סוכת שלום

היא לא כשרה

ואין לה סכך

היא בכלל במטבח

אבל היא סוכת השלום שלנו, מלאה שמחה ואור ואהבה,

ועצם בנייתה שימח את כולנו כל-כך שמיד רצינו לשבת בה, ולשחק, ולהזמין את כל האושפיזין שנמצאים בעיר

אז לכל מי שרוצה לשבת בסוכה חמימה, בלי סכך אבל עם קישוטים, בלי ארבעת המינים אבל עם תופינים, בלי צבע שנוזל על הסדינים מהגשם, אבל עם הסברים והדגמות של תמר על איך לגזור Snow Flake מנייר

אתם ברוכים הבאים!

סוכת שלום גלית לוינסקי
שלט הכניסה מעשה ידי תמר להתפאר

סוכת שלום גלית לוינסקי

סוכת שלום גלית לוינסקי
סוכה מניאטורית שתמרול בנתה סביב עבודה שעשתה בכיתה
סוכת שלום גלית לוינסקי
תמר מוכנה להעביר הדגמה בגזירת "סנואו פלייק" לכל המעוניינים
סוכת שלום גלית לוינסקי
אין כמו להתאמן בקריאה בסוכה

סוכת שלום גלית לוינסקיסוכת שלום גלית לוינסקי

אז מי בא לסוכתינו היפה?

סוכת שלום גלית לוינסקי

פוסטים נוספים על חג סוכות: בשנה שעברה – סוכות בחרוזים, סוכה במרפסת הבית שלנו בארץ.

מה הקטע עם היוניקורן?

יוניקורן? חד-קרן? הסוס הזה עם ה- Horn על המצח?

מה הקטע איתו?

יומולדת חמש של תמר היתה כולה בסימן יוניקורן. מההזמנה, דרך האירוע ועד המתנות. יוניקורן, קשת בענן, וגם קצת נסיכות וארמונות ואיפור ושמחה כללית.

כיוון שתמרול ילידת דצמבר (כן אני מספרת על אירוע שהתרחש לפני כחצי שנה) היא עדיין לא הכירה מספיק את ילדות הכיתה שלה (מגן חובה מערבבים ומחלקים מחדש את הכיתות בכל שנה בבית ספר שלנו) ורצתה לעשות מסיבה קטנה מאוד, רק לחברות, בבית.

להעסיק במשך שעתיים שמונה בנות חמש-שש אצלינו בבית זה לא מסובך. לקחתי על עצמי את המשימה בשמחה, והיתה לי עזרה חשובה מאוד: עלמה – בהפעלות, גלי האחיינית שלי – שהיתה על עמדת האיפור (כמה שבנות בגיל הזה אוהבות שבאה טינאייג'רית מאופרת מהמם בעצמה לצייר להן פרפרים על הפנים…) ורם – האחראי על האוכל.

בתכנית: תחפושות (כאן התברר שרק תמרול שלי עוד אוהבת להתחפש כל יום, שאר הבנות לא ממש התעניינו בזה)
ארמון (שהכנתי מבעוד מועד בהשראת הטירה המהממת ששירה גנני הכינה)
פינות להסתובבות חופשית: איפור (גלי-כאמור), קעקועים, ויצירה: צביעה וקישוט יוניקורן על קנווס שהכנתי מראש
אוכל (פיצה כמו שמקובל פה בכל יום-הולדת ראוי) מלווה בפירות וירקות בצבעי הקשת
עוגה (כי אין חגיגה בלי)
פיניאטה (יוניקורן כמובן)
למקרה שישאר זמן ולא נדע מה לעשות: הכנתי קאפקייקס וקישוטים שהבנות יוכלו לקשט לעצמן

אז הנה התמונות:

את הארמון הכנתי מקרטון יומיים לפני האירוע. כשתמר ראתה אותו היא התאהבה בו ממש כמוני, אך מיד הכריזה: "אני הולכת לצבוע אותו!" היה לי מאוד קשה לשחרר, הרי אני קונטרול-פריק! ומצד שני, הכנתי אותו בשבילה… התפשרנו על צביעת אבני הקשתות, וזה יצא כל-כך יפה! וגם עזר להפיג את המתח הרב של תמרול לפני המסיבה.

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
ארמון לתמרול
יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
תמרול צובעת

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
וו-וא-לה!

