"למה עלמה בת שש וחצי לפני?!" שואלת תמרול בתסכול. היא לא מצליחה להבין למה היא נולדה שניה.
אז מה זה להיות ילדה שניה, על-פי תמרול:
ילדה שניה נולדת למשפחה שיש בה כבר ילדה. היא רגילה לחלוק בתשומת הלב, והאמת שהיא מרוצה מכך.
לילדה שניה יש המון צעצועים ומשחקים שהיו של הילדה הבכורה, אבל יותר מכל הצעצועים היא הכי אוהבת להסתכל על אחותה. בתור תינוקת – עם כל הכבוד לטיולים וצעצועים ומשחקים, הכי כיף שאחותה מגיעה הביתה. בשביל מה צריך צעצועים מעודדי זחילה / הליכה / שקר כלשהו? הכי מעניין זה להסתכל על עלמה.

ואולי לכן גם ילדה שניה מתחילה להעמד / לזחול / לצייר / לטפס כל-כך מוקדם. הרי מבחינתה – הכל פה מחכה רק לה. "יש פה שולחן יצירה, מלא טושים וצבעים. מעולה, אתחיל לצייר לי פה" היא חושבת לעצמה בת כמה חודשים. "למה יש פה חלקים קטנטנים של פליימוביל, ודווקא על שולחן גבוה ובתוך מגש בעל דפנות? כנראה בשביל שאני אטפס לשם!" היא מהרהרת בגיל זעיר.
ילדה שניה היא עצמאית. היא לא נדרשת לעצמאות (בסגנון "את כבר גדולה") היא בוחרת בה. היא הרפתקנית, דעתנית, ולא ממש מחכה לאישור שלנו. (בזה היא ממש, אבל ממש, הפוכה מבת בכורה).
ילדה שניה מחליטה שהגיע הזמן לרכוב על אופניים. בלי גלגלי עזר. בגיל ארבע ודקה. מחליטה, ומתחילה.

ילדה שניה מתחילה לכתוב – כי אחותה כותבת, ומנסה לקרוא, כי הגיע הזמן. "נו טוב, אם אני לא יודעת לקרוא, אז אני אקריא מהזיכרון שלי!" היא חושבת, ומקריאה לסבתא שלושה ספרים בטלפון.


ילדה שניה מתעצבנת שהיא הקטנה. מצד שני בכל פעם שהיא מוצאת מישהו קטן ממנה היא מיד מרגישה כמו אמא שלו.
לילדה שניה (הזו לפחות) יש עולם פנימי שלם. היא חיה בתוך סיפור אינסופי, שהיא הגיבורה הראשית בו.


ילדה שניה היא דעתנית. היא גם מאוד החלטית. היא בוחרת לעצמה בגדים מהארון ויודעת שהם הכי יפים שיש. היא יודעת למה היא רוצה להתחפש. איזה צורה של עוגה תהיה לה. תמיד היא יודעת איזה טעם של גלידה היא רוצה. והיא אף פעם לא מתחרטת.
הרגשות שלה חזקים. היא לא מזייפת. כשהיא שמחה היא שמחה באמת. כשהיא עצובה – עצב העולם על כתפיה. כשהיא מפחדת היא זועקת מפחד. אולי זה לא כי היא שניה, אלא משום שהיא פשוט צעירה, כל הרגשות שלה עדיין טריים.



ילדה שניה אוהבת את אחותה הגדולה בכל ליבה. היא משגעת אותה ומתזזת אותה ומתעלמת ממנה, אבל היא גם משחקת איתה ודואגת לה ומחפשת קודם כל את ההערכה שלה, של עלמה.
ילדה שניה לא מוכנה, לא מבינה ולא מקבלת את זה שהיא צעירה יותר. אין דבר ולו אחד שהיא חושבת שהיא לא יכולה לעשות. פשוט לא עובר לה בראש. היא תמיד תנסה, גם אם זה כרוך בתסכול של לא להצליח.




תמרול. לא מספר שתיים בכלום, ילדה שלי, רק נולדת שניה בסדר.
מזל טוב ליומולדת ארבע וחצי בובונת!

איזה איזה מותק!!! ואיזה כיף למצוא את עצמי במלא תמונות ❤ n,dgdg,
אהבתיאהבתי
ברורררר! חצי מהבגדים שלהן בארון הם של "מותק". הן חושבות אגב שתפרפת אותם במיוחד עבורן, אני לא טורחת להכחיש
אהבתיאהבתי
איזה קסם של פוסט!
אהבתיאהבתי
תודה טל! הקסם זה הילדה.
אהבתיאהבתי
ילדה שניה זה הכי טוב שיש.
ממקום של נסיון אני מדברת.
מאוד אובייקטיבית.
וגם – התלתלים שלה – אני מתה. פשוט מאלפת.
אהבתיאהבתי
אני ילדה שלישית, וזה מה שאני מכירה (: בעיקר את הייתרונות
אהבתיאהבתי
בול יעל שלי, ילדה שניה אחרי אחיה. כל מילה נוספת מיותרת.
אהבתיאהבתי
כל כך מצחיק אותי לגלות שזו לא רק תמרול תעלול ספציפית! היא רק דוגמא מתברר
אהבתיאהבתי
וכל כך יפה שהיא 'תמר' מהשניה הראשונה, אי אפשר להתבלבל, היא משתנה אבל תווי הפנים שלה מובהקים.
אהבתיאהבתי
לגמרי. לקח לה איזה חודש ל"הסתדר", אפילו שיער חלק היה לה בהתחלה, ומאז היא "תמר".
אהבתיאהבתי
כאילו כתבת על ילדתי השניה. כל מילה.
תמונות מהממות
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי