פורים 10#: מלח/פלפל וקרמיט הצפרדע

השנה, פורים 2020: הבננות החליטו כבר לפני למעלה מחודש למה הן רוצות להתחפש. חסל סדר תחפושת משפחתית (תכלס גם בהאלווין לא הצלחנו למצוא משהו שכולם רצו אז לא כל שכן בפורים שהוא בעינינו עדיין החג המרכזי). עלמה בחרה להתחפש עם חברה למלח/פלפל, ותמר לקרמיט הצפרדע שר שיר בביצוע ספציפי (הסבר בהמשך).  מה שכן – זה שהן יודעות בדיוק מה הן רוצות עושה לי את החיים קלים בעזרה בביצוע התחפושת (בעיקר אם זו תחפושת קלה. אני לא מקנאה בכל התחפושות הסופר-מסובכות שאני רואה ברחבי הפייסבוק, שנראה שלמצוא חיסון לקורונה לוקח פחות זמן מלהצליח להכין אותן).

האלווין גלית לוינסקי
האלווין 2019: נסיכה ונסיך ושני אסירים

קבלו אותן: תחפושות משאל לפורים 2020:

מלחיה ופלפליה

פורים גלית לוינסקי

עלמה וחברתה הטובה אלי החליטו שהן רוצות להתחפש ביחד השנה, ובחרו במלח/פלפל בתור התחפושת המשותפת.

זו ללא ספק התחפושת הכי קלה שהכנו אי-פעם. מזל, כי היה לנו רק פליידייט אחד להכין אותה. בפליידייט אחד של קצת פחות מארבע שעות הספקנו להעלות רעיונות לתחפושת, לחפש רפרנסים ברשת, לנסות חומרים שונים (בריסטול, שקף, בד) בתור החומר העיקרי של התחפושת, להסיע את תמר לפליידייט שלה, לנסוע לחנות בדים לקנות בדים, לנסוע לדולר-סטור לקנות מלחיה ופלפליה, לחזור הביתה, לאכול, להכין את התחפושת ולהצטלם!

זו תחפושת קלילה להכנה, נוחה ללבוש, וזולה במרכיבים. קנינו חצי מטר בד כותנה עבה בשחור ולבן, גזרנו את החור לצוואר,  הדבקנו את הצדדים של השמלה בדבק חם. הבנות גזרו לעצמן את האות המתאימה מחתיכות לבד שקנינו, והדבקנו אותן עם דבק חם. הכובע עשוי מרצועת בריסטול כסוף, וממולא בנייר כסף שעליו הבנות כתבו את האות הרלוונטית בנקודות בעזרת טוש שחור. קל ממש! לא לשכוח – המלחיה והפלפליה עצמן, כדי שהן יוכלו לתבל את מי שהן פוגשות בדרך!

פורים גלית לוינסקי

והנה כך תוך פחות משעה גזרנו, הדבקנו, מדדנו, והכנו את התחפושת בקלות ובשמחה

פורים גלית לוינסקי
עלמה ואלי גוזרות אותיות בלבד
פורים גלית לוינסקי
מלחיה ופלפליה מוכנות לתבל!
פורים גלית לוינסקי
על הראש האותיות S, P
פורים גלית לוינסקי
תמונה לרפרנס – למקרה שאחת מתחפשת ללא השניה

קרמיט הצפרדע שר את The Rainbow connection

פורים גלית לוינסקי
קרמיט הצפרדע התמרולי

כן, תמר הודיעה לנו לפני כחודש שזו תהיה התחפושת שלה. זה היה שיר שלמדה בגן לכבוד מסיבת סיום גן-חובה בשנה עברה, והוא השיר האהוב עליה.

כרגיל, תמר ידעה בדיוק איך היא רוצה להתחפש. הצעתי לה כמה רעיונות כדי להקל על הביצוע, וכיוון שהיא היתה חולה בבית במשך כמה ימים לפני החג הספקנו לנסוע לקנות כמה מצרכים שהיו חסרים לנו (ומזל שבדולר-סטור מוכרים עכשיו דברים לכבוד חג סנט-פטריק ומצאנו המון דברים ירוקים שימושיים). יש לציין שאת ההשראה לתחפושת – בובת הקרמיט הענקית – האחייניות שלי העבירו לנו בלי קשר כשעברנו לקנדה, והוא חבר יקר כבר שלוש וחצי שנים, וגם הגיטרה שלנו ולא נקנתה במיוחד.

הסקיצה שתמר עשתה כדי שנדע איך להכין את התחפושת

פורים גלית לוינסקי

במקור תמר רצתה להכניס את בובת הקרמיט דרך השמלה שלה, אבל הסכימה לנסות לקשור אותה על הגוף בעזרת חגורת מזוודות ירוקה. את כפות הידיים וכפות הרגליים גזרנו מלבד לפי שרטוטים שתמר הכינה, וחיברנו בגומי לנעליים ולכפפות ירוקות. הרעיון והביצוע של קשת העיניים הוא בלעדי של תמרול. הדפסתי לה תמונה של קרמיט מהקליפ של השיר כדי שתוכל להראות למי שלא מכיר (אם במקרה היא תפגוש מישהו שלא מכיר…?!)

פורים גלית לוינסקי
מכינה קשת עיניים
פורים גלית לוינסקי
קרמיט וקרמיט נועלים נעליים
פורים גלית לוינסקי
שר יפה הקרמיט הזה
פורים גלית לוינסקי
שני צפרדעים
פורים גלית לוינסקי
תמרול בדיוק למדה בכיתה על צפרדעים. מידע שימושי לחג!
פורים גלית לוינסקי
לא כבד לך?!

"לא כבד לך?!" שאלתי אותה כשהיתה לבושה וקשורה לקרמיט ולגיטרה. "לא!" ענתה תמרול בעקשנות אופיינית.

למזלינו את הגיטרה ואת בובת הצפרדע אפשר להוריד ממנה בשיחרור החגורה בלבד. מקווה שמחר במסיבת התחפושות היא תסכים להתהלך בלעדיהם.

ואני? אני התחפשתי השנה ללילה. שילוב של תחפושות הירח והכוכבים שעשינו לפני כמה שנים, אבל בגרסה מינימליסטית. בתחפושת שלי אין לי הרבה כוח להשקיע. חבל, אולי עכשיו כשהבנות כבר דואגות לעצמן (כמעט) אני אחזור לתחפושות יצירתיות לעצמי!

פורים גלית לוינסקי
פלפליה ולילה הלכו למסיבת פורים בJCC

חג פורים שמח ובריא לכולנו!

לכל הרעיונות שלנו לתחפושות: מאמה-מיה: דונה והדיינמוס, הגמד קרשינדו והנסיכה בלדמבו, טינקרבל וגפילטע-פיששמש ירח וכוכביםשוקולד-מנטה-מסטיק, מגוון רעיונות לתחפושות זוגיות ומשולשות: מיץ פטל, ג'ירפה ואריה, האריה שאהב תות, צ'ה-גווארה ופידל קסטרו, פרת משה רבינו, סופרמנית קטנה, אבא מלווה וילדה בטיול שנתי – כולן בפוסט הזה. פוסטים נוספים על פורים: תחפושות משפחתיות, וארגז התחפושות שלנו.

בלוק ציור

ראיתי באינסטגרם של רחלי שלו, הלא היא mom in stripes שהבן שלה גבע אוהב לצייר במחברת הסקיצות שלו. במשך הזמן רחלי ובנה גבע השאירו משימות זה לזו, ורחלי קראה להם "ציורי לילה". עקבתי בעניין אחרי ציורי הלילה שלהם, בהם גבע משאיר לאמא המוכשרת שלו משימה – משאיר לה מילה או ביטוי רשום בעמוד ריק בספר הסקיצות והיא מציירת לו, ובהמשך כשהתחילה להשאיר לו גם "משימה" – מילה או ביטוי אמיתי או מומצא שהוא צריך לצייר בדף הריק. ואחרי שעקבתי בעניין אחרי התכתובת הזו שביניהם – אמא ובן מוכשרים ויצירתיים, זה עשה לי חשק להציע גם לבנות שלי שנעשה לנו פרוייקט כזה.

אז לפני כמה חודשים קניתי מחברת סקיצה גדולה בדולר-סטור (מה שבילדותי נקרא "בלוק ציור") והתחלנו להשאיר אחת לשניה משימות. הסבב הוא בין שלושתינו – אני (42) עלמה (8) ותמר (6), והסדר קבוע כך שכל אחת תוכל להשאיר משימה לכל אחת אחרת. אני משאירה משימה לתמר, תמר לעלמה, עלמה לי, אני לעלמה, עלמה לתמר, תמר לי, וכו'.

בהתחלה היתה התלהבות גדולה וכל הזמן ציירנו והשארנו את המחברת אחת לשניה. (כל תמונה אפשר להגדיל בלחיצה).

בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לפי המשימה שהשאירה עלמה: "זומבי"
אני ציירתי לפי בקשת עלמה: "הכל – use your imagination"
בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה לבקשת תמר: בלוגות שוחות
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשת עלמה: זמר מפורסם (כתבה: I'm a golden boy)

אחר כך התמעטו הציורים – החיים הרי מאוד עמוסים בפעילויות ומשימות לא ציוריות, אבל מדי פעם המחברת צצה על המיטה של אחת מאיתנו ובתוכה ממתינה משימה – איזו מילה או ביטוי או מחשבה שאחת השאירה לשניה לצייר.

שלושתינו אוהבות לצייר. אני הייתי כזו "ילדה ציירת" שמציירת בספר-מחזור והולכת לחוגים של מוזיאון תל-אביב, וחולמת ללמוד בתלמה-ילין. תמר ילדה מאוד יצירתית ש(לדעתי) ממש חושבת בצורה ויזואלית, מתכננת ונכנסת לפרטי פרטים בציורים שלה. עלמה כבר לפני כמה שנים עברה להתבטא יותר במילים מבציורים, ועיקר היצירתיות שלה מושקעת בפרוייקטים תלת-מימדיים ובהמצאות, ובכל זאת, מאוד רוצה לצייר איתנו.

בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לפי משימה שלי: "חתונה"

כשאני מוצאת את מחברת הציורים ממתינה לי על המיטה אני שמחה למצוא בה הפתעה כפולה – גם מה ביקשו ממני לצייר וגם מה ביקשו וציירו לפני – מה היו המשימות והאתגרים בעמודים הקודמים.

בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה על פי משימה של תמר: "צב על סוס ופיגווין"

הציורים הם הצצה לנפש הצעירה של הבת שלי, למחשבות שלה, לתקוות שלה, לפעמים גם למעצורים שלה (למשל כשעלמה מתעקשת שהיא לא ציירה משהו "יפה"). והם מרגשים ומשמחים אותי כל-כך.

בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לפי משימה של עלמה: "משחק NBA"

ובמשימות שהן משאירות לי או אחת לשניה אני שומעת את הקול שלהן ואת מה שמעסיק אותן.

בלוג גלית לוינסקי
אני ציירתי לפי משימה של עלמה: "חוויה נחמדה שהיתה לך"

לפעמים המשימה שהשאירו לי היא ההשראה למשימה שאשאיר לבאה אחרי.

לפעמים החגים הם ההשראה שלנו.

לפעמים סתם דבר דמיוני

תקווה כמוסה.

בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה לפי משימה של תמר: "Barbie's house"
בלוג גלית לוינסקי
אני ציירתי לפי משימה של עלמה: "בית מעופף"
בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה לפי משימה של תמר: "עבדים"
בלוג גלית לוינסקי
אני ציירתי לפי משימה של עלמה: "גשם של ממתקים"
בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה לבקשתי: משחק כדורגל
בלוג גלית לוינסקי
אני ציירתי לפי משימה שנתנה לי תמר: קרוואן
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתה של עלמה: "מפעל"
בלוג גלית לוינסקי
עלמה ציירה לבקשתי: חוויה נחמדה שהיתה לך (ציירה קרוואן)
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשת עלמה: "בית שהוא לא שלך" (ציירה שעון קוקיה)

לפעמים אנחנו שוכחות מהמחברת לתקופה.

לפעמים מזרזות אחת את השניה "נו! המחברת אצלך ליד המיטה כבר יומיים! תציירי כבר או שתעבירי!"

גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתי: מישהו רוכב על סוס
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתי: חנות ממתקים
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתי: "הדבר הטעים ביותר בעולם"
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתי: "לונה פארק"
בלוג גלית לוינסקי
תמר ציירה לבקשתי: רקדנית

לפעמים אנחנו מסתכלות על המציירת. לפעמים מציירות ביחד, בשיתוף פעולה

בלוג גלית לוינסקי
אני ציירת לבקשת תמר: "שיעור אמנות"
בלוג גלית לוינסקי
אני ותמר ציירנו יחד לבקשת עלמה: "הדבר הכי מגעיל בעולם בעינייך" (ציירנו מישהו דורך בתוך קקי טרי של פרה)

ולפעמים מישהי מציעה משימה שכולנו אוהבות ואז האחרות מבקשות שזו גם תהיה המשימה שלהן

בלוג גלית לוינסקי
עלמה ביקשה ממני: "פרחים מכל העולם"
בלוג גלית לוינסקי
אני ביקשתי מעלמה: "פרחים מכל מני סוגים, גם מומצאים"
בלוג גלית לוינסקי
עלמה ביקשה מתמר: "פרחים מכל העולם"

וכך –

גם כך –

אנחנו אוהבות.