המסיבה היתה מתוקה מאוד (איזה מזל שמסיבות פה הן רק שעתיים! יש שעת הגעה ושעת איסוף, וצריך לציין בהזמנה מראש אם לא רוצים שההורים ישארו – כי תכלס' אין מקום אצלינו לשמונה בנות והוריהן, וגם ככה – מי צריך הורים ביומולדת?!)

פינות היצירה והאיפור עבדו מצויין (רק מהר מכפי שחשבתי. צריך לזכור להבא)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

את העוגה קישטתי לתמר לפי הסבר מפורט שלה (והיא היתה כל-כך מרוצה!)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

הפיניאטה היתה אתגר אמיתי  – כמו שצריך (תמיד אני מפחדת שאיזה ילדה תצא בשן ועין לפני שהפיניאטה הזו תסכים להקרע…)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

את קישוט הקאפקייקס עשינו עוד לפני הפיצה (מתברר שהפיצריה שכחה את ההזמנה שלנו והתעכבה בחצי שעה קריטית!)

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

ושקיות ההפתעה חולקו בשמחה

Unicorn Birthday party Galit Lewinski
בכזה אירוע יש כמה שלבים, ובכל איחד מהם הציץ איזה יוניקורן

היה מצויין, וכיף, ומלא יוניקורנס וקשתות בענן!

ואז, אחרי שנגמר, והבית מלא בובות יוניקורן, בלון יוניקורן, מנורת יוניקורן, פאזל יוניקורן, שאריות קישוטים ומפיות בהתאם, אז,בדיוק, נזכרתי ששבועיים לפני שעברנו לוונקובר עלמה חגגה יומולדת חמש עם ילדי הגן שלה בישראל. ואני, שנותרתי בארץ עם סידורים אחרונים, ארגזים מחכים לאריזה ולב דואב מהפרידה הגדולה המתקרבת – ביליתי בוקר שלם בקישוט עוגת יומולדת – יוניקורן כמובן, לעלמה. (כי זו דרכי להתמודד עם לחץ גדול מדי)…

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
פעם הייתי משקיעה. בצק סוכר וזה. האמת שהוא נורא יקר פה, אז יש MM

וכך נסגר המעגל.

לפני שבועיים תמר חגגה יומולדת חצי (כן כן, כבר חמש וחצי), וכמיטב המסורת קישטה בעצמה את העוגה שלה. היא ביקשה שאבנה לה שכבות ליצירת עוגה בצורת הר-געש (לא יוניקורן!) אותו מילאה בגנאש שוקולד סמיך.

מזל טוב וחצי תמרול!

יום הולדת יוניקורן גלית לוינסקי
תמר, התכנון של העוגה והעוגה. מוכשרת אש הילדה הזאת

פורים 9#: Donna and the Dynamos

השנה ההחלטה למה להתחפש בפורים היתה קלה: Donna and the Dynamos! בארורררר!

כיוון שאנחנו צופים בסרטי מאמה-מיה פעמיים בחודש בממוצע, שומעים אבבא באוטו בלי הפסקה, ומצטטים קטעים נבחרים מהסרטים במהלך הארוחות, לא היתה בכלל שאלה. באחת הצפיות המשותפות בסרט מאמה-מיה עלה הרעיון, וכל שנותר הוא לבצע, והנה השנה אנחנו:

דונה, טניה ורוזי, הרי הן: Donna and the Dynamos:

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי
צילום: שרון לוינסקי

הפעם אין הרבה הסברים על הכנת התחפושת, משום שזו התחפושת הכי קלה שהכנו בשנים האחרונות. בהשראת כמה תלבושות שונות שבסרט, תוך שימוש בבגדים אמיתיים שלנו, בגדי גוף זהובים שקניתי בביקורי בישראל, כמה תלבושות ריקוד שהיו בארגז התחפושות שפרמתי ועיצבתי מחדש, וידיעה ברורה ומוחלטת של הבננות איך ומה צריך – קצת אילתורים, והנה אנחנו מוכנות להתחיל והופיע!

אז ככה דונה והדיינמוס נראות בסצנות ההשראה:

והנה אנחנו משחזרות את ההצלחה:

זו היא דונה שלנו (עלמה, שידעה בדיוק להסביר מה היא צריכה ואיך לפרק לה איזה בגד ריקוד של בת-דודתה נטע, איפה לחבר לה אותו, ואיזה תסרוקת תהיה מושלמת):

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי

אפשר להגדיל בלחיצה!

