אחת על אחת: קרמיקה

במסגרת ימי-הכיף שלי ושל עלמה, ובהמלצת רועי מעיין המורה האחד-והיחיד שלי לקרמיקה, לקחתי את עלמיק איתי לסדנת הקרמיקה שלי. השיעורים בסדנא של רועי מעיין הם שיעורים פתוחים, בהם כל אחד יוצר בחומר לפי רצונו, בקצב שלו, ובהדרכתו של רועי. אנשים עובדים במקביל בסוגי בנייה שונים: אבניים, פיסול, משטחים, כלים עשויים מחוליות וכו'. בעצם בכל שיעור כל אחד נמצא בשלב אחר של יצירה. התלמידים עובדים על כלים ופסלים לפני שריפה / אחרי שריפה ראשונה / לפני ואחרי צביעה וכו'. זה מאוד מפרה ומעניין לראות כל כך הרבה יצירה מסביבך.

לקחתי את עלמיק איתי לשני שיעורים.

בשיעור הראשון עלמיק נכנסה חצי-מבויישת, מכירה את סבתא אסתר, מזהה את רועי (הוא גם חבר וגם באה איתי פעם לצלם לו) מפחדת לגעת באבניים. לפני כמה חודשים היה לי איזה חתך ביד וכשהיא שאלה אותי "איפה קיבלתי את הפצע" סיפרתי שנדקרתי ממשהו בשיעור קרמיקה. זהו. מבחינתה הנושא היה סגור – היא לא רוצה לגעת באבניים. היא שמחה מאוד כשסיפרתי לה שנעשה יום כיף ביחד, היא מאוד אוהבת את הימים האלה. אבל אמרה שהיא "לא תעשה קרמיקה", אלא רק תסתכל ותהיה עם סבתא.

קרמיקה

להמשיך לקרוא

סדנת פיסול פורטרטים בנייר

לכבוד יום הולדתה של אמי הזמנו אותה -אחותי, גיסתי ואני לסדנת פיסול פורטרטים בנייר, של אפרת חסון דה בוטון (המהממת! אני מעריצה!). לשמחתי בתור הנציגה שבארץ+אוהבת יצירה נשלחתי לסדנה ביחד איתה (:

הסדנה התקיימה בביתה של אפרת, ביום שישי בבוקר. נכנסנו ואת פנינו קיבלו אפרת ועוד שש נשים נחמדות, וערמה של מספריים, ניירות צבעוניים, ואווירה נהדרת של יצירתיות וכיף. להמשיך לקרוא

פורים 6#: שמש, ירח וכוכבים

מה חשוב בתחפושת?

תחפושת טובה על-פי עלמה: הרבה נצנצים, שרביט, כתר, חצאית או שמלה באורך הקרסול. כל השאר שולי.

תחפושת טובה על-פי תמר: "בגל גו" (=בגד גוף), "ניוני (=גרביונים), "זה שלי" (=גלימה), "צאי" (=חצאית), "הוקוס פוקוס" (=שרביט), "ברווזיים" (=כפפות), ובנוסף כל מה שעלמה לובשת (או עושה או אומרת, מה זה משנה)…

תחפושת טובה בעיני: תחפושת "מגניבה" =הצלחנו להתחפש עוד שנה ביחד, אני הייתי עסוקה בהכנות במקום לדאוג מונקובר, הבנות שמחו להתחפש ביחד איתי ולא התעקשו על אנה ואלזה. (למה לא אנה ואלזה? אני לא יודעת לתפור עד כדי כך טוב, וגם כי לי היה נשאר להיות אולוף).

פורים 2016 שמש ירח וכוכבים גלית לוינסקי

להמשיך לקרוא

תיק ספר

ביום שישי היתה לתמרול (תכף בת שנתיים) "חגיגת פתיחת הספרייה" ב'גן הורדים'. אחרי תקופה בה הילדים לומדים על סופרים ומשוררים הם מציינים את פתיחת הספרייה ויכולים להתחיל להחליף ספרים. לפני שנתיים בתקופה הזאת, עלמיק חגגה את פתיחת הספרייה באותו גן, 'גן הורדים'. אז בחודש תשיעי, עם תמרול הבועטת בבטן, ומליון דאגות ורגשות אשם (תכף תיוולד לה אחות ואני לא אתן לה מספיק תשומת לב… גוועלד) תפרתי לה תיק ספר מושקע. הכנתי אותו משאריות בדים שהיו לי.

תיק ספר
תמרול עם תיק-הספר שאמא שלי תפרה לי

כמו שאמא שלי תפרה לנו כשהיינו קטנים.

טוב שהיא לימדה אותי לתפור במכונת תפירה. טוב שאמא שלה לימדה אותה.