 

סוכת שלום

היא לא כשרה

ואין לה סכך

היא בכלל במטבח

אבל היא סוכת השלום שלנו, מלאה שמחה ואור ואהבה,

ועצם בנייתה שימח את כולנו כל-כך שמיד רצינו לשבת בה, ולשחק, ולהזמין את כל האושפיזין שנמצאים בעיר

אז לכל מי שרוצה לשבת בסוכה חמימה, בלי סכך אבל עם קישוטים, בלי ארבעת המינים אבל עם תופינים, בלי צבע שנוזל על הסדינים מהגשם, אבל עם הסברים והדגמות של תמר על איך לגזור Snow Flake מנייר

אתם ברוכים הבאים!

סוכת שלום גלית לוינסקי
שלט הכניסה מעשה ידי תמר להתפאר

סוכת שלום גלית לוינסקי

סוכת שלום גלית לוינסקי
סוכה מניאטורית שתמרול בנתה סביב עבודה שעשתה בכיתה
סוכת שלום גלית לוינסקי
תמר מוכנה להעביר הדגמה בגזירת "סנואו פלייק" לכל המעוניינים
סוכת שלום גלית לוינסקי
אין כמו להתאמן בקריאה בסוכה

סוכת שלום גלית לוינסקיסוכת שלום גלית לוינסקי

אז מי בא לסוכתינו היפה?

סוכת שלום גלית לוינסקי

פוסטים נוספים על חג סוכות: בשנה שעברה – סוכות בחרוזים, סוכה במרפסת הבית שלנו בארץ.

מה הקטע עם היוניקורן?

יוניקורן? חד-קרן? הסוס הזה עם ה- Horn על המצח?

מה הקטע איתו?

יומולדת חמש של תמר היתה כולה בסימן יוניקורן. מההזמנה, דרך האירוע ועד המתנות. יוניקורן, קשת בענן, וגם קצת נסיכות וארמונות ואיפור ושמחה כללית.

כיוון שתמרול ילידת דצמבר (כן אני מספרת על אירוע שהתרחש לפני כחצי שנה) היא עדיין לא הכירה מספיק את ילדות הכיתה שלה (מגן חובה מערבבים ומחלקים מחדש את הכיתות בכל שנה בבית ספר שלנו) ורצתה לעשות מסיבה קטנה מאוד, רק לחברות, בבית.

להעסיק במשך שעתיים שמונה בנות חמש-שש אצלינו בבית זה לא מסובך. לקחתי על עצמי את המשימה בשמחה, והיתה לי עזרה חשובה מאוד: עלמה – בהפעלות, גלי האחיינית שלי – שהיתה על עמדת האיפור (כמה שבנות בגיל הזה אוהבות שבאה טינאייג'רית מאופרת מהמם בעצמה לצייר להן פרפרים על הפנים…) ורם – האחראי על האוכל.

בתכנית: תחפושות (כאן התברר שרק תמרול שלי עוד אוהבת להתחפש כל יום, שאר הבנות לא ממש התעניינו בזה)
ארמון (שהכנתי מבעוד מועד בהשראת הטירה המהממת ששירה גנני הכינה)
פינות להסתובבות חופשית: איפור (גלי-כאמור), קעקועים, ויצירה: צביעה וקישוט יוניקורן על קנווס שהכנתי מראש
אוכל (פיצה כמו שמקובל פה בכל יום-הולדת ראוי) מלווה בפירות וירקות בצבעי הקשת
עוגה (כי אין חגיגה בלי)
פיניאטה (יוניקורן כמובן)
למקרה שישאר זמן ולא נדע מה לעשות: הכנתי קאפקייקס וקישוטים שהבנות יוכלו לקשט לעצמן

אז הנה התמונות:

את הארמון הכנתי מקרטון יומיים לפני האירוע. כשתמר ראתה אותו היא התאהבה בו ממש כמוני, אך מיד הכריזה: "אני הולכת לצבוע אותו!" היה לי מאוד קשה לשחרר, הרי אני קונטרול-פריק! ומצד שני, הכנתי אותו בשבילה… התפשרנו על צביעת אבני הקשתות, וזה יצא כל-כך יפה! וגם עזר להפיג את המתח הרב של תמרול לפני המסיבה.

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
ארמון לתמרול
יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
תמרול צובעת

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
וו-וא-לה!