הנה רוזי שלנו (תמרול, החלטית כתמיד, בחרה לה ג'ינס, חצאית, והסבירה לי איך לחבר לה את הצעיף לקרסוליים. היא בחרה ברוזי בגלל שהיא המתולתלת בחבורה):

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי

למחרת בJcc אני עבדתי כצלמת, אבל לא פספסנו את ההזדמנות להצטלם גם בעצמינו (הפעם הלכתי על גרסה פחות פרובוקטיבית של טניה, בכל זאת, וגם וויתרתי על הפאה לרווחת הבננות. הן טענו שהיא מזעזעת):

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי
צילום: נגה גולדמן

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי

היה נהדר, קל להכין, שמח, ובעיקר: איזה כיף שחזרנו התחפש ביחד! תודה בננות, שימחתן אותי (:

תחפושת מאמה מיה גלית לוינסקי
צילום: נגה גולדמן

לכל הרעיונות שלנו לתחפושות: הגמד קרשינדו והנסיכה בל, דמבו, טינקרבל וגפילטע-פיש, שמש ירח וכוכבים, שוקולד-מנטה-מסטיק, מגוון רעיונות לתחפושות זוגיות ומשולשות: מיץ פטל, ג'ירפה ואריה, האריה שאהב תות, צ'ה-גווארה ופידל קסטרו, פרת משה רבינו, סופרמנית קטנה, אבא מלווה וילדה בטיול שנתי – כולן בפוסט הזה. פוסטים נוספים על פורים: תחפושות משפחתיות, וארגז התחפושות שלנו.

חג פורים שמח!

 

איזה כיף שאני עדיין מוקפת בחורות מוכשרות

לפני שלוש שנים כתבתי את הפוסט הזה – על החדר של הבננות בישראל, שהיה כולו חפצים משגעים עשויים עבודת-יד, רובם הגדול מעשי ידי חברותי ואחותי המוכשרות כל-כך.

לפני שנתיים וחצי כמעט (אלוקה!) עברנו לוונקובר שני מבוגרים, שתי ילדות, ושמונה מזוודות. אבל כמה מזל שבין הבגדים, הנעליים, והספרים בעברית הבאנו קצת מהטוב הזה. וכך, הרבה מהדברים היפים כל-כך שחברותי המוכשרות הכינו/תפרו/סרגו/חיברו/הרכיבו בידיהן האמונות ורעיונותיהן היצירתיים – מלווים אותנו גם היום, במרחק עשרות אלפי קילומטרים מהחדר ההוא בישראל.

אז החדר קטן יותר, והרהיטים בו הם יד-שניה מאחותי וחברותיה שכאן, וצבע הקירות הוא מין בז', שזו ממש לא היתה הבחירה הראשונה שלי… אבל שוב, בעיקר כשהחדר מסודר, רואים את כל היופי שמקיף את הבננות בזמן שהן משחקות, קוראות וישנות. וזה שהן יודעות שכל חפץ כזה נעשה בעבודת-יד מעלה את ערכו פי כמה וכמה (או לפחות זה מה שאני מנסה ללמד אותן): "את יודעת מי הכין לך את הפיל הזה?" – "שיני הכינה לי אותו כשנולדתי". "את זוכרת שרוטב שלחה לנו את השרשרת הזו מישראל? היא סרגה אותה בעצמה" – "כן אמא". "את יודעת שהדס נתנה לך את הסוס הזה? היא תפרה אותו בעצמה!" "אני יודעת אמא, ראיתי בתמונות".
טוב, אולי הן עונות באופן אוטומטי אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות (:

מה שנחמד זה שבגלל שהגענו לוונקובר דווקא, המקום בו אחותי ומשפחתה גרים (בבית הכי יפה בוונקובר), זכיתי לקבל חזרה לשימוש דברים שאני הכנתי לפני שנים לאחייניות שלי. מד-הגובה המאוייר היה מתנה לפני שנים, והכיסא הקטן שמונח במרכז החדר היה מתנה שעשיתי לאחייניתי המתוקה נגה לכבוד גיל שנה. אני זוכרת שקניתי את הכיסא בנגריה ברחוב שנקין תל-אביב, צבעתי אותו בלקה ואז איירתי עליו מגוון איורי פו-הדב מכל צדדיו. היא כבר לא משתמשת בו – לפני כמה ימים מלאו לה 20!