השבוע תפרתי לתמרול את תיק הספר שלה. (כמובן גם כאן רגשות האשם היו המדרבן העיקרי. לעלמה יש תיק  הנד-מייד ולתמר אני לא אתפור משלה? מה – היא מקופחת?!)

האמת שהבננות אוהבות לקרוא, ועלמיק ממש אוהבת להחליף ספרים.

תיק ספר

ביום שישי שתי הבננות צעדו בגאון אל הגנים שלהן. מצויידות בתיקים, וכולנו היינו מרוצים.

תיק ספר

איזה כיף שאני מוקפת בחורות מוכשרות

החדר של הבננות מלא ועמוס חפצים, משחקים, רהיטים… אבל אם מסתכלים טוב (בעיקר כשהוא מסודר) רואים שבין הלגו לפליימוביל פזורים חפצים, קישוטים ובובות שנעשו בעבודת יד. ממש ממש – נסרגו/נתפרו/צויירו/חוברו/הורכבו/נבנו לגמרי בידיים. למזלי אני מוקפת בחורות (חברות טובות ואחות טובה) מוכשרות כל כך!

וזה הזמן לתת במה (וקרדיט) לכל יצירת אמנות כזאת שמקשטת את החדר, שנעשתה באהבה וניתנה לבננות (או לי):

ממליצה בחום להגדיל את התמונות!

אתם חייבים להגדיל את התמונה!

חדר של הבננות

והנה קצת יותר מקרוב ובכבוד הראוי:

 והנה רשימת התודות: (זה ממש אוסקר, באמת!)

תודה לרוטב (רותם מזרחי) חברתי המהממת בעלת ידי הזהב שסרגה לעלמיק את הג'ירפה היפפה כשהיא נולדה (ונקראת על שמה "יפפה" בפי הבננות), ובכלל סורגת בובות מדהימות (אולי תשכנעו אותה להתחיל סופסוף למכור קצת?!). תודה ל"מותק" הדס הול על כל הבובות לאורך השנים… על השמלות, הבגדים, וחברות האמת. תודה ל"טוטיקה" נועה הולשטיין על בית הציפורים ועל ההשראה הצבעונית. תודה לאביגיל אברמוביץ' על שמיכת טלאים משגעת שנתפרה באהבה לעלמיק כשנולדה. תודה לליאת יניב חברתי המוכשרת והנדיבה, על התמונות, האיורים, הפסלים, הכריות, התיקים וכל המתנות לאורך שנות החברות שלנו… תודה לשרון אחותי האהובה על כל המצעים, הפילים, הכריות, מובייל טיפות, התמונות, והאביזרים… אין כמו אחיות. אבל כמוך באמת אין!

רק שלא שכחתי אף אחת….

אז אם עד עכשיו לא היתה ברורה מטרת הפוסט…

תודה!

והנה קישורים לשאר מקורות עבודת היד (שרק ניקנו באהבה): עכבר הפיקה מ"מעשיי"ה", השטיח הסרוג של "פיצקדולים", הקיפוד הסרוג, חנות "שוקה" של עדי שבהשראתה הכנתי את האהיל למנורה, וקניתי עוד ועוד דברים משם…

לוח שנה לשנה החדשה

המתנה שלי לכבוד ראש השנה למשפחה שלי – כבר שש שנים רצוף – לוח שנה עם תמונות משפחתיות של לופה.

לוח שנה

האמת שזה לוקח המון זמן להכין כי אני מחפשת תמונות מכל האירועים המשפחתיים – קטנים כגדולים שהיו השנה (חנוכה, פורים, פסח, וגם סתם מפגשים וטיולים) ועושה עמוד לכל אחד מהנכדים (בדרך כלל העמוד בחודש שבו הוא נולד אבל יש כבר כמה נכדים על אותו חודש אז גולשים) ועוד כמה עמודים משפחתיים… וכמה שיותר שילובים של המשפחות, ומשתדלת שתהיה נוכחות שווה של כל הילדים בתמונות. בקיצור, זה לוקח הרבה זמן.

אבל התגובות… וזה שכל השנה הוא תלוי על הקיר בארבעה בתים שונים, וכל אחד מקבל חודש שלם לככב בו.

זה שווה לי.

השנה הייתי כלה טובה והכנתי גם למשפחת משאל על שלוחותיה, והלוח יהיה תלוי בארבעה בתים נוספים. איזה כיף!

אגב, רציתי להעלות את הפוסט לפני החג כמובן, כדי לעזור למתקשים במציאת רעיון למתנה, אבל דואר ישראל לא איפשר לי. חיכיתי עד הרגע האחרון ממש ללוח המודפס…