המסיבה היתה מתוקה מאוד (איזה מזל שמסיבות פה הן רק שעתיים! יש שעת הגעה ושעת איסוף, וצריך לציין בהזמנה מראש אם לא רוצים שההורים ישארו – כי תכלס' אין מקום אצלינו לשמונה בנות והוריהן, וגם ככה – מי צריך הורים ביומולדת?!)

פינות היצירה והאיפור עבדו מצויין (רק מהר מכפי שחשבתי. צריך לזכור להבא)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

את העוגה קישטתי לתמר לפי הסבר מפורט שלה (והיא היתה כל-כך מרוצה!)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

הפיניאטה היתה אתגר אמיתי  – כמו שצריך (תמיד אני מפחדת שאיזה ילדה תצא בשן ועין לפני שהפיניאטה הזו תסכים להקרע…)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

את קישוט הקאפקייקס עשינו עוד לפני הפיצה (מתברר שהפיצריה שכחה את ההזמנה שלנו והתעכבה בחצי שעה קריטית!)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

ושקיות ההפתעה חולקו בשמחה

Unicorn Birthday party Galit Lewinski
בכזה אירוע יש כמה שלבים, ובכל איחד מהם הציץ איזה יוניקורן

היה מצויין, וכיף, ומלא יוניקורנס וקשתות בענן!

ואז, אחרי שנגמר, והבית מלא בובות יוניקורן, בלון יוניקורן, מנורת יוניקורן, פאזל יוניקורן, שאריות קישוטים ומפיות בהתאם, אז,בדיוק, נזכרתי ששבועיים לפני שעברנו לוונקובר עלמה חגגה יומולדת חמש עם ילדי הגן שלה בישראל. ואני, שנותרתי בארץ עם סידורים אחרונים, ארגזים מחכים לאריזה ולב דואב מהפרידה הגדולה המתקרבת – ביליתי בוקר שלם בקישוט עוגת יומולדת – יוניקורן כמובן, לעלמה. (כי זו דרכי להתמודד עם לחץ גדול מדי)…

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
פעם הייתי משקיעה. בצק סוכר וזה. האמת שהוא נורא יקר פה, אז יש MM

וכך נסגר המעגל.

לפני שבועיים תמר חגגה יומולדת חצי (כן כן, כבר חמש וחצי), וכמיטב המסורת קישטה בעצמה את העוגה שלה. היא ביקשה שאבנה לה שכבות ליצירת עוגה בצורת הר-געש (לא יוניקורן!) אותו מילאה בגנאש שוקולד סמיך.

מזל טוב וחצי תמרול!

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
תמר, התכנון של העוגה והעוגה. מוכשרת אש הילדה הזאת

פורים 9#: Donna and the Dynamos

השנה ההחלטה למה להתחפש בפורים היתה קלה: Donna and the Dynamos! בארורררר!

כיוון שאנחנו צופים בסרטי מאמה-מיה פעמיים בחודש בממוצע, שומעים אבבא באוטו בלי הפסקה, ומצטטים קטעים נבחרים מהסרטים במהלך הארוחות, לא היתה בכלל שאלה. באחת הצפיות המשותפות בסרט מאמה-מיה עלה הרעיון, וכל שנותר הוא לבצע, והנה השנה אנחנו:

דונה, טניה ורוזי, הרי הן: Donna and the Dynamos:

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי
צילום: שרון לוינסקי

הפעם אין הרבה הסברים על הכנת התחפושת, משום שזו התחפושת הכי קלה שהכנו בשנים האחרונות. בהשראת כמה תלבושות שונות שבסרט, תוך שימוש בבגדים אמיתיים שלנו, בגדי גוף זהובים שקניתי בביקורי בישראל, כמה תלבושות ריקוד שהיו בארגז התחפושות שפרמתי ועיצבתי מחדש, וידיעה ברורה ומוחלטת של הבננות איך ומה צריך – קצת אילתורים, והנה אנחנו מוכנות להתחיל והופיע!

אז ככה דונה והדיינמוס נראות בסצנות ההשראה:

והנה אנחנו משחזרות את ההצלחה:

זו היא דונה שלנו (עלמה, שידעה בדיוק להסביר מה היא צריכה ואיך לפרק לה איזה בגד ריקוד של בת-דודתה נטע, איפה לחבר לה אותו, ואיזה תסרוקת תהיה מושלמת):

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי

אפשר להגדיל בלחיצה!