אבל חוץ מצבע הקירות וגודל החדר, השיעור האמיתי שאני הייתי צריכה לעבור הוא להבין שהן גדלות, וכבר יש להן טעם משלהן, יצירות משלהן, ובעיקר – שהחדר הזה הוא שלהן. למה אני מתכוונת? את החדר שלהן בארץ תכננתי כשהייתי בהריון עם עלמה. הזמנתי את טפט-העץ שאני בחרתי, והדבקנו אותו על הקיר. אני ריהטתי את החדר, אני סידרתי את המדפים, אני בחרתי איפה ישבו הבובות, איפה יהיו המשחקים, איפה הספרים… אני. כשהן גדלו קצת והפכו מתינוקות שוכבות לילדות שובבות הן היו משחקות בכל החפצים, והיו מחזירות אותם בסוף היום (אני הייתי מחזירה, אבל נגיד ש) למקום שאני קבעתי מראש.
היום עלמה בת שבע וקצת, ותמר בת תכף-חמש. החדר שלהן מכיל יצירות שלהן, ציורים תלויים על הקירות, מתחת למיטות מחביאים סודות. יש יותר מדי חפצים ששומרים ולא זורקים כי – זה החדר שלהן. יש להן את החפצים שהן שמות במיטה, ויש את אלה שעל המדף למזכרת, ואת הציורים שאסור לזרוק, והקופסא עם הדברים הפרטיים, והקופסא עם החפצים הסודיים, וכו' וכו' וכו'. וזה כך, וטוב שכך. אז אני שמחה שכשהחדר מסודר אפשר לראות איפה המיטות, ואם רואים קצת אסתטיקה בעיניים (מעבר לכל המתנות בדולר והסליים והקשקושים) – עשיתי את שלי.

אז בואו תהיו סבלניים, זה לא חדר בסגנון אינסטגרם, יש יותר מדי בלגאן וחפצים מיותרים ושטויות, אני יודעת. אבל זה חדר שחיים בו, ליתר דיוק חיות בו – שתי ילדות, עם טעם משלהן. אני שמחה שהן עדיין אוהבות ומעריכות את כל היופי וההשקעה שהן מוקפות בה.

כך החדר נראה:  (ממליצה בחום ללחוץ על כל תמונה להגדלה)

חדר בנות גלית לוינסקי
החדר של הבננות גרסת ונקובר
חדר בנות גלית לוינסקי
הצד של עלמה
חדר בנות גלית לוינסקי
הצד של תמר
חדר בנות גלית לוינסקי
קומפקטי ומגניב

והנה קצת יותר מקרוב ובכבוד הראוי: (ולמי שרק "עובר" על התמונות – שימו לב שבין התמונות ישנן יצירות של עלמה ותמר). להגדלה לחצו על התמונה.

מול החדר שלהן יש קיר של מסדרון צר, שכולו מוקדש לעבודות וציורים של הבנות:

עבודות יד צילום גלית לוינסקי עבודות יד צילום גלית לוינסקי

ו… כמו קיר הציורים, גם החדר כל הזמן משתנה. לפני כמה שבועות הן החליטו פתאום שהן רוצות להצמיד את המיטות, להזיז את הספרייה והשטיח ולעשות לעצמן פינת כריות. מה יכולתי לעשות? עזרתי להן לסובב את המיטות ולנקות את האבק שגילינו בשינוי החדר.

אז ככה החדר נראה נכון לעכשיו:

חדר של בנות צילום גלית לוינסקי

והעיקר שמרוצים.

אז תודה ושוב ושוב תודה לרוטב ולשין ול"מותק" הדס הול על העבודות והיצירות לאורך השנים. אנחנו שומרות עליהן היטב היטב ומעריכות את המאמץ וההשקעה שלכן. וכן – זו מזכרת מעולה.

ולמי שאיו חשק להכנס לפוסט המקורי על החדר של הבנות בישראל אני עושה תזכורת קטנה. הנה התמונות עם ההסברים. כשחיפשתי את התמונות האלה שמחתי לגלות כמה דברים באמת הבאנו איתנו, ומיד התגעגעתי לדברים שלא… יום אחד, כשנחזור לישראל ונפרק את המחסן החפצים יחזרו לחיינו. ובנתיים אנחנו אוגרים חפצים (וזכרונות) חדשים.

