תספורת של בן? שאלתי את רם בלחש. למחרת שמעתי אותה אומרת לחברה – "אני הולכת לעשות תספורת קצוצה. של בן". אם כך, הבנתי, היא יודעת.

"כמה יפה לך ככה, תתחדשי!" אמרו לה כולם. "תודה", היא ענתה, "אבל אני הולכת לעשות תספורת של בן".

קבעתי שוב תור למספרה.

נכנסנו הבוקר. אני – בלב דופק מהתרגשות, היא – בדילוגים של שמחה.

הספרית (המתוקה כל-כך) ישבה איתה שוב על תמונות בגוגל. הציעה הצעות, הסבירה הסברים, חיפשה תספורות "מגניבות" של בנות, שיהיה גם קולי. ועלמה שלפה את הטלפון שלי והראתה לה: "אני רוצה ככה, בין התספורת של אבא שלי, לתספורת של הבחורים האלה. כי של אבא שלי קצת קצרה מדי".

היא ישבה על הכיסא, בהתרגשות ושמחה. ולא הפסיקה לחייך. היא פחדה קצת ממכונת הגילוח – אז מלאני הספרית נתנה לה להרגיש על כף היד שזה לא כואב.

היא התחילה ללטף לעצמה את הגילוח כבר אחרי השביל המגולח הראשון, וצחקה בקול: "כן, בדיוק ככה רציתי".

"יש לך מזל שאמא שלך כזו קולית" – אמרה לה מלאני – "לא כל האמהות מסכימות כזו תספורת. ואז הם באים אלי לפה להתווכח…"

מה אני יכולה לומר? גם לי יש גלאח, ויש לי וותק של 5 שנים קרחת מגיל 16, ועוד שנים רבות של תספורות קצוצות וקשקושים.

וחוץ מזה, היא יודעת מה היא רוצה.

תספורת ילדה צילום גלית לוינסקי
אושר הילדה הזאת

תספורת ילדה צילום גלית לוינסקי תספורת ילדה צילום גלית לוינסקי תספורת ילדה צילום גלית לוינסקי

תספורת ילדה צילום גלית לוינסקי
תמרול לקחה את כל הסיפור מאוד ללב
תספורת ילדה צילום גלית לוינסקי
מתברר שיש לה גומה כשהיא ממש שמחה

"את רוצה שהיא תעצור כאן?" הצעתי, כשקבוצת שיער מתולתלת נפלה לה על העין בשובבות. "ממממ… לא. אני רוצה הכל קצר.".

תספורת ילדה צילום גלית לוינסקי

יצאנו לרחוב, אני בלעתי את הדמעות, של התרגשות, של פרידה, של הבנה – הילדה שלי כל-כך גדולה.

עלמה חייכה מלחי ללחי, ולא הפסיקה לרקוד ולקפץ.

"כל-כך יפה לך", אמרתי לה. "ואני מאוד גאה בך. ידעת מה את רוצה, והלכת על זה."

"כמה שהיא דומה לך ככה" – כתבה לי אחותי. אני לא רואה את זה. אני רואה רק כמה שהיא בוגרת ושמחה.

סופסוף עשו לה בדיוק את התספורת שהיא רצתה.

לפוסטים הקודמים על התספורות שלנו: עלמיק מסתפרת בפעם הראשונה, על תספורת ראשונה במספרה.