הנה רוזי שלנו (תמרול, החלטית כתמיד, בחרה לה ג'ינס, חצאית, והסבירה לי איך לחבר לה את הצעיף לקרסוליים. היא בחרה ברוזי בגלל שהיא המתולתלת בחבורה):

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי

למחרת בJcc אני עבדתי כצלמת, אבל לא פספסנו את ההזדמנות להצטלם גם בעצמינו (הפעם הלכתי על גרסה פחות פרובוקטיבית של טניה, בכל זאת, וגם וויתרתי על הפאה לרווחת הבננות. הן טענו שהיא מזעזעת):

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי
צילום: נגה גולדמן

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי

היה נהדר, קל להכין, שמח, ובעיקר: איזה כיף שחזרנו התחפש ביחד! תודה בננות, שימחתן אותי (:

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי
צילום: נגה גולדמן

לכל הרעיונות שלנו לתחפושות: הגמד קרשינדו והנסיכה בל, דמבו, טינקרבל וגפילטע-פיש, שמש ירח וכוכבים, שוקולד-מנטה-מסטיק, מגוון רעיונות לתחפושות זוגיות ומשולשות: מיץ פטל, ג'ירפה ואריה, האריה שאהב תות, צ'ה-גווארה ופידל קסטרו, פרת משה רבינו, סופרמנית קטנה, אבא מלווה וילדה בטיול שנתי – כולן בפוסט הזה. פוסטים נוספים על פורים: תחפושות משפחתיות, וארגז התחפושות שלנו.

חג פורים שמח!

 

איזה כיף שאני עדיין מוקפת בחורות מוכשרות

לפני שלוש שנים כתבתי את הפוסט הזה – על החדר של הבננות בישראל, שהיה כולו חפצים משגעים עשויים עבודת-יד, רובם הגדול מעשי ידי חברותי ואחותי המוכשרות כל-כך.

לפני שנתיים וחצי כמעט (אלוקה!) עברנו לוונקובר שני מבוגרים, שתי ילדות, ושמונה מזוודות. אבל כמה מזל שבין הבגדים, הנעליים, והספרים בעברית הבאנו קצת מהטוב הזה. וכך, הרבה מהדברים היפים כל-כך שחברותי המוכשרות הכינו/תפרו/סרגו/חיברו/הרכיבו בידיהן האמונות ורעיונותיהן היצירתיים – מלווים אותנו גם היום, במרחק עשרות אלפי קילומטרים מהחדר ההוא בישראל.

אז החדר קטן יותר, והרהיטים בו הם יד-שניה מאחותי וחברותיה שכאן, וצבע הקירות הוא מין בז', שזו ממש לא היתה הבחירה הראשונה שלי… אבל שוב, בעיקר כשהחדר מסודר, רואים את כל היופי שמקיף את הבננות בזמן שהן משחקות, קוראות וישנות. וזה שהן יודעות שכל חפץ כזה נעשה בעבודת-יד מעלה את ערכו פי כמה וכמה (או לפחות זה מה שאני מנסה ללמד אותן): "את יודעת מי הכין לך את הפיל הזה?" – "שיני הכינה לי אותו כשנולדתי". "את זוכרת שרוטב שלחה לנו את השרשרת הזו מישראל? היא סרגה אותה בעצמה" – "כן אמא". "את יודעת שהדס נתנה לך את הסוס הזה? היא תפרה אותו בעצמה!" "אני יודעת אמא, ראיתי בתמונות".
טוב, אולי הן עונות באופן אוטומטי אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות (:

מה שנחמד זה שבגלל שהגענו לוונקובר דווקא, המקום בו אחותי ומשפחתה גרים (בבית הכי יפה בוונקובר), זכיתי לקבל חזרה לשימוש דברים שאני הכנתי לפני שנים לאחייניות שלי. מד-הגובה המאוייר היה מתנה לפני שנים, והכיסא הקטן שמונח במרכז החדר היה מתנה שעשיתי לאחייניתי המתוקה נגה לכבוד גיל שנה. אני זוכרת שקניתי את הכיסא בנגריה ברחוב שנקין תל-אביב, צבעתי אותו בלקה ואז איירתי עליו מגוון איורי פו-הדב מכל צדדיו. היא כבר לא משתמשת בו – לפני כמה ימים מלאו לה 20!