חדר בנות גלית לוינסקי חדר בנות גלית לוינסקי

פוסטים נוספים בהקשר הזה: על צילומי בגדים ל"מותק" הדס הול, על הבובות שרוטב סרגה לבננות, טפט עץ בחדר של הבנות בישראל, על תיק הספר שתפרתי וסחבנו עד ונקובר… אחרי שהוספתי לו צד באנגלית כמובן

"אלבום של עצמי"

עלמיק ביקשה מתנה ליום-הולדתה אלבום תמונות של עצמה. "אני רוצה להסתכל על תמונות שלי שהייתי קטנה". היא אמרה לי, כמה ימים אחרי יום הולדתה השישי.

"זה הרבה עבודה" עניתי לה, מתחילה להילחץ מהצפוי לי. "זה יקח לי זמן". – "לא נורא, יש עוד המון זמן, תכיני לי ליומולדת הבא!"

"גם תמר תרצה" אמרתי לה. "היא נורא תקנא".  – "לא אכפת לי שתכיני גם לה" היא ענתה לי.

והרי כל האלבומים שלנו נשארו בארץ.

ואני כמעט לא מדפיסה תמונות, מלבד לקיר תמונות שלנו, או כדי לשלוח ארצה כמתנות לחגים.

זה היה לפני כמעט שנה, ולקראת הקיץ, כשהתקרב יום-הולדתה ה-7 של עלמה, לא נותרה לי ברירה. הבטחות צריכים לקיים.

גם אם אני קצת אובססיבית.

גם אם אני לא מסתפקת בתמונות שכבר בחרתי לאורך השנים לבלוג אלא מתעקשת לעבור תמונה-תמונה על 7 שנים, עשרות אלפים של תמונות, מאות תיקיות.

גם אם אני עושה עבודה כפולה כי החלטתי לעשות אלבום גם לתמר.

גם אם זה ביום האחרון למבצע באתר שאני מזמינה ממנו (Blurb), והנה כבר ארבע לפנות בוקר. אם כבר יש לי ילדות גדולות שישנות בלילה, אני יכולה להקריב לילה אחד, למרות שלמחרת יום לימודים רגיל…

אבל יצא מהמם. 190 תמונות (כי לא הצלחתי לצמצם יותר) לכל אחת (שיהיה הוגן), עיצוב מינימליסטי (אי אפשר גם להשקיע בעיצוב), של זכרונות ורגעים ראשוניים ומשמעותיים ויפים בחיים שלהן.

עלמה קיבלה את האלבום ביום-ההולדת שלה, כששהינו עם סבא וסבתא דליה ורוני באי החביב עלינו גבריולה בחופשה קייצית, אחרי משחק של "חפשי את המטמון". ההתרגשות היתה גדולה.

שתיהן מאוד התרגשו והתלהבו. מאוד מאוד. במשך עשר דקות.

מאז לי (ולסבים, הזמנתי מיד שלושה עותקים מכל אלבום) יש אלבום תמונות מרגש מזכרונות, אירועים ראשוניים, משמעותיים, וסתם יפים שלהן.

וזה בסדר, אני יודעת שיום יבוא וגם הן יחזרו לעלעל בהם ויהנו מההשקעה.

יום אחד, כשהסליים בבית יגמר וכל הגומי-לומס יהפכו לצמידים צבעוניים.

אז.

 

וככה הם נראים:

אלבום אישי גלית לוינסקי
ההתרגשות שלי כשהגיעו הספרים!
אלבום אישי גלית לוינסקי
עמודים נבחרים

אלבום אישי גלית לוינסקי אלבום אישי גלית לוינסקי אלבום אישי גלית לוינסקי

אלבום אישי גלית לוינסקי
כריכה קדמית ואחורית. חייבת להכניס קצת את האביב ברחוב שלנו בונקובר
אלבום אישי גלית לוינסקי
ערמת אלבומים מחכה ליומולדת ולסבים

המתנה שבסיום "חפשי את המטמון" ביום היומולדת: אלבום אישי לעלמה, ואלבום אישי לתמר:

מקבלות את האלבום גלית לוינסקי
איזה אושר!
מקבלות את האלבום גלית לוינסקי
אגוצנטריות ילדית במיטבה

