תמיד חלמתי שנהיה "משפחה מטיילת". משפחה כזאת שקמה בבוקר שבת, אורזת תיקים וסנדויצים ויוצאת לטייל. בארץ ניסינו לעשות את זה מדי פעם. היתה שנה שיצאנו אחת לחודש עם חברים לטיול משפחות קצר, אבל אחת לחודש זה רק בחודשי החורף, וזה לא החזיק הרבה. ניסינו כוחינו גם בארגון טיולים קצרים בעצמינו בסביבה הקרובה יחסית, רק אנחנו או עם סבאסבתא. טיילנו בכמה מהמסלולים הקרובים המומלצים למשפחות: נחל אלכסנדר, מקורות הירקון, בריכת הנופרים, ושמורת אנטיפטרוס, תל חדיד, יער אילנות, עין השופט, רמת הנדיב, פארק חוף השרון, וכל מני מסלולים קצרים באיזור המרכז. אבל אף פעם לא היינו "טיילים". לא בעיני לפחות.
וכאן, מאז שהגענו לוונקובר, איכשהו, אנחנו מטיילים המון. כאן כולם מטיילים. יוצאים ל"הייק" קוראים לזה, וזה משהו מאוד קנדי. כולם אוהבים את ה-Out Doors. ברגע שיוצאת קרן השמש הראשונה מיד כולם בחוץ – עושים ספורט, מטיילים. גם במהלך כל החורף אנשים פה מטיילים (אבל זה לא בשבילנו. שעה בחוץ בטמפרטורה נמוכה מספיקה לי), ומרגע שמתחמם אז בכלל. הגשם התמידי לא מרתיע אותם.
הטבע פה מאוד קרוב. גם העיר עצמה מאוד יפה ועשירה בפארקים ובצמחיה, וגם הטבע פשוט קרוב, טכנית. ב-20 דקות נסיעה אפשר להגיע לטבע-טבע, לא "טבע עירוני" או פארק. כל הצילומים בפוסט צולמו (כמעט כתבתי "נלקחו"… פחות משנה פה ואני כמעט לא פוצה את הפה אבל זה מחלחל מתברר), בקיצור צולמו במקומות במרחק עד שעה נסיעה מהבית שלנו במרכז וונקובר. ללא שיט במעבורת, לפעמים כולל נסיעה ברכבל במעלה הר. אנחנו גרים במקום יפהפה, אין מה לדבר. לא סתם כל לוחית רישוי מקומית מתחילה במשפט "Beautiful British Columbia".
טבע בתוך ונקובר עצמה:













וגם העובדה שעובדים חמישה ימים בשבוע עוזרת. סופשבוע שמורכב מיומיים שלמים זו מתת-האל למדינות המערביות. חבל שדווקא אנחנו, שהמצאנו את השבת, נשארנו רק איתה. תחשבו מה זה לקום בבוקר, לארוז תיקים ומצלמה וסנדויצים, לצאת לטייל טיול נהדר, לחזור הביתה עייפים בערב, ומחר – עוד שבת! אפשר ללכת לבריכה / למוזיאון / לחברים.
בארץ סופי השבוע שלנו כל כך עמוסים, גם במשפחה (שני צדדים תודה לאל), גם להספיק לראות חברים, וגם לנסות לעשות משהו ביחד – בריכה, מוזיאון, טיול… אי אפשר להספיק הכל. בטח לא להספיק לנוח.
וכאן, הפנאי מאוד מוערך. אנשים עושים ספורט, מטיילים, יש להם תחביבים. בכל יום שני בבוקר אנשים שואלים זה את זה: מה עשיתם בסופשבוע? נסעתם לאנשהו?
אז כן, בוודאי, נסענו! טיילנו. אם במנשא או ברגל, אם לבד או עם חברים, וכשסבאסבתא באו לבקר אז איתם, טיילנו פה בוונקובר בסטנלי פארק, בג'ריקו ביץ', טראוט לייק, ובאינגליש ביי, בחוף Wreck Beach ב-UBC, בפארק טרה נובה בריצ'מונד הסמוכה, כפר הדייגים סטיבסטון, הגשרים התלויים בקפילנו והסכר הסמוך לו, רייס לייק, אליס לייק, בונטזן לייק, הר גראוס, ווייט רוק, וויט קליף, סקוואמיש, מפלי שנון, דיפ קוב, לין קניון. מי שקרא על לכאן בטח שם לב לשמות הדומים… הקנדים לא מקוריים בשמות שלהם.
ואנחנו ממש לא "טיילים" אמיתיים יחסית למשפחות פה. הכל יחסי.
טיולים רגליים במרחק נסיעה של עשרים דקות עד שעה ממרכז וונקובר:


























איזה כיף לכם. הלוואי והיה לי אומץ לעשות צעד כזה ואין על קנדה. תהנו.
אהבתיאהבתי
באמת היה קשה. להחליט, לעבור את כל הבירוקרטיה המטורפת, לצלוח את התקופה הקשה של הפרידות והטלטלה הרגשית של כולנו. אבל עכשיו קוצרים את הפירות. מה שמאוד הקל עלינו זו הידיעה שזה לזמן מוגבל. שנתיים. וחוזרים. אבל אני יודעת שיש הרבה אנשים שחושבים שזה יותר מדי מאמץ לזמן קצר. עלינו זה הקל.
אהבתיאהבתי
הנופים האלה גורמים לשכוח את כל הרע שבעולם. רק לטבול בהם. שמחה בשבילכם שאתם מוקפים בכל הטוב הזה
אהבתיאהבתי
באמת יפה מכל עבר. בדיוק כותבת את הפוסט על האביב פה (:
אהבתיאהבתי
מקסים מקסים! ולגמרי איתך בקטע של לא טיילנים גדולים, גם אנחנו בארץ היינו עושים משהו בקטנה, בעיקר מסלולים שנגישים עם עגלות, ופה כבר מצאנו את עצמנו מעבירים ימים שלמים בחוץ (אנחנו צריכים לקנות מנשא טיולים רציני לבת השנה וחצי שלנו). אמנם טורונטו זה לא ונקובר וצריך לנסוע קצת יותר כדי להגיע ל״טבע טבע״, אבל בהחלט שיומיים של סופ״ש מאפשרים לטייל הרבה, וגם הפארקים הקרובים הם מעולים ומושקעים (ספלאש פדס מפנקים די שכיחים פה וזה תענוג במזג האוויר העכשווי). צילומים מרהיבים כרגיל, עקבתי כל הזמן אבל לא הספקתי להגיב כראוי בגלל סידורי המעבר.
אהבתיאהבתי
א. מנשא טיולים זה אחלה דבר! בדיוק ראינו אחד ממש טוב בגראז, סייל פה במחיר מציאה. תבדקי בגראז, סיילים וביד שניה, בקבוצות פייסבוק וכו'. ב. גינות קרובות ושוות. זה היה ממש חסר לי בבית שלנו ברמת גן. שם היו גינות קרובות ממש מבאסות. עאלק "עיר גנים". זה מהדברים שאת לומדת להעריך רק אחי שיש לך ילדים, ועכשיו יש לי למה להשוות…
אהבתיאהבתי