אבל חוץ מצבע הקירות וגודל החדר, השיעור האמיתי שאני הייתי צריכה לעבור הוא להבין שהן גדלות, וכבר יש להן טעם משלהן, יצירות משלהן, ובעיקר – שהחדר הזה הוא שלהן. למה אני מתכוונת? את החדר שלהן בארץ תכננתי כשהייתי בהריון עם עלמה. הזמנתי את טפט-העץ שאני בחרתי, והדבקנו אותו על הקיר. אני ריהטתי את החדר, אני סידרתי את המדפים, אני בחרתי איפה ישבו הבובות, איפה יהיו המשחקים, איפה הספרים… אני. כשהן גדלו קצת והפכו מתינוקות שוכבות לילדות שובבות הן היו משחקות בכל החפצים, והיו מחזירות אותם בסוף היום (אני הייתי מחזירה, אבל נגיד ש) למקום שאני קבעתי מראש.
היום עלמה בת שבע וקצת, ותמר בת תכף-חמש. החדר שלהן מכיל יצירות שלהן, ציורים תלויים על הקירות, מתחת למיטות מחביאים סודות. יש יותר מדי חפצים ששומרים ולא זורקים כי – זה החדר שלהן. יש להן את החפצים שהן שמות במיטה, ויש את אלה שעל המדף למזכרת, ואת הציורים שאסור לזרוק, והקופסא עם הדברים הפרטיים, והקופסא עם החפצים הסודיים, וכו' וכו' וכו'. וזה כך, וטוב שכך. אז אני שמחה שכשהחדר מסודר אפשר לראות איפה המיטות, ואם רואים קצת אסתטיקה בעיניים (מעבר לכל המתנות בדולר והסליים והקשקושים) – עשיתי את שלי.

אז בואו תהיו סבלניים, זה לא חדר בסגנון אינסטגרם, יש יותר מדי בלגאן וחפצים מיותרים ושטויות, אני יודעת. אבל זה חדר שחיים בו, ליתר דיוק חיות בו – שתי ילדות, עם טעם משלהן. אני שמחה שהן עדיין אוהבות ומעריכות את כל היופי וההשקעה שהן מוקפות בה.

כך החדר נראה:  (ממליצה בחום ללחוץ על כל תמונה להגדלה)

חדר בנות גלית לוינסקי
החדר של הבננות גרסת ונקובר
חדר בנות גלית לוינסקי
הצד של עלמה
חדר בנות גלית לוינסקי
הצד של תמר
חדר בנות גלית לוינסקי
קומפקטי ומגניב

והנה קצת יותר מקרוב ובכבוד הראוי: (ולמי שרק "עובר" על התמונות – שימו לב שבין התמונות ישנן יצירות של עלמה ותמר). להגדלה לחצו על התמונה.

מול החדר שלהן יש קיר של מסדרון צר, שכולו מוקדש לעבודות וציורים של הבנות:

עבודות יד צילום גלית לוינסקי עבודות יד צילום גלית לוינסקי

ו… כמו קיר הציורים, גם החדר כל הזמן משתנה. לפני כמה שבועות הן החליטו פתאום שהן רוצות להצמיד את המיטות, להזיז את הספרייה והשטיח ולעשות לעצמן פינת כריות. מה יכולתי לעשות? עזרתי להן לסובב את המיטות ולנקות את האבק שגילינו בשינוי החדר.

אז ככה החדר נראה נכון לעכשיו:

חדר של בנות צילום גלית לוינסקי

והעיקר שמרוצים.

אז תודה ושוב ושוב תודה לרוטב ולשין ול"מותק" הדס הול על העבודות והיצירות לאורך השנים. אנחנו שומרות עליהן היטב היטב ומעריכות את המאמץ וההשקעה שלכן. וכן – זו מזכרת מעולה.

ולמי שאיו חשק להכנס לפוסט המקורי על החדר של הבנות בישראל אני עושה תזכורת קטנה. הנה התמונות עם ההסברים. כשחיפשתי את התמונות האלה שמחתי לגלות כמה דברים באמת הבאנו איתנו, ומיד התגעגעתי לדברים שלא… יום אחד, כשנחזור לישראל ונפרק את המחסן החפצים יחזרו לחיינו. ובנתיים אנחנו אוגרים חפצים (וזכרונות) חדשים.

חדר בנות גלית לוינסקי חדר בנות גלית לוינסקי

פוסטים נוספים בהקשר הזה: על צילומי בגדים ל"מותק" הדס הול, על הבובות שרוטב סרגה לבננות, טפט עץ בחדר של הבנות בישראל, על תיק הספר שתפרתי וסחבנו עד ונקובר… אחרי שהוספתי לו צד באנגלית כמובן

"אלבום של עצמי"

עלמיק ביקשה מתנה ליום-הולדתה אלבום תמונות של עצמה. "אני רוצה להסתכל על תמונות שלי שהייתי קטנה". היא אמרה לי, כמה ימים אחרי יום הולדתה השישי.