מקבלות את האלבום גלית לוינסקי מקבלות את האלבום גלית לוינסקי

והנה עוד טעימה מהתמונות שבאלבומים (טעימה ממש, אמרתי שיש 190 תמונות לכל אחת…)

תמונות אהובות גלית לוינסקי
אהבה בין אב למיני-מי שלו
תמונות אהובות גלית לוינסקי
אהובתי הקטנה
תמונות אהובות גלית לוינסקי
איזה ילדה ליצן
תמונות אהובות גלית לוינסקי
קטיף נקטרינות בגולן
תמונות אהובות גלית לוינסקי
לק לציפרניים של סבא רוני
תמונות אהובות גלית לוינסקי
פאשוניסטה
תמונות אהובות גלית לוינסקי
כאן היא ביקשה ממני אלבום של עצמה, בגיל 6
לפוסט של הבנות אוהבות תמונות, לפוסט על האלבום של הטיול שלנו להולנד.

מזל טוב לרם!

לפני כשבועיים רם חגג יומולדת עגול. מה זה עגול?! עגול עגול, הכי עגול שהיה לו בעשר שנים האחרונות (:

אז מלבד המתנות, הארוחות, טיול בדאון-טאון ותרומת דם סמלית,

הבננות ואני הכנו לו ברכה

מה שנקרא – קצת הומור עצמי עוד לא הרג אף אחד

גם לא אותי

אז קבלו אותנו!

זה לקח חצי יום, הרבה רעיונות יצירתיים של הבנות, קצת ריבים, הרבה צחוקים, והפסקת ביסלי וענבים אחת נוסח: "עכשיו במטבח יש ביסלי וענבים, תעשו לי טובה בואו נעשה הפסקה כי אחרת לא נעמוד בזה".

עד כדי כך היינו רציניות.

קרדיט לעריכה הנהדרת מחומר גלם קורע מצחוק אך רחוק ממושלם: נטע גולדמן המלכה!

והנה עוד קצת למי שלא הספיק לו:
וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי
הבננות בעניינים
וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי
הפעם כולנו גנבות

וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי

וידאו יומולדת 40 גלית לוינסקיוידאו יומולדת 40 גלית לוינסקי

פורים 8# הגמד קרשינדו והנסיכה בל

אחרי שנים של חינוך לתחפושות משפחתיות קם הגולם על יוצרו והנה, שנה שניה ברצף, שכל אחד מבני משפחתינו מתחפש למשהו אחר לחלוטין!

בשנה שעברה היינו טינקרבל (עלמה), דמבי (דמבו בת – תמר), גפילטע-פיש (אני) ופיראט (רם).

והשנה במסיבת פורים היינו קרשינדו הגמד (עלמה), הנסיכה בל (תמר), ברבאמא (אני) וגינה (רם, בהברקה של הרגע האחרון. הוא שונא את החג הזה ואנחנו מכריחות אותו להתחפש).

והנה שוב התכנסנו חודש לפני, הבננות ואני, לשיחת תחפושות. הפעם זה היה קל, כל אחת החליטה בשניה, הבנות לא השאירו מקום להיסוסים: עלמה אמרה: "קרשינדו!" ותמר אמרה: "אני אהיה בל!"

הנסיכה בל או: "את לא רוצה שאני אכין לך תחפושת?!"

שאלתי בזעזוע מהול בצער עמוק, ותמרול ענתה בפשטות: "לא. אבל תקני לי כתר צהוב, טוב?". את השמלה של בל הבננות ירשו כבר ממזמן מבנות-דודתן, והיא נמצאת דרך קבע בארגז התחפושות. הכפפות הן מתחפושת של סינדרלה (גם תוצרת דיסני, גם של אחייניות שלי), את התיק ונעלי העקב (המזעזעות יש לציין) היא קיבלה מתנה ליומולדת 4 מחברות מהגן. והנה, תחפושת דיסני-אמיתית והעיקר שהילדה מרוצה עד הגג. מה שנקרא: אמא, שחררי.

הגמד קרשינדו

ביקשתי מאמא שלי לקנות לעלמה את הספר "כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי" / דבורה עומר, כיוון שהוא זכור לי כספר שהיה אהוב עלי ביותר בילדותי. סיפרתי לעלמה שאחותי נהגה להקריא לי אותו במיטה לפני השינה, ושביתי את ליבה. קראנו בו רק קצת בנתיים, אבל היא הספיקה כבר להתאהב ולהתרגש מדמות הגמד המצחיקה. כששאלתי אותה למה היא תרצה להתחפש השנה היא ידעה מיד: לקרשינדו הגמד.

