הוא – רם.
היא – תמר.
הוא – 182 ס"מ.
היא – קצת פחות מ-100 ס"מ, קומפקטית מכל הכיוונים.
הוא – עוד חצי שנה בן 40.
היא – בת 4 וכמה ימים.
הוא – מרגע שקם בבוקר עסוק. להכין סנדוויצ'ים, לעבודה, לחזור הביתה, לקלח, לאכול. כל היום מחכה לרגע שיוכל להרים את הרגליים ולקרוא קצת חדשות, עדיף חדשות הספורט.
היא- מהשניה שפוקחת את העיניים בבוקר מעסיקה את עצמה. עולם פנימי שלם. לפעמים אחרים מוזמנים, אבל זה בסדר, עסוקה עד מעל הראש גם לבד.
הוא – כל הזמן מתכנן את הטיול הבא, את החופשה הבאה. גם אם הטיול הבא בעוד יותר משנה. משווה מחירים, קורא מסלולים, בודק מזג-אוויר.
היא – אוהבת להיות בבית. לא שלא נהנית, חלילה. כיף להיות בדיסנילנד, כיף לנסוע בקרוואן. אבל אם שואלים אותה? הכי כיף בבית.
הוא – הפסיק לפני כמה חודשים לגלח את השיער והתחיל להסתפר. נהנה מהשיער כל עוד יש.
היא – "רוצה צמה כמו של אלזה". צמה שזזה כשמזיזים את הראש. יש לה שיער ארוך-ארוך אבל הוא מתכווץ עד הכתפיים כשמתייבש.
הוא – אוהב אוכל טוב. זוכר לשמור לא להגזים.
היא – לא אוהבת לאכול. כלום. (כרגע). יכולה להעביר ימים שלמים על מלפפון ורבע פיתה עם שוקולד.
הוא והיא – אותו פה, אותן עיניים, אותן גבות. אותו שיער? אין לדעת.
הוא והיא – אותו הומור.
הוא – קורא לה "ציפור".
היא – קוראת לו אביק. (בב' דגושה).
הוא – אוהב לדגדג ולהצחיק אותה.
היא – מצחקקת בקול מצחיק ומצחיקה את כל מי ששומע.
הוא והיא – סיפור אהבה.
ארבע שנים, מליון חוויות, המון המון אהבה, ו…לא מספיק חיבוקים. תמרול – די להתקמצן, תחבקי קצת בחזרה!
MyTrueColors גלית לוינסקי 