"זה הרבה עבודה" עניתי לה, מתחילה להילחץ מהצפוי לי. "זה יקח לי זמן". – "לא נורא, יש עוד המון זמן, תכיני לי ליומולדת הבא!"

"גם תמר תרצה" אמרתי לה. "היא נורא תקנא".  – "לא אכפת לי שתכיני גם לה" היא ענתה לי.

והרי כל האלבומים שלנו נשארו בארץ.

ואני כמעט לא מדפיסה תמונות, מלבד לקיר תמונות שלנו, או כדי לשלוח ארצה כמתנות לחגים.

זה היה לפני כמעט שנה, ולקראת הקיץ, כשהתקרב יום-הולדתה ה-7 של עלמה, לא נותרה לי ברירה. הבטחות צריכים לקיים.

גם אם אני קצת אובססיבית.

גם אם אני לא מסתפקת בתמונות שכבר בחרתי לאורך השנים לבלוג אלא מתעקשת לעבור תמונה-תמונה על 7 שנים, עשרות אלפים של תמונות, מאות תיקיות.

גם אם אני עושה עבודה כפולה כי החלטתי לעשות אלבום גם לתמר.

גם אם זה ביום האחרון למבצע באתר שאני מזמינה ממנו (Blurb), והנה כבר ארבע לפנות בוקר. אם כבר יש לי ילדות גדולות שישנות בלילה, אני יכולה להקריב לילה אחד, למרות שלמחרת יום לימודים רגיל…

אבל יצא מהמם. 190 תמונות (כי לא הצלחתי לצמצם יותר) לכל אחת (שיהיה הוגן), עיצוב מינימליסטי (אי אפשר גם להשקיע בעיצוב), של זכרונות ורגעים ראשוניים ומשמעותיים ויפים בחיים שלהן.

עלמה קיבלה את האלבום ביום-ההולדת שלה, כששהינו עם סבא וסבתא דליה ורוני באי החביב עלינו גבריולה בחופשה קייצית, אחרי משחק של "חפשי את המטמון". ההתרגשות היתה גדולה.

שתיהן מאוד התרגשו והתלהבו. מאוד מאוד. במשך עשר דקות.

מאז לי (ולסבים, הזמנתי מיד שלושה עותקים מכל אלבום) יש אלבום תמונות מרגש מזכרונות, אירועים ראשוניים, משמעותיים, וסתם יפים שלהן.

וזה בסדר, אני יודעת שיום יבוא וגם הן יחזרו לעלעל בהם ויהנו מההשקעה.

יום אחד, כשהסליים בבית יגמר וכל הגומי-לומס יהפכו לצמידים צבעוניים.

אז.

 

וככה הם נראים:

אלבום אישי גלית לוינסקי
ההתרגשות שלי כשהגיעו הספרים!
אלבום אישי גלית לוינסקי
עמודים נבחרים

אלבום אישי גלית לוינסקי אלבום אישי גלית לוינסקי אלבום אישי גלית לוינסקי

אלבום אישי גלית לוינסקי
כריכה קדמית ואחורית. חייבת להכניס קצת את האביב ברחוב שלנו בונקובר
אלבום אישי גלית לוינסקי
ערמת אלבומים מחכה ליומולדת ולסבים

המתנה שבסיום "חפשי את המטמון" ביום היומולדת: אלבום אישי לעלמה, ואלבום אישי לתמר:

מקבלות את האלבום גלית לוינסקי
איזה אושר!
מקבלות את האלבום גלית לוינסקי
אגוצנטריות ילדית במיטבה

מקבלות את האלבום גלית לוינסקי מקבלות את האלבום גלית לוינסקי

והנה עוד טעימה מהתמונות שבאלבומים (טעימה ממש, אמרתי שיש 190 תמונות לכל אחת…)

תמונות אהובות גלית לוינסקי
אהבה בין אב למיני-מי שלו
תמונות אהובות גלית לוינסקי
אהובתי הקטנה
תמונות אהובות גלית לוינסקי
איזה ילדה ליצן
תמונות אהובות גלית לוינסקי
קטיף נקטרינות בגולן
תמונות אהובות גלית לוינסקי
לק לציפרניים של סבא רוני
תמונות אהובות גלית לוינסקי
פאשוניסטה
תמונות אהובות גלית לוינסקי
כאן היא ביקשה ממני אלבום של עצמה, בגיל 6
לפוסט של הבנות אוהבות תמונות, לפוסט על האלבום של הטיול שלנו להולנד.