גם את עוגת יומולדת-החצי שלה בתחילת החודש היא קישטה בעצמה בצורת קרשינדו:

עוגת קרשינדו צילום גלית לוינסקי

התלבטנו קצת יחד, אם ללכת על סגנון "הזקן מהיה-היה" – זקן המכסה את כל הגוף, וחששתי שהעניין יכביד על עלמיק במסיבות הפורים (וגם איך לעזאזל עושים כזה דבר?!) אז חזרתי למקורות. מלבד האיור בספר, כשחנ'לה גיבורת הסיפור פוגשת את הגמד לראשונה היא מתארת אותו ככה: "חמוד כזה, עיניים קטנות שחורות ונוצצות כמו ראש סיכה. זקן ארוך ולבן. כובע אדום. מכנסיים ירוקות ומעיל צהוב" (עמ' 14) וכך נפתרה הבעיה!

תחפושת גמד גלית לוינסקי

טייץ ירוק היה בארון. מעיל צהוב תפרתי מבד קנווס צהוב, בהשראת מעילי לוק-סקייווקר ממלחמת הכוכבים שמצאתי ברשת (ההדרכה הזו, יש לציין שזה היה הדבר המסובך ביותר שתפרתי בחיי), מצנפת אדומה (ההדרכה הזו, ואז שוב כי יצא קטן מדי), החלטתי שתתאים חגורה כחולה על הכרס עם אבזם גדול, 'סטייל' טוב-טוב הגמד – כדי להחזיק את המעיל (תפרתי מבד קנוס שנשאר לי מסינר שתפרתי לעצמי), וקינחנו בפונפון כחול למצנפת. (שאלתי את עלמה איזה צבע צמר לקנות לפונפון והיא ענתה בלי היסוס – כחול. למה להתלבט – הרי היא רואה אותו בעיני רוחה, רק צריך לשאול אותה). ליפפנו את הפונפון יחד – קצת עלמה והרבה אני, ממש כמו שהכנתי פונפונים בילדות.

ההיילייט היה הזקן, הראתי לעלמה את התמונה של הזקן שתכננתי לעשות ברשת והיא מאוד התלהבה ממנו (ההדרכה הזו). הכנו אותו יחד, גזרנו וקשרנו ומדדנו. זו ללא ספק הדרך הכי נכונה להכין תחפושת – ביחד.

והו כמה שעלמיק היתה מרוצה! נכון שהיא תמיד מאוד מפרגנת ומרוצה מהתחפושת שלה, אבל בכל פעם מחדש זה מפתיע וכיף לי שהיא ככה. לא אכפת לה שהזקן קצת עקום, שהמעיל קצת משיר חוטים, שתפרתי בטעות את אבזם החגורה הפוך (שאמא פרפקציוניסטית). תכלס' לא אכפת לה שאף אחד בעולם כמעט, בטח לא בוונקובר, לא מכיר את קרשינדו הגמד. "אני אלך עם הספר, להראות לכולם!" היא הציעה, וכך היה.

הלכנו שמחים וטובי לב למסיבה ב-JCC, אני שוב צילמתי את המחופשים, רם הסתובב אומלל אחרי הבננות הנהנות ואסף אחריהן מעילים, מצנפות, זקן, חגורה, אזני-המן חצי אכולות, רעשנים שהן הכינו ועוד ועוד. רק תמר המשיכה לצעוד בנעלי העקב מפלסטיק שלה, כמו נסיכה אמיתית.

וככה זה נראה מאחורי הקלעים…

והתחפושות המשפחתיות? כנראה שהן שמורות לנו להאלווין. כי למה להתחפש רק פעם בשנה אם אפשר פעמיים?!

תחפושת מכשפות, האלווין 2017

פורים שמח לכל החוגגים!

עוד פוסטים על פורים: פורים 2017 טינקרבל ודמבי, פורים 2016 שמש, ירח וכוכבים, פורים 2015 שוקולד-מנטה-מסטיק, פורים 2014 מיץ פטל הארנב, ג'ירפה ואריה, האריה שאהב תות ועוד תחפושות זוגיות, על ארגז התחפושות השווה